ג'ואן ד. וינג' היא בעיני אחת מסופרות המדע הבדיוני המעניינות והמרתקות ביותר הכותבות כיום. סופרת לא שגרתית, עתירת דמיון שבכל אחד מספריה הצליחה ליצור עולם ייחודי ולהעלות רעיונות מרתקים.

וינג' נולדה בבולטימור ארה"ב בשנת 1948. היא בעלת תואר אקדמי באנתרופולוגיה, ואף עבדה תקופה כארכיאולוגית (דבר אשר השפיע רבות על כתיבתה). החל משנת 1973 החלה וינג' לכתוב באופן מקצועי. ב1978 זכתה וינג' לראשונה בפרס הוגו עבור הנובלטה (סיפור ארוך) Eyes of Amber. ב1981- זכתה וינג' בהוגו על ספרה הראשון "מלכת השלג".

כבר ב"מלכת השלג" התבלטה הייחודיות שבכתיבתה של וינג' – היכולת ליצור עלילות מרתקות בעלות מימדים אפיים, הצגתן של דמויות ייחודיות ובלתי נשכחות, פיתוח תיאורים מרתקים של טכנולוגיה ותרבויות כוכביות ועיסוק ברעיונות עמוקים, מורכבים ורבי משמעות. לדעתי, יש בספריה כל מה שחובב מד"ב יכול לשאוף לו בספר, וקריאה בהם יוצרת תחושת את אותה תחושת פליאה וקסם האופיינית לספרי מד"ב טובים.

קשה לתחום את וינג' לז'אנר אחד ויחיד. ספריה עשירים בהמצאות טכנולוגיות, והיא עוסקת רבות בהשפעות הטכנולוגיה על החברה האנושית, ומבחינה זאת ניתן לסווגה ככותבת מד"ב קשה. ספריה עוסקים גם בשאלות חברתיות ומוסריות נוקבות ומלאים ברומנטיקה ורגש שאינם אופיינים לז'אנר זה. וינג' משלבת בספריה מיתוסים, סמלים ודמויות אגדתיות (כמו "מלכת השלג" המבוסס על אגדה של אנדרסן) המעניקים להם אוירה פנטסטית.

בכל ספריה מצליחה וינג' להעמיד עולמות שלמים ומקוריים ועשירים בפרטים, על התרבות הטכנולוגית והאנושית המאפיינת אותם. באותה מידה של דיוק ודמיון מצליחה וינג' להמציא חידושים טכנולוגיים מקוריים ולתאר השקפות עולם, דעות קדומות וטקסים חברתיים, ולהפוך אותם למוחשיים וממשיים בעיני הקורא. היא מתארת באותה מידה של דיוק ורצינות את החברה הגבוהה, את הבוהמה, את העולם התחתון – כולם חשובים בעיניה, כולם מרתקים, לכולם יש סיפור שכדאי לגלות אותו. כל אלו יוצרים תמונה מלאה ועשירה של התרבות והרקע בספריה.

יחד עם הגיבור עובר הקורא ממקום למקום, ממעמד חברתי אחד לשני , כולם מצויירים במדויק, מקוריים להדהים, עתירי דמיון ושונים אחד מהשני ומכל מה שהכרנו. וינג' נותנת לקורא את התחושה כי המקומות האלה הם זרים ומוכרים כאחד, קיימים ומוחשיים, וכי קיים עולם גדול ונפלא שיש לגלות את חוקיו. בציור המציאות העתידנית נעזרת וינג' בידע האנתרופולוגי שלה, והיא אף נוהגת לומר שמד"ב הוא "אנתרופולוגיה של העתיד".

בתוך תיאור העולמות המורכבים והעשירים, וינג' לא שוכחת את ההיבטים האנושיים והרעיוניים של הסיפור. ספריה מגוונים מבחינת הרעיונות המוצגים בהם, ועוסקים בכמה נושאים במקביל. וינג' עוסקת בהשפעת הטכנולוגיה והקידמה על ההתנהגות האנושית ובנסיון לשלב בין טכנולוגיה לבין ההוויה האנושית, תוך הצגת בעיות אקטואליות כמו שימוש במחשבים, הנדסה גנטית ואיכות הסביבה. וינג' עוסקת בנושאים חברתיים – דעות קדומות, גזענות ושנאת האחר, הרצון להשיג כוח ומחירה של השאפתנות. אין בספריה רעיונות פשטניים וחד מימדיים, היא נמנעת מקורקטיות פוליטית, ומציגה את הבעיות במלוא מורכבותן הרעיונית והאנושית. אין אצלה פתרונות קלים, אין סיסמאות, אין קלישאות.

בכל ספריה יוצרת וינג' סיפורים בעלי מימדים אפיים שמשולבים בעלילה מרתקת ומותחת, עשירה באינטריגות ובגילויים. היא יוצרת דמויות בלתי נשכחות ומעבירן אותן (יחד עם הקורא), בתהליך של גילוי ולימוד.

ביבליוגרפיה:

וינג' פרסמה בסה"כ תשעה ספרים, מתוכם שתי הסדרות שהקנו לה את פרסומה:

סדרת מלכת השלג

• מלכת השלג
• World's End's
• the summer queen
• Tangled up in Blue

מסדרה זו תורגם לעברית הספר הראשון – מלכת השלג – בלבד (בהוצאת זמורה ביתן).

סדרת החתול

• Psion
• כפת החתול
• Dreamfall

מסדרה זו תורגם לעברית הספר השני – כפת החתול – בלבד (בהוצאת עם עובד). ניתן לקרוא אותו גם מבלי להכיר את הספרים האחרים.

כמו כן פרסמה וינג' כמה קבצי סיפורים ונובליזציות של סרטים מצליחים, וביניהם – ליידי נץ, מקס הזועם 3 (!!!) ווילו.

מלכת השלג

סדרת מלכת השלג מתרחשת על עולם בשם תיאמת, עולם שבגלל מיקומו המיוחד נמשכים בו הקיץ והחורף במשך מאה שנה כל עונה. בתקופת החורף שולטים בתיאמת ילדי החורף העירוניים, חובבי הטכנולוגיה והקידמה, ומלכת השלג בראשם. תיאמת הוא העולם היחיד בו ניתן למצוא את המרים, אשר מדמם מפיקים את "מי החיים" – סם מאריך חיים.

תחילת הסיפור היא בסופו של החורף, ואיתו מסתיים גם שלטונם של ילדי החורף. הקיץ המתקרב יביא לשלטונם של ילדי הקיץ התמימים והפרימיטיביים והאורחים מהכוכבים יעזבו למשך הקיץ. עם החורף יבוא הקץ גם על שלטונה של אריינרוד מלכת השלג היפיפיה, ויהיה עליה לפנות את מקומה למלכה החדשה שתבוא מבני הקיץ.

הספר מספר את סיפורה של אריינרוד, מלכת השלג ועל נסיונה לשמור על שלטונה גם לאחר בוא הקיץ; כל האמצעים כשרים בעיניה לשם השגת מטרה זו, וכל אמצעי שלא מצליח גורר אחריו אמצעי קיצוני יותר ומוסרי פחות.

במקביל, מסופר סיפורה של מון דונטריידר, אחת מילדי הקיץ, אשר נועדה להיות סיבילה – כוהנת בעלת כוחות נבואיים. מילדות אהבה מון את ספארק, אשר מאס בחיי הדייגים והפליג לעיר הגדולה בחיפוש אחרי העושר. משנעלם ספארק בעיר הגדולה יוצאת מון לחפשו ולהצילו. החיפוש הזה יביא את מון לעולמות אחרים, יפגיש אותה עם התעלומות הגדולות של תיאמת ושל היקום כולו, ויתברר לה כי יש לה קשר מיוחד במינו עם מלכת השלג.

העלילה מסובכת ומורכבת, עתירת דמויות ואינטריגות. הסיפור עוסק במגוון עצום של נושאים – הנדסה גנטית, מחשבים אנושיים, השמירה על הטבע, כוחה הגואל והמשחית של הטכנולוגיה; תאוות הכוח, הרצון לשלטון והמחיר האישי והמוסרי הכרוך בשמירה עליהם; אך זהו גם סיפורן האישי של הדמויות שהוא סיפור ההתבגרות, חניכות ואובדן התמימות, משולב בסיפור אהבה. סיפורן האישי של הדמויות משולב גם בסיפורה של תיאמט עצמה – העולם שמלחמה מחקה את רוב סודותיו, ואלה מתגלים לאיטם – סוד כוחן של הכוהנות הסיבילות וסודם של מי החיים.

סדרת החתול

הסדרה מספרת את קורותיו של "חתול", נער עלום שם, שעיניו המוזרות מעידות על מוצאו הלא אנושי. הקורא פוגש אותו לראשונה חי בשוליים העבריינים של ארדט, מתקיים מהיד לפה, חסר תקווה לכל שיפור במצבו. עיניו המוזרות דמויות עיני החתול מסמנות אותו כ"פריק" – זר לא אנושי , מנודה, אשר כל אחד רשאי להתעלל בו כרצונו.

באופן מקרי מתברר לו כי הוא נושא יכולת פסיונית יחידה במינה – חתול הוא טלפאת, אשר מסוגל לקרוא את מחשבותיו של כל אדם הנמצא בסביבתו, יכולת אשר באה לו מאבותיו ההידראניים.

ההידראניים הוא הגזע היחיד אותו פגשה האנושות, והם דומים בצורה מפתיעה לבני האדם (עד כדי שבני אדם והידראנים יכולים להוליד ילדים משותפים), מלבד היכולת הפסיונית של ההידראנים. יכולת זאת עשתה אותם שנואים על בני האדם, והביאה להשמדתם ודיכויים. רק מושבות קטנות ומדוכאות של הידראניים נותרו בגלקסיה.

במהלך הסדרה מנסה חתול לבנות את חייו מחדש, לצאת מהאשפתות ולמצוא את מקומו בחברה עויינת ומנוכרת, ובסבך של אינטריגות מורכבות שנועדו לנצל את כישוריו. בשינויים שעוברים עליו חתול לומד להכיר את יכולותיו הייחודיות, להשתמש בהן. עולמו הרגשי נע בין כעס ושנאה, השלמה ואובדן, לבין התחלה חדשה של חיים.

בסדרת החתול בנתה וינג' עולם מופלא ועשיר ביותר, תרבות בין גלקטית עשירה וטכנולוגית, על תרבויותיה הייחודיות. אך הענין המרשים ביותר בסדרה הוא העושר הרעיוני שלה. דרך חתול מנסה וינג' לבחון את היחס לחריגים בחברה. וינג' מטפלת בנושא הזה ברגישות ובצורה עמוקה ולא שטחית, ומבלי ליפול לקלישאות.

היחס שבני האדם נותנים להידראניים הוא יחס גזעני במובהק, עד כדי ביצוע ג'נוסייד להידראנים ודיכוי מוחלט של ההידראנים שנותרו בחיים. אבל אפשר גם להבין ולהזדהות עם פחדם של בני האדם מהיכולת הפסיונית ההידראנית. מהצד השני, מתארת וינג' את מכלול הרגשות והתחושות של הצד השנוא והמנודה – הרצון להשתלב בחברה, על-ידי העלמות והדחקת השוני או על-ידי הפיכתו למקור יתרון, שנאה עצמית או גאווה לאומית. וינג' עוברת על כל מכלול הפתרונות האפשריים, ומפרטת ביסודיות את המחיר הנפשי והחברתי הכרוך בהם . אצל וינג' לעולם אין פתרונות קלים, אין תשובות פשוטות, וכל צעד כרוך בהתמודדות עצומה.

בעיני, ספריה של וינג' הם אחת הסיבות מדוע אני אוהבת מדע בדיוני – היכולת לומר משהו מאוד משמעותי על עצמנו, ועל החברה שלנו, משולבים בעולם נפלא ומענין ובעלילה מרתקת – הם הסיבה הטובה ביותר לקרוא מדע בדיוני.