קשה לשבח את "קיסר" של סטיבן ("סטיב", לפי הכריכה) בקסטר. תנאי הפתיחה של הספר אמנם נראים מבטיחים – היסטוריה חלופית בבריטניה תחת שלטון הקיסרות הרומית, נבואה מסתורית מהעתיד וקנוניה אפלה – אבל הספר לא מצליח לממש את ההבטחות שבו. הוא נותר יצור כלאיים שלא יספק את אלו המחפשים אף אחת מסוגי ההיסטוריות: החלופית או המתועדת.

"קיסר" עוסק בנבואה עתיקה שניתנה בבריטניה בשנת אפס לספירה ונוגעת לשלושה מהקיסרים של האימפריה הרומית: קלאודיוס, אדריאנוס וקונסטנטינוס. הספר עוסק בקורותיה של המשפחה שקיבלה את הנבואה ובאלה הסובבים אותה. במשך ארבע מאות שנים הוא עובר על השינויים עברו על האי הבריטי תחת השליטה הרומית: החל מהכיבוש החוזר, דרך השגשוג תחת הקיסרים החיילים וכלה בהתפוררות האימפריה המערבית ובתחילת החדירה הסקסונית.

הבעיה הראשונה של הספר נוגעת ל"אלטרנטיביות" של ההיסטוריה שלו. היסטוריה חלופית דורשת מהסופר מידה סבירה של הזרה – העולם צריך להיות זר מספיק כדי לעניין את הקורא, ומצד שני מוכר מספיק כדי לאפשר לקורא לעגן את עצמו בתוך הסיפור. אין ספק שבקסטר מכיר לעומק את בריטניה תחת שלטון רומי, אולם השינויים שהוא עושה בהיסטוריה המתועדת קלושים עד כדי כך שקשה להניח שהקורא הסביר והנבון יידע לזהות את הנקודות שבהן הספר חורג מהנתיב ההיסטורי הרגיל.

דוגמה טובה לכך היא המפגש עם הקיסר קלאודיוס. לפי הספר, במהלך המסע לכיבוש בריטניה אירע בהשראת הנבואה ניסיון התנקשות כושל בקיסר. זו הנקודה המרכזית שבה הפרק חורג מההיסטוריה המוכרת לאלה מהקוראים שמכירים את קורות חייו של קלאודיוס. לא מספיק שיהיה ניסיון התנקשות כושל כדי ליצור היסטוריה חלופית, ועל אחת כמה וכמה כשאין בעולם הספר שום התייחסות להשלכות של המעשה הזה.

אם "קיסר" נכשל בייצור היסטוריה חלופית מושכת, הרי הוא היה אמור לעמוד לפחות בפני עצמו כרומן היסטורי. ובכן, התיאורים ההיסטוריים אכן מרתקים וניכר שבקסטר הקדיש זמן רב לחקור את הנושא, אולם רומן היסטורי טוב זקוק לדמויות שיחברו את הקורא לתקופה.

כאן מגיעה הבעיה השנייה של הספר: הדמויות בו שטוחות ולא מעניינות, והמקום המוגבל שמוקדש בספר לכל דמות מקשה מאוד להתחבר אליהן ולמצוא בהן משהו מעבר לאפיון סתמי של "הלוחם הברברי", "הגבירה הרומית" או "העבד". נדמה שבקסטר לא טרח לבנות את הדמויות שלו כמוקדים שישאו את העלילה על גבם, אלא משתמש בהן כמדריכי תיירים לבריטניה הרומית.

הספר מצליח יותר בהפחת חיים בעולם ההיסטורי עצמו. תיאור היחסים בין הרומאים לתושבי בריטניה ושל החיים בבריטניה תחת שלטון הרומי הוא מרשים. הוא חודר לעומק הפוליטיקה של העמים הבריטוניים, עוקב אחרי השתנות הערים והחברה כתוצאה מהשלטון הרומי ועד להתעצבות החברה הבריטית של ימי הביניים המוקדמים. בקסטר עושה עבודה מצוינת בתיאור ההיסטוריה שהוא רוצה לשנות. העבודה כה טובה עד שאין אולי פלא שהוא כל כך מהסס לשנות אותה יתר על המידה.

הבעיה השלישית של הספר נוגעת למשלב שלו. נראה שבקסטר נתון תחת הרושם שדמויות ארכאיות מדברות בצורה ארכאית, וגרוע מכך – גם מתארות כך את המציאות. זה בולט במיוחד בחלקו הראשון של הספר, שם מופיעים משפטים כמו "אולי לא הטית כתף לבניית הבית, אבל המתנות ששלחתי הביתה עזרו לשלם על בנייתו, לא כן?". המתרגמת עשתה עבודה מופתית בהעברת התחושה הארכאית, אך הניסוחים המקוריים פוגעים במידה רבה בשטף הקריאה והופכים את חלקו הראשון של הספר למסע בין פנים התלויים כירחים, כוכבים כרסיסי עצמות ולבבות המרפרפים כלבבות ציפורים.

"קיסר" הוא ספר ראשון בסדרה, והמשכיו עוסקים בימי הביניים המוקדמים, ימי הביניים המאוחרים ומלחמת העולם השנייה. אם הספר הראשון הוא אינדיקציה למה שצפוי לנו בהמשך, סביר להניח שגם הם יפרשו תיאור היסטורי מופלא. לאותם קוראים שמבקשים לפענח את הנבואה נספר שהתשובה ניתנת רק בספר הרביעי ואינה קשורה במיוחד להתרחשויות של הספר הפותח את הסדרה.

אם אתם מבקשים סיור מוזיאוני בבריטניה הרומית, "קיסר" הוא יצירה מופלאה. הוא ממשיך מסורת מכובדת של סופרים שחשו חיבה לתקופה הקלאסית וביקשו להעביר אותה לקוראים המודרניים. אולם אם אתם מבקשים היסטוריה חלופית או רומן היסטורי סוחף, מוטב שתחפשו אותם במחוזות אחרים.

(הוצאת יניב, 2014. מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון. 391 עמודים).