לכל פיתוח חדש חייבת להיות התחלה, ומי שנמצא בין הראשונים תמיד לוקח על עצמו הימור גדול. כזה הוא הצעד שעשתה הוצאה טרה, שהוציאה לאור את אוסף הסיפורים "האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים" המאגד שמונה סיפורים קצרים של סופר המדע הבדיוני המנוח פיליפ ק' דיק. החידוש שעשו, כמובן, אינו עצם הוצאת הספר – ספרים רבים של דיק יצאו לאור בעברית – אלא העבדה שהספר הזה יצא לאור רק בפורמט דיגיטלי.

המו"לות הדיגיטלית בעולם מתפתחת כיום בצעדי ענק, עד כדי כך שבחנות הספרים המקוונת Amazon.com בארה"ב המכירות של ספרים לקורא האלקטרוני קינדל עקפו כבר את מכירות ספרי הנייר המודפסים. בארץ, לעומת זאת, התחום הזה עושה עדיין את צעדיו הראשונים והמהוססים ואינו זוכה נכון לעכשיו לשיתוף פעולה מרוב הוצאות הספרים. פרויקט הקורא הדיגיטלי "עברית" של סטימצקי וידיעות ספרים נחשב כשלון, התקני קריאה זרים כמו קינדל של אמאזון עדיין לא מסתדרים טוב מספיק עם השפה העברית, והבעיה הגדולה ביותר היא המבחר – ההיצע פשוט לא קיים.

נכון להיום השוק הדיגיטלי בישראל נמצא בחיתוליו. רוב ההוצאות הגדולות אינם מוכרות בכלל ספרים בפורמט דיגיטלי, ורק אחדות מההוצאות הקטנות והבינוניות מנסות את כוחן בשוק הזה בצעדים מהוססים. לא פעם גם עושות את זה לאו דווקא מתוך אמון בשוק החדש והמבטיח, אלא כדי לעקוף את השליטה המוחלטת של רשתות צומת ספרים וסטימצקי בשוק הספרים המודפסים. שאר הספרים הדיגיטליים שנמכרים כיום בעברית הם הוצאות עצמיות של סופרי מקור, שרמת ההפקה שלהם לא פעם ירודה.

"האדם שמחוץ למשוואה" הוא עניין אחר לגמרי. מדובר בהפקה מקצועית וטובה של יצירה קלאסית, עם תרגום מקצועי, הגהה טובה והקפדה על הפרטים הקטנים. ובנוסף, עצם ההוצאה של הספר היא רווח נקי לקוראים, משום שבגלל הרתיעה של הוצאות הספרים מסיפורים קצרים, סביר להניח שהספר לא היה רואה אור לעולם בדפוס.

אוסף הסיפורים הזה מרכז כמה מהסיפורים הקצרים הקלאסיים של דיק, שנכתבו בין 1952 ל-1954. הסיפורים משקפים היטב את סגנונו של הסופר המנוח ואת תחומי העניין שלו. כולם מציעים עיוות כלשהו של תפיסת המציאות או של המציאות עצמה, החל בחיילים שחושבים שהם צמחים, דרך לולאות זמן משונות והתחזויות הרות גורל וכלה בעיוותי מציאות מוחלטים. וכמעט תמיד העיוותים האלה מסכנים את שלום העולם או את עצם קיומו.

כבר הסיפור הראשון באוסף, "החלילן ביערות", פותח בטוויסט דיקי קלאסי – חייל במוצב אנושי על עולם זר מחליט שהוא צמח. הרופא שנשלח לאבחן אותו מוצא את עצמו עד מהרה נאלץ לבחון בעצמו את האפשרות שאולי הרעיון המגוחך הזה נכון למרות כל מה שאומר לו השכל הישר. ב"צוות כוונון", לעומת זאת, דיק כבר מערער את כל תפיסת המציאות של החברה האמריקאית הבורגנית, ומשחקי התודעה ממשיכים משם ולא פוסחים למעשה על אף סיפור באוסף. דיק, כהרגלו, שם סימן שאלה גדול על כל מה שברור ומוכר לכולנו – זהות, מחשבה, היותנו אנשים ואפילו על המציאות עצמה.

גם נוכחותה של המלחמה הקרה, שהייתה בשיאה בעת שהסיפורים נכתבו, בולטת מאוד באוסף. "הדגם השני", למשל, מתרחש בשיאה של מלחמת עולם שיצאה לחלוטין משליטה בין ארה"ב לברית המועצות. רובוטי המלחמה שיצרו שני הצדדים כדי שיילחמו במקומם, מייצרים בעצמם רובוטים, חורגים מהתכנון המקורי שלהם ועלולים להשמיד את האנושות כולה. ומה שנורא במיוחד הוא שהם מתחזים לבני אדם במטרה לחדור למחסות האנושיים ולהשמיד את יושביהם. איש לא יכול לדעת אם העומד מולו הוא אדם או רובוט רצחני. כן – הרבה שנים לפני "באטלסטאר גלקטיקה".

המלחמה העולמית עומדת גם במרכזו של סיפור נוסף באוסף, "המגינים", אבל בו התוצאות של קבלת ההחלטות העצמאית של הרובוטים שמנהלים את המלחמה לוקחות את הסיפור לכיוון שונה מאוד. בשני סיפורים אחרים – "הספינה האנושית" ו"האדם שמחוץ למשוואה" – המלחמה מתרחשת בחלל מול עם גזע חייזרי, אך מכל בחינה שהיא מדובר בהעתק של המלחמה הקרה – היעדר הכרעה, מירוץ חימוש קטלני ועוד.

באופן מפתיע, בהתחשב בכל שחלפו כבר קרוב ל-60 שנה מאז נכתבו הסיפורים באוסף הזה, רובם עמדו היטב במבחן הזמן. שלא כמו חלק מהסיפורים של סופרים בולטים אחרים בני זמנו, דוגמת אייזק אסימוב, הטכנולוגיה אמנם תופסת מקום חשוב בסיפורים של דיק אבל אינה הנושא שלהם. מה שמניע אותם באמת הם נושאים אוניברסליים ועל-זמניים כמו תודעה, תפיסת מציאות והקונפליקט שבין האדם והמכונה.

העיסוק בנושאים האלה גם הופך את הקריאה בספר לחוויה מפחידה. יש משהו מטריד מאוד בכך שכל המציאות מתפוררת סביבך, גם אם מדובר במציאות בדיונית. גם כשהמציאות לא לגמרי מפוררת, היא עדיין מאיימת ושוב דבר בה אינו בטוח – לא בני האדם, לא המכונות שיצרו בעצמם ואפילו לא חוקי הטבע. הטירוף יכול להיות האמת, וכל תוכנית שנרקום תשתבש בהכרח.

מאז יצא "האדם שמחוץ למשוואה" הוציאה הוצאת טרה אוסף סיפורים נוסף של דיק, פוסטר, אתה מת, וסיפורים אחרים שאותו טרם קראתי. ההצלחה של הפרויקט הזה, ושל פרויקטים אחרים מסוגו, עשויה לקחת את שוק הספרים בארץ למקומות ומרתקים. העתיד, בלי ספק, הוא שם.