גאות הכוכב ומלחמת הרימום / דיוויד ברין
מאת רמי שלהבת
ספרי מדע בדיוני, יותר מכל ז'אנר אחר, נבדלים זה מזה בעושר הפנימי של העולמות שהם בוראים. בקוטב האחד ישנן עלילות שמתבססות על רעיון בסיסי טוב, אך נכשלות (או לא מנסות) למלא בתוכן את המציאות שבה רעיון זה אמור להתממש. מנגד ישנם ספרים שמצליחים ליצור עולמות עשירים ומפורטים, עם או בלי קשר לאמירה המהותית שיכולה להיות להם בנושא זה או אחר.
סדרת הרימום של ברין קרובה מאוד לקוטב השני. הרעיון שעליו הסידרה (שישה ספרים בשתי טרילוגיות) מתבססת הוא כזה שגורר איתו, מעצם מהותו, מערכת פוליטית מורכבת. מטבע הדברים, עיקר העוצמה של הספרים מתרכזת דוקא בנקודות אלה. העושר העלילתי והתסבוכת הפוליטית והתרבותית שבהם הספרים מתרחשים יוצרים סיפורים עשירים מאוד בפרטים, בעלילות מסובכות, בתפניות אין-ספור ובשלל גזעים, תרבויות, נטיות, תככים, מניפולציות, וצורות שלטון. אפילו סקס חיזרי ניתן למצוא שם. מאידך, לפעמים נראה שמרוב פרטים ותסבוכות, הסופר והקורא כאחד מאבדים את השליטה על העלילה.
הרעיון הבסיסי העומד ביסוד עלילות ספרי הרימום דן בדרך שבה גזעים מגיעים לתבונה: מאז שתרבויות היקום זוכרות את עצמן, הנוהג הוא שכל גזע תבוני "מאמץ" לעצמו גזעים אחרים שנמצאים על סף התבונה, ובאמצעות הנדסה גנטית וברירת צאצאים "מרומם" אותם והופך אותם בהדרגה לאזרחים שווי זכויות וחובות ביקום התרבותי. בתמורה לרימום, "הלקוחות" נדרשים לשרת את פטרוניהם במשך כמה אלפי שנים.
אל היקום המאורגן הזה מגיח לפתע האדם, יצור תבוני חדש וצעיר שלא ידוע מי רומם אותו (אם בכלל), ושהגיע לתבונה ללא השגחתו של של אף גזע פטרון. בזמן שעבר בין התבגרות האנושות ובין יצירת הקשר עם שאר התרבויות התבוניות, החלה האנושות, על דעת עצמה, לקדם שני גזעים ארצניים אחרים — השימפנזים והדולפינים, ואלה הפכו ללקוחותיה. נקודת המוצא לשני ספרי הרימום שיצאו עד כה בעברית (ושבהם בלבד עוסקת הביקורת), "גאות הכוכב" ו-"מלחמת הרימום" נמצאת כמאתים שנה לאחר קבלת הארצנים לתרבות הגלקטית. קדם לאלה הספר Sundiver, שעוסק בתקופה מוקדמת יותר ושלא תורגם לעברית.
"גאות הכוכב" מכניס אותנו לתקופה של בלבול ומבוכה בחמש הגלקסיות המרכיבות את היקום התרבותי המוכר. כניסתם של "יתומי הפרא" הארצניים למערכת הקיימת, וגישתם הליברלית של בני האדם כלפי לקוחותיהם, טלטלו את המוסדות המוכרים. הספר גם מפגיש אותנו עם משבר נוסף מעשה ידי הארץ — זה שיכניס את כל העולמות לטלטלה ושעשוי לשנות את יקום הרימום ללא הכר. ה-"סטריקר", ספינת הסיור הארצנית הראשונה שמופעלת ע"י דולפינים, מוצאת בסיוריה קבוצת ספינות חלל עתיקות השייכות, ככל הנראה לגזע נשכח, מאלה שרוממו את ראשוני הגזעים ויצרו את השיטה שפועלת עד ימינו. בעקבות התגלית, הספינה נרדפת ע"י גזעים חלליים המעונינים בממצאים, ומתרסקת בקיתרופ – עולם מימי לא מוכר. הספר מגולל את הרפתקאותיהם של דולפיני הספינה ואנשיה, ואת האופן בו הם מנסים להיחלץ מכוכב הלכת ולברוח מרודפיהם. כל זה, תוך הרפתקאות אינספור, ובנסיון להציג את התנהגותו של גזע תבוני, דוגמת הדולפינים, בשלבים הראשונים של הרימום שלו, ואת שיתוף הפעולה האפשרי בינו לבין בני-האדם.
"מלחמת הרימום", הספר הבא בסידרה, מתקיים זמן קצר לאחר פרשת הסטריקר, כשאיש אינו יודע עדיין מה היה בגורלה, ומה היו תגליותיה. הגוברו, גזע מתוסבך שרומם מציפורים אינטליגנטיות, כובש מושבה ארצית נידחת בשם גארת', מקום מושבם של בני אדם ושימפנזים, במטרה להשתמש בה כקלף מיקוח מול כדור הארץ וככלי לקידום מעמדם הפוליטי החלש ביקום העומד על סף מלחמה. עיקר העלילה (המורכבת להפליא), נע סביב מעשי מחתרת השימפנזים (המונהגת בידי אדם בודד שניצל מהכיבוש וחברתו החיזרית) נגד הכובשים, כשברקע עומדים מעמדם של הארצנים בתוך שלל הבריתות והבגידות הבין-גלקטיים, שגריר טימברימי אוהד עם חוש הומור מיוחד במינו, וגזע תת-תבוני חדש ובלתי מוכר.
שני הספרים כתובים היטב ופורסים עלילה מורכבת ורבת נתיבים שמובילה לסוף הטוב-נגד-כל-הציפיות, כיאה וכיאות לאופרת חלל. שניהם גם מנסים לתאר, בהצלחה חלקית, גזעים חלליים וארצניים נוספים לאדם — הדולפינים ושלל יצורים אחרים שמוסברים חלקית בלבד ב-"גאות הכוכב", והשימפנזים, הטימברימים, הגוברו, והת'נאנין ב"מלחמת הרימום". שני הספרים מהנים מאוד לקריאה, אם כי "מלחמת הרימום" טוב ועקבי בהרבה מהספר שקדם לו.
הספרים מומלצים בהחלט, אבל רחוקים משלמות. שניהם סובלים מהיעדר התפתחות בדמויות – לדמויות אמנם יש אישיות, אבל הן אינן משתנות ומצליחות לעניין רק באופן חלקי. נוסף על כך, שניהם סובלים מאורכם המופרז. הם מגיעים יחד ליותר מאלף עמודים בעברית, וללא הצדקה מספקת. בשלב כלשהו, גם עלילה מהירה ורבת תככים ופעולה עשויה לחזור על עצמה. לזכותו של ברין יש לציין שהעלילה מעניינת ומתפתחת לכל האורך, כשב-"גאות הכוכב" קיימים מספר קטעים מתים או לא מובנים (בעקבות מורכבות יתר בעלילה), ו-"מלחמת הרימום" מצליח להישאר מובן ומעניין לכל אורכו, לעתים אפילו מצחיק. בנוסף לכך, לשני הספרים אין למעשה סוף. המשבר המקומי אמנם נפתר, אבל נקודות מהותיות בעלילה מחכות עדיין לפתרון, שצפוי, באופן חלקי בלבד בספר שסוגר את שלישיית הרימום השניה. מוטב היה אם ברין היה מקפיד יותר על הפרטים, וסוגר כל מה שניתן לסגור. כל זה אינו מונע, כמובן, מהספרים להיות מהנים וקלים לקריאה.
בבסיס הספרים עומד רעיון סביבתי חזק וברור, שמובא ללא הטפה בוטה. הספרים קוראים לשימור הסביבה, וזאת מתוך ציפיה לפוטנציאל התבוני שטמון בכל בעלי החיים, וליכולתנו ללמוד מהם בבוא הזמן. הגישה הסביבתית הזו מועברת, כמובן, בעצם התפיסה של "הרימום", ומומחשת במקביל גם בנסיונות של גזעי הלקוחות הצעירים לשמור על תכונותיהם הייחודיות בעודם מורמים לתבונה על-ידי בני האדם, כמו גם בעצם הדאגה של הגזעים השונים לשימור הסביבה הטבעית בכוכביהם, ובהצהרות פרו-סביבתיות רבות המוכנסות על-ידי ברין, במינון נמוך ובעדינות, לפיות גיבוריו. כל זה, בתוך פרוזה טובה שגרמה לי ברגע מסוים לגלות להפתעתי שאני מצליח להזדהות עם רגשותיו של קוף, רחמנא לצלן.
אבל אולי זה פשוט אצלי בגנים.
(מלחמת הרימום, הוצאת אופוס, 1999. תרגום: רחביה ברמן. 657 עמודים)
יום שישי, 02 באפריל 2010 בשעה 16:53 קישור לתגובה
קראתי את מלחמת הרימום ואהבתי כל שנייה מהקריאה !
לא יכלתי להוריד את הספר מהיד !
הסוף די מאכזב – אז מי שקורא (ואני ממליצה בחום!!!) שמראש יצפה לספר ללא סיום ואז לא יתאכזב.
חבל ששאר ספריו של ברין מסדרת הרימום לא תורגמו לעברית .