סטניסלב לם, סופר המדע הבדיוני הפולני, הלך לעולמו ביום שני, 27/3/06, בגיל 84.

לם, שהתפרסם בראש ובראשונה בשל ספרו הקודר והפסיכולוגי מאד "סולאריס", התחבב עלי דוקא בזכות שני ספריו הסאטיריים והמבדחים להפליא, "יומני כוכבים" (הוצאת כתר, 1990, תרגום: אורי אורלב) ו"הקיבריאדה" המופתי (הוצאת זמורה ביתן, 1986, תרגום: פאולינה צלניק). בספרים אלה, שהיו למעשה אוסף של סיפורים הומוריסטיים קצרים, לם לעג בחן לכל המגוחך שבאדם, לשחיתות, לצרות העין, לטפשות האנושית, לגחמנות, וכל זאת תוך שימוש בשפה עשירה במשחקי מילים ובכתיבה רוויית רעיונות ומקוריות.

תרגומה המבריק של פאולינה צלניק ל"קיבריאדה" היה לא פחות מאשר יצירת מופת, ואיתו ליוויתי בהנאה רבה את צמד המתכננים הרובוטיים המוכשרים טרול וקלפציון במסעותיהם ובנסיונותיהם המדעיים, החל בבניית משורר רובוטי מתוחכם וכלה במשימה הבלתי אפשרית של יצירת יצור מאושר ורודף טוב. לאחר מכן, כשהגעתי אל "יומני כוכבים", ליוויתי בהנאה את החוקר המופלא איון טיכי, מעין גרסה מד"בית של הברון מינכהאוזן, במסעותיו הבלתי אפשריים ביקום העשיר בציוויליזציות תמוהות ותעלומות שלא יאמנו. בשני הספרים הללו התאפיינה כתיבתו של לם בווירטואוזיות נהדרת, ולצדה מבט אירוני אך אוהב על הקטנוניות האנושית ועל הגיחוך שבאידיאולוגיות ובאמיתות הגדולות המניעות את בני האדם. שני הספרים, לרוע המזל, אזלו זה מכבר מהשוק.

בספריו האחרים, ובהם "סולאריס" (הוצאת כתר, 2003, תרגום: אהרן האופטמן), הציג לם פנים אחרות. כתיבתו היתה חודרת לא פחות, אך שמרנית יותר ומחושבת. לעתים קרובות הובילו ספריו את גיבוריהם לעימותים עם הבלתי נודע ועם תבונות שאינן אנושיות, שדרכן, כך קיווה, יאלצו הקוראים להתמודד עם מהותה של התבונה ושל האנושיות.

כעת, טרול וקלפציון מורידים את הדגל לחצי התורן, איון טיכי מתעלם בהפגנתיות ויוצא להטריד את תושבי עוד עולם הזוי ומופרך, ואילו ארונו המטפורי של לם עושה את דרכו במרחבי החלל לקבורתו האחרונה באוקיינוס הגדול של סולאריס. מורשתו ויצירותיו יחיו עוד זמן רב אחריו.