פרויקט ונציה – סיפור
מאת חייש הראל
ויטו הסתובב ברחובות וונציה, והיה משועמם כהוגן.
פעם, לפני לא הרבה זמן, היו הרחובות מוצפים, וויטו, שתפעל גונדולה עשה כסף לא רע, והיה יכול להרשות לעצמו לנהל את אורח החיים שאותו אהב לנהל: הרבה הרבה אלכוהול משובח.
היום קצת וודקה זולה מספקת אותו. העיקר לשכוח.
באחד הימים, בשעה שהיה במצב של בין התבשמות קלה לשכרות כבדה הפנה ויטו מבטו אל השמים ואמר: "אני אדם מאמין, וכל חיי ניסיתי להיות אדם הגון. הלכתי לכנסיה, עזרתי לזולת. למה? למה יבשו מי וונציה? אל אכזר! לא אכפת לך מבני האדם!"
ניקו סגרה את מכשיר הטרו-סייט.
אין ספק, יש עדויות לכך שהעבר שונה, אבל למה וונציה?
