הסיפור "סוגים שונים של אפלה", שנכתב לפני עשרים שנה, הסתגל מצוין לתקופת הקורונה ונראה היום רלוונטי מתמיד

על פניו "אבק כוכבים" הוא ספר פנטזיה מוצלח – אבל הסרט היה טוב יותר

בית הספר לקוסמים "סקולומנס" מזכיר את הוגוורטס – רק שגיירמו דל טורו היה אחראי לבניין, סטיבן קינג לחוקים, ובמקום שבית הספר ייראה מקום קסום ונפלא הוא מזכיר יותר את הסיוטים הכי מפחידים של כולנו

"עיניים אדומות" הוא ספר על מגפה שיצא לאור בעיצומה ש של מגפה אחרת – וזה לאו דווקא משחק לטובתו

למרות העולם המרתק וההצלחה לבנות פנטזיה יהודית אמיתית, "מדרש לילית" הוא ספר ביכורים מאכזב

"נגע קונסטנטין" היה יכול להיות מבריק, מקורי וחדשני אילו היה מתייחס ברצינות הראויה לשאלות שהוא מעלה. כיוון שלא, הוא רק סוחף וכיפי – וזה לא מעט

הסתיים מסע של חצי שנה של סקירות על סיפורי "מבחר הסיפורת הבדיונית". עכשיו הזמן לעצור ולהסתכל אחורה, אל שחר המדע הבדיוני

הסיפור החותם את "מבחר הסיפורת הבדיונית" הוא סיפור מצוין ומאוד לא אופייני לאסופה, שמייצג את תחילת הגל החדש של המדע הבדיוני

השפה, הביקורת החברתית ודמותו מכמירת הלב של צ'רלי הפכו את "פרחים לאלג'רנון" לסיפור נפלא, שנותר רלוונטי ובועט גם כיום

גם האוטופיה החביבה והמושלמת לכאורה יכולה להיות מאוד לא חביבה לחריגים שבתוכה