חלק ניכר מספרות הפנטסיה מתרחש במציאות המבוססת על ימי הביניים. אך האם המציאות הזו אמינה? המאמר בוחן שאלה זו דרך בדיקת מקומה של הילדות בספרות הפנטסיה ובמציאות.

בונציה שמתחת למים, הפחד שלי ממים נראה הרבה פחות חשוב, ובעיקר כשמשהו מביט בי מעבר לחלון.

מזה 24 שנה שולח לה הזקן מדי שנה ורד אדום על השיח שבחצר. השנה הוא עומד לאכזב.

שש שנים רודף אחריה הסיפור על הכפר הקטן שהיה פעם בפירנאים. בסוף תהיה חייבת להתקבל החלטה.

אחרי השואה הביולוגית, העולם חדל להיות מה שהיה. ילדה בת 12 שהולכת עם סבתא לקניות מגלה שהוא גם לא מה שהיא חושבת. זוכה פרס גפן לשנת 2002.

מה אפשר להגיד על ספר שאת הסוף שלו כבר כולם יודעים? דבר ראשון שהוא מדהים.

תמיד מדברים על פורמי זמן בתור פושעים. כל הדיווחים, הסיפורים, שיחות הסלון וההיסטוריה הכתובה נעשים מנקודת מבטו של הממסד. גם לפורמת יש מה להגיד.