דורותי היא ילדה של הטבע. הטבע אוהב אותה ודואג לייצר כל פעם מחדש אסון טבע אחר שישלח אותה להרפתקאות בארצות קסומות. אחרי הטורנדו שסחף אותה עם כל ביתה מקנזס הישר לארץ עוץ ב"הקוסם מארץ עוץ" המקורי, ואחרי הסערה הימית שסחפה אותה לארץ אב ב"עוצמה מעוץ", הפעם המשבר שמחזיר אותה לארצות הפנטזיה הוא רעידת אדמה.

עם תחילת "דורותי והקוסם בארץ עוץ", הספר האחרון שראה עד כה אור בעברית בסדרה, דורותי נופלת לסדק שנקרע בקרקע, לתוך כדור הארץ. איתה נופלים חבריה לדרך: הנער זב, שהוא בן דוד רחוק שלה, סוסו הזקן ג'ים והחתלתולה יוריקה, שדורותי אימצה לא מכבר. הארבעה נופלים בתוך הכרכרה שלהם ונוחתים בעדינות בעיר זכוכית פלאית שגרים בה אנשים הצומחים מהאדמה. האור מגיע לשם מכמה שמשות תת-קרקעיות צבעוניות שמשבשות את הצבעים הטבעיים של כולם. כמו בילינה התרנגולת מהספר הקודם בסדרה, גם ג'ים ויוריקה מתחילים מיד לדבר בשפה אנושית שוטפת ורוכשים מעמד שווה לבני האדם.

בעוד הם מנסים להתמודד עם אנשי העיר הצמחיים שרואים בהם איום, מצטרף אליהם גם קורבן נוסף שנשאב למטה ברעידת האדמה – עוץ הקוסם מהספר הראשון. הוא נוחת בעיר עם הכדור הפורח שלו, מביס את המכשף המקומי ומצטרף לחבורה שמחפשת את דרכה בחזרה אל פני כדור הארץ.

כמו בספרים הקודמים, גם כאן באום מציג בפני הקורא סדרה של מקומות קסומים שעל כל אחד מהם אפשר היה לכתוב ספר שלם. ההרפתקאות קלילות בהתאם לקהל היעד הילדותי, אך עם זאת הספר אלים למדי באופן מפתיע.

ההרפתקה מורכבת משלבים נפרדים, שבכל אחד מהם טמון מוסר השכל אחר. זה מתחיל ביחס הגזעני והפחדני שמפגינים אנשי הצמחים כלפי השונים מהם, ממשיך בחביבות המתפרצת של אנשים בלתי נראים שאינם שופטים אחרים לפי צורתם החיצונית ומסתיים בגורי דרקונים שרואים בחבורה מקור מזון ותו לא. המסרים אמנם חינוכיים, אך הספר רחוק מלהיות דידקטי וכל המסרים מוטמעים בו היטב בעלילה השוטפת.

נושא השימוש בזולת כמזון חוזר כמה פעמים לאורך הספר, כשהחתלתולה יוריקה רוצה שוב ושוב לאכול את אחד החזירונים הזעירים של הקוסם. החבורה מזדעזעת מהרעיון, בעודה זוללת דגים ובשר שמקורו אינו ידוע. מבחינת הנוכחים אנחנו לא אוכלים את חברינו, אלא רק חיות אחרות שאנחנו לא מכירים באופן אישי. בניגוד להם ניצב הטיגריס הרעב מהספר הקודם, שמגיע לביקור גם כאן. מצפונו מייסר אותו ולא מניח לו לאכול יצורים חיים אחרים. מעמדו המוסרי, גם בעיני עצמו, גבוה מזה של שאר החבורה.

הדילמות בנושא אכילת הבשר לא נמצאות במקרה בספרי עוץ. אחת הדמויות שהשפיעו יותר מכל על חייו של באום, חמותו מתילדה ג'וסלין קייג', היתה פעילת זכויות נשים, פעילת זכויות אדם וצמחונית. באום עצמו אמנם אכל בשר, אבל הושפע ממנה והכניס את לבטיו לספריו.

נושא הפמיניזם לא נשמט גם הוא מהספר. כמו בספר הקודם, "עוצמה מעוץ", גם כאן יש נשים חזקות ושליטות. העלילה יותר אפיזודית ופחות רציפה, כך שהמשקל שלהן בסיפור קטן יותר, אך עדיין התבונה של דורותי היא מרכיב חיוני בהישרדות החבורה. אך בניגוד ל"עוצמה", הגברים הפעם אינם קריקטורה – התושייה של הקוסם מצילה את החבורה וגם שאר הבחורים הם דמויות אמינות למדי. נראה ששני המינים יכולים להסתדר היטב הפעם כל עוד לכולם, כולל בעלי החיים המדברים, יש זכויות שוות.

הספר מומלץ מאוד לילדים בגיל בית הספר היסודי, וגם למבוגרים מבינינו שעדיין נהנים להרגיש כמו ילדים כשהם קוראים ספרים. כרגיל בהוצאת עוץ, רמת ההפקה גבוהה מאוד ותענוג לדפדף בספר.

(הוצאת עוץ, 2014. מאנגלית: גילי בר-הלל סמו. 197 עמודים)

הספר באתר ההוצאה

עוצמה מעוץ – ביקורת

ארץ עוץ המופלאה