חביק חבק חתן חולם
חמוק חשוף חזה חלק
חילל חליל חזון חלל
חרש חילזון חובל
חסר חבר חותן חולל!

את השיר הזה, כתב רובוט משורר על-פי פרמטרים נוקשים וחסרי תוחלת שהטיל עליו המתכנן המופלא קלפציון באחד מהסיפורים היותר מוצלחים ב"קיבריאדה".

את קלפציון יצר סטניסלב לם.

רקע קצר: סטניסלב לם נולד בשנת 1921 בעיר לבוב בפולין (היום בשטח אוקראינה). כשהתבגר, למד רפואה עד שהעיר נכבשה ע"י הגרמנים, וסיים את לימודיו אחרי המלחמה. בהמשך עבר לקראקוב. סיפורו הראשון פורסם ב- 1946, ומאז הוציא עשרות ספרים ואין-ספור סיפורים. ב- 1987 לם פרש מכתיבה מקצועית ופרסם אחרי כן מספר קטן של ביקורות ספרותיות וסיפורים קצרים. הוא הלך לעולמו ב-17 במרץ 2006.

לם נחשב קודם כל כסופר מדע-בדיוני, אבל ההגדרה הזאת צרה מדי בשבילו. כתיבתו משלבת מדע בדיוני קשה, מדע בדיוני חברתי, אלמנטים פנטסטיים ומיתולוגיים, ולצדם סיפורי מסע והרפתקאות, מעשיות עממיות, משלים סאטיריים, מותחנים, עלילות פוסטמודרניות של ספרים שמעולם לא נכתבו ואשר לם המציא במיוחד ועוד ועוד. ספריו נעים בין הסגנונות ומשלבים ביניהם. בין ספריו המתורגמים לעברית ניתן למצוא מגוון שנע בין לקט סיפורי הרפתקאות שנחשב בפולין כספר-ילדים (טייס החלל פירקס), דרך ספרי מדע בדיוני קשה קלאסי (סיירת החלל ניצחון) וכלה במעשיות גרוטסקיות על רובוטים ובני אדם בספרים כמו "הקיבריאדה" ו-"יומני כוכבים".

קשה למצוא הגדרה אחידה לספריו של לם, ואולי מוטב בעצם לא להגדיר. הכתיבה של סטניסלב לם מפלרטטת עם הז'אנרים והסגנונות השונים ומסרבת להיכנע לאף אחד מהם. זהו אחד מיתרונותיו הגדולים, ואחד מחסרונותיו עבור מי שמחפשים סיפורים שמתאימים תמיד לתבניות מוכרות.

אמרתי הרבה ובעצם לא אמרתי כלום. למה בעצם לקרוא את לם? בסקירה שלהלן אנסה להסביר קצת מהעושר שבספריו.

מאפיינים בולטים בספרי סטניסלב לם

לם הוא אמן חקר האנושיות. ספריו שואלים שאלות פילוסופיות, הגותיות, מעלים תהיות על הקיום, הדת והאלוהות, המוסר, החברות, הנפש, המשטר והפוליטיקה, והאמנות. כל זה בא תוך התמקדות בבחינה נוקבת של יסודות היחסים הבין-אישיים והחברתיים.

בני האדם נמצאים ברובד הבסיסי של כל סיפוריו, אך באופן מפתיע, הרובד הגלוי עוסק בחלק גדול מהמקרים דוקא בתבונה הלא אנושית — אוקינוס תבוני בסולאריס, חייזרים בעדן, רובוטים כמעט בכל ספר שלו. נקודות הדמיון וההבדלים בינם לבינינו — בני האדם — מחודדות בספריו ומאירות באור ביקורתי על כל ההתנהגויות הקטנות שהופכות אותנו לבני אדם — קנאה, צרות עין, יצירתיות, אהבה, זיכרונות. בספריו הסאטיריים, הרובוטים והתרבויות החייזריות שהוא מתאר הם בעיקר משל לקיום האנושי; מעין ראי מעוות שבתוכו אנחנו, כולנו, משתקפים: החל משאיפת הכוח ששולטת בנו, דרך הקשרים שמביאים אותנו לשתף פעולה, וכלה במשקלה המעיק של הבדידות שבולט כל כך בסיפור על הרובוט שננטש בספינת חלל הרוסה בסוף "טייס החלל פירקס". בני האדם קיימים, תמיד, בספריו, כמטרה העיקרית של כתיבתו, גם כשגיבורי סיפורים הם רובוטים או חיזרים בלתי מובנים.

לם עוסק בנושאים הקלאסיים של המדע הבדיוני הקשה, אך בשונה מרוב הסופרים האמריקניים של התקופה שבה החל לכתוב, הטכנולוגיה והמבט העתידני אצלו הם קודם כל כלי לבחינת התרבות האנושית בהווה. בהחלט — יש אצלו טכנולוגיות מתקדמות — מסע בחלל, תחנות חלל, סמי תודעה, בגדים שמתהווים מעצמם סביב הגוף, ולאלה יש תפקיד עלילתי חשוב. אך בעיקרו של דבר הם רקע להתרחשויות שמעניינות את לם יותר — אלה שמתקיימות בלב גיבוריו. בכל הנוגע לחייו, גם מחוץ לכתיבת הספרים, לם טוען (בראיון שקישור אליו מופיע למטה) שהוא לא מתלהב מטכנולוגיות חדשות, אם כי גם לא נמנע מהן. הוא נרתע בעיקר מהשימושים הבזויים שאנשים מוצאים לטכנולוגיה וחושב שאנשים תמיד ימצאו דרכים לעוות את הקידמה לצרכיהם. כך, הוא טוען לגבי האינטרנט, שלמרות שהרשת נועדה במקור להחלפת מידע מדעי, בפועל היא זוכה לשימושים שונים לחלוטין בשירות הטרור, הפורנוגרפיה, ושאר רעות חולות שהאנושות כל כך אוהבת.

הכתיבה של לם פילוסופית מאוד. ב"קיבריאדה" בעיקר, אך גם בספריו האחרים, הוא מעלה תיאוריות שונות שמנסות להאיר באור חדש את מהות הקיום האנושי. ספריו שואלים שאלות ומדרבנים את הקורא לחשוב מחדש על ההנחות הבסיסיות ביותר. האם מותר האדם מהמכונה? במה? מה מבדיל את בני האדם מכל היצורים האחרים בעולם? האם המציאות מובנת מאליה? יש בכלל מציאות מעבר למה שאנחנו תופסים בעינינו? מהי שירה? אמנות? כל אלה ואחרות הן שאלות שעולות לרוב בספריו.

לם והקומוניזם

לם כתב בחברה קומוניסטית ותחת צנזורה מתמדת. הוא גם טופח בהתמדה ע"י המשטר הפולני ולא ניתן למצוא בספריו ביקורת גלויה נגדו. כל זה מפתיע במקצת. ספריו רוויים בהומניזם ובסלידה מהרודנות ומהאופן שבה הטיפשות והגסות האנושית מתבטאת בה. הצלחתו תחת המשטר הקומוניסטי נובעת כנראה משתי סיבות עיקריות — העמימות של הביקורת שלו, והאוניברסליות שלה.

"עמימות" על שום מה? על שום שלם מסווה היטב את הביקורת שלו, ואולי גם מעקר אותה במקצת. הסוואה זו נוצרת בחלקה על-ידי הומור ובחלקה האחר על ידי עקיצות שמובנות רק לו ולמעטים אחרים מלבדו. ספריו של לם מלעיגים על האדם ועל השלטון באשר הוא, ומקצינים את "חוש אי האחריות שלו", כהגדרתו. באותה הזדמנות, ההומור גם נותן מסווה של חוסר רצינות לביקורת שבכל זאת נמצאת על פני השטח. בראיון שנערך איתו, לם טוען שלדעתו אנשים שחיים במשטר טוטליטרי מבינים הרבה יותר טוב את ההומור שלו מאחרים, כך שיתכן שישנה ביקורת שלא עוברת טוב לקוראים מערביים. ההבדלים התרבותיים הם כנראה גם הסיבה שביפן ספריו נכשלו לחלוטין.

העמימות נובעת גם מהסוואה מכוונת של הביקורת. לם נהג להוסיף עלילות משנה חסרות משמעות פוליטית בכדי להסוות את הנתיבים העלילתיים הטעונים יותר. עקיצות אחרות, שהוא אמנם התגאה בהן בראיונות אך ספק אם היתה בהם תועלת מעבר לעצם הקריצה נגד המשטר, באו דרך שימוש בשמות מוסווים. כך, למשל, הוא השתמש באחד מספריו בשמות Malapucyus Pandemonius במקום קרל מרקס, Gengen במקום אנגלס וכך הלאה. כאמור, טכניקה נפוצה למדי בקרב סופרים שחיו תחת משטר טוטאליטרי.

ומה לאוניברסליות ולביקורת אנטי קומוניסטית? לא הרבה — אולי בגלל זה הביקורת עובדת. לם קוטל בהתמדה את הגיחוך שבאדם, את שאיפתו לכוח. ספריו עוסקים בנושאים אוניברסליים, וכך גם הסאטירה שלו — הוא שואל מהו אדם, מהי תבונה, מה מקום הטכנולוגיה בכל זה, ובנושאים אלה ממוקד גם עיקר הביקורת שלו. הוא מבקר את האנושות כולה. המשטרים הרודניים הם רק חלק קטן בביקורת זו והיא אינה נפרדת מביקורתו גם כלפי המיסחור של המשטרים הקפיטליסטיים והרודנות שחבויה גם בהם. זוהי ביקורת שלא מובילה לשינוי חברתי ומשתלבת יפה עם אופנים אחרים שבהם השלטון הקומוניסטי איפשר לתעל את המצוקות של האזרחים במזרח אירופה בכלל ובפולין בפרט. הביקורת שעולה בספריו, ובעיקר בסאטיריים שבהם, היא אמנם נוקבת ביותר — אך גם עקרה ומתמקדת במישור הפילוסופי.

מאידך, כאשר יש בספריו ביקורת ישירה כלפי הרודנות, זו ביקורת נוקבת ביותר. לם מתנגד בתוקף ליומרה הטוטאליטרית של הפיכת בני האדם למאושרים וזה בולט היטב בחלק מאגדות "הקיבריאדה", ב-"כנס העתידנים" וברבים מספריו האחרים. דרך הביקורת על האוטופיה, לם מבקר בעקיפין את היומרות המזויפות של החברה שבה הוא חי ליצירת עולם אוטופי וטוב יותר, כשבפועל מה ששולט זה שחיתות והונאה. שיפור העולם, לדידו, הוא מטרה בלתי אפשרית, וגיבוריו נכשלים באופן עקבי בנסיונותיהם לקדם מטרה זו. כל זה בולט במיוחד ב"ממקש" המצוין, הסיפור האחרון ב"קיבריאדה" שבו המתכנן הדגול טרול מנסה לבנות מכונה שתיצור אושר וטוב. התוצאות, מיותר לציין, הרסניות תמיד.

לם וספרות המדע הבדיוני

לם מפורסם בעוינות הקיצונית שלו למה שהוא מכנה "סיינס פיקשן" — מעין דימוי מופרז ומזלזל שיצר לעצמו על המדע הבדיוני המערבי הממוסחר וחסר הערך ועל חלקים נרחבים מהמדע הבדיוני הרוסי. מאמריו התוקפניים נגד אותה ספרות קלילה (לדעתו) גרמו לסכסוך בינו לבין התאחדות סופרי המדע הבדיוני האמריקנית (SFWA) ולעוינות שקיימת אפילו כיום בינו לבין אחדים מסופרי תקופתו.

לם טען, וטוען גם במאמריו משנות התשעים, שהסיינס פיקשן מתאר עולמות זרים מבלי לעסוק כלל וכלל בנושאים האנושיים החשובים באמת. זוהי ספרות אסקפיסטית ועקרה, לדעתו, שמסיחה אנשים מעיסוק בבעיות האמיתיות ושאין לה כל ערך ביקורתי או ספרותי. בידור נטו. הסיינס פיקשן, טוען לם, כתוב רע ומתמקד בהרפתקאות, יותר מאשר ברעיונות חדשים ובכתיבה מקורית וחדשנית.

אחרי שבתחילת שנות השבעים לם קיבל חברות כבוד בהתאחדות סופרי המדע הבדיוני האמריקנית ואף זכה שם בפרס ב- 1976, קמה קבוצה של סופרים, ובראשם פיליפ חוזה פארמר (שהיה בין אלה שלם תקף רבות, ובמידה לא מועטה של צדק לדעתי) ודרשה להחרים אותו ולבטל את חברותו בארגון. "ויכוח לם" נמשך יותר משנה, כשסופרים אחרים (ובהם אורסולה לה-גווין ועוד…) מחו נגד המהלך ודרשו להחזיר אותו לארגון. בסופו של דבר הוחלט להציע ללם חברות רגילה בארגון — שהוא כמובן דחה.

דעתו של לם נשארה בעינה גם כיום. לם ממשיך לטעון שהמדע-הבדיוני המערבי הוא חלק מהספרות הקלה, הטריוויאלית וחסרת המשמעות — מוצר צריכה שמופעל ע"י כוחות השוק ושאיכותו נמדדת ע"י מספר העותקים שמכר. הוא גם טוען שאין לסיינס פיקשן, לרוב, משמעות פנימית. העולמות המתוארים בו יכולים להיות מפורטים ועשירים, אבל הם לא אומרים דבר. משחקים ריקים מתוכן. רובם חד-ממדיים לחלוטין, מבוססים לרוב על חוק אחד או שניים לכל היותר. כך, הוא מגנה את רוברט שאקלי על כך שהוא חוזר שוב ושוב על אותה תפיסה — שמה שנורמלי אצל בני אדם עשוי לדחות או להרוג חייזרים, ושאין אצלו רבדים נוספים לזה. הסגנון שלם מעדיף דורש עומק שמגיע דרך ריאליזם רב יותר, במקום סיפורי מעשיות בנליים שמנוסחים במונחים פסאודו-מדעיים. מדע בדיוני טוב, הוא אומר, צריך להעלות שאלות היפותטיות לתוך מערכת מורכבת של התרחשויות סוציו-פסיכולוגיות. בעבר, ה. ג'. וולס עשה את זה; לדעת לם, האומנות הזו נשכחה, כשהסופר המערבי היחיד שלם באמת אהב הוא פיליפ ק. דיק. הוא רואה בספריו יותר מבנה ויותר רעיונות קוהרנטיים מאצל האחרים, אף-על-פי שהם מעורבים במה שהוא מכנה "זבל פראפסיכולוגי". הוא אהב במיוחד את יוביק, שלוש הסטיגמטות של פלמר אלדריץ', ו-sollar lottery, וניכרת השפעתו של דיק עליו בספרים הזויים בסגנון "כנס העתידנים".

כתיבתו של לם ככתיבה גברית

אחת הביקורות היותר מוצדקות כלפי לם היא שבספרים שלו אין בכלל נשים. הדמות הנשית המשמעותית היחידה בספריו המתורגמים היא זו של האריי ב"סולאריס", וגם היא לא בדיוק אנושית. החברה האנושית (או הרובוטית) שמצייר לם היא גברית לחלוטין — הגברים נמצאים בה לא רק בעמדות ההנהגה, אלא בכל מקום. נשים, אצלו, הן לכל היותר שמועה רחוקה או מושא לפנטסיות עמומות של גברים. טייס החלל פירקס פוגש בהיותו נושא בספינת תיור לכוכב רחוק אשה בודדת, ומחליף איתה כמה מלים רגע לפני שהוא נאלץ ללכת לבדוק תופעה מוזרה בספינה. ככל הזכור לי, היא האישה היחידה בכל סיפורי פירקס. יחס דומה קיים גם בספריו האחרים: צוותי החלליות שלו, כמובן, כוללים גברים בלבד ואין בהם שום תשוקה למין השני, מאבקי היררכיה בין מיניים, או חוויות שאינן גבריות באופן מובהק.

בהיעדר שני מינים, לם מזניח גם חלק חשוב בנסיונו השאפתני לפענח את מהותו של האדם. הוא חוזר שוב ושוב לשאלות הפילוסופיות הגדולות ולא עוסק כלל בתשוקה הקיימת בין אדם לאדם, באהבה ובזוגיות. כל זה צועק, לאור זאת שתשוקות אנושיות אחרות דוקא זוכות אצלו לטיפול רב, ובראש ובראשונה השאיפה לכוח. האנושות בספריו מעוקרת, קרוב לודאי שללא כוונה, מחציה הנשי, עד כדי כך שיותר קל למצוא שם חיזר או רובוט, מאשר אשה. כתוצאה מכך, יוצא שהאדם שאותו לם מנסה כל כך לפענח לפענח, הוא אדם חלקי ושבור — מעין דימוי פוריטני של גבר נטול אשה ונטול נשיות.

גיבוריו של לם הם גברים בודדים, הרפתקנים בדרך כלל. הם משתמשים בתפקידי מחקר, סיירי חלל, ושאר תפקידים שנחשבים כבעלי יכולת לפרוץ גבולות — גבולות פיסיים וגבולות של ידע. סוג זה של גיבורים משמש את לם, כאמור, לבחינה מהותית של תופעות כלליות שמאפיינות את האנושות כולה, רק שהאנושות שלו היא גברית ומסורסת. לם לא נבדל בכך מרבים מסופרי תור הזהב האמריקנים, אך נראה שאצלו הביטול המוחלט של הנשים הוא קיצוני ומוחלט במיוחד. בעיניים בנות זמננו הדבר עשוי, לפחות בחלק מספריו, להטריד.

סקירת ספרים

כאמור, שמונה מספריו של לם תורגמו לעברית. תקצירים שלהם ניתן לראות למטה, כמו גם מיפוי בסיסי ביותר של כלל ספריו לפי נושאים ודמויות חוזרות. רוב הספרים, ובכלל זה אלה שלא תורגמו לעברית, יוזכרו כאן בתרגום שמותיהם לעברית, ומיעוטם בשמותיהם האנגליים. סקירה באנגלית ניתן למצוא בקישורים המצורפים למטה.

הקיבריאדה — ספרו הטוב ביותר של לם, לטעמי, וההזוי שבהם. טרול וקלפציון הם שני מתכננים רובוטיים מוכשרים החיים ביקום שנשלט בידי רובוטים ושבו האדם הוא מעין זכרון רחוק ונלעג. הספר בנוי כאוסף של סיפורים — אגדות עממיות נשכחות שדנות בכל התכונות החשובות לאדם — יצירתיות, תבונה, צדק, שירה, השאיפה לטוב. העלילה מופרכת, לא ליניארית, סובבת סביב עצמה ומעלה שאלות פילוסופיות עקרוניות. כבכל קובץ סיפורים, רמת הפרקים אינה אחידה, אבל התוצאה הכוללת גרמה לי להנאה אמיתית. תחושת פליאה של ממש. תרגומה היצירתי והמבריק של פאולינה צלניק לספר עתיר משחקי המלים והשירים הזה, נחשב על-ידי רבים כיצירת מופת תרגומית. יצא בעברית בהוצאת זמורה ביתן.

יומני כוכבים — עלילות איון טיכי במסעותיו בחלל. כמו ב"קיבריאדה", הספר בנוי כשורה של סיפורים קצרים — זיכרונותיו ממסעותיו של סייר החלל איון טיכי — איש אשכולות רב מעללים שמזכיר יותר מכל את הברון מינכהאוזן. הספר מצחיק להפליא, דומה ל"קיבריאדה" בנושאי עיסוקו, אך לא מגיע לאותו עומק הגותי. במקום זה הוא מציע סיפורי בדיה רציניים לכאורה, ולמעשה מבדחים להפליא, רוויי הומור ועוקצנות צינית כלפי האנושות ומשוגותיה. יצא בעברית בהוצאת כתר.

כנס העתידנים — ספר איון טיכי השני שתורגם לעברית. הפעם טיכי הוא נציג בכנס עתידנים שמתכנס במלון מבודד בעולם עתידי שסובל מפיצוץ אוכלוסין, בעוד מחוץ לו מתרחש מרד נגד המשטר. סמי ההזיה שבהם משתמשים לדיכוי המרד מובילים את טיכי בין שלל תמונות קודרות של העתיד, כשבכל שלב מתקלפת שכבה נוספת מההונאה שמסתירה מהציבור את תמונת העולם האמיתי והקודר. ספר שמושפע מאוד מכתיבתו של פ. ק. דיק, ומספק תוך כדי כך ביקורת נוקבת כלפי העריצות והונאת ההמונים. יצא בעברית בהוצאת שוקן.

סולאריס — ספרו המפורסם ביותר של לם, גם אם לא הטוב שבהם לטעמי. בכוכב הלכת סולאריס יש אוקיינוס תבוני — יצור חי בגודל של עולם שלם, שאינו מובן כלל לאדם והאדם אינו מובן לו. הסיפור מתרחש בתחנת חלל שנבנתה סביב הפלנטה ועוסק בשלושת החוקרים האחרונים שטרם התייאשו וממשיכים לנסות לחקור ולתקשר עם התבונה הלא-אנושית. זהו סיפור רציני ביותר ומעמיק, נטול הומור, ונע בעיקר במישור הפסיכולוגי סביב יצורי הזיה שחודרים לתחנה כתוצאת לוואי לא צפויה של ניסיונות התקשורת עם סולאריס. יצא בעברית בהוצאת היפריון, הוצאה מחודשת ב"כתר".

טייס החלל פירקס — פירקס, עוד אחת מהדמויות שחוזרות שוב ושוב בספרי לם, הוא טייס חלל בעידן שבו מערכת השמש יושבה לחלוטין וטיסות החלל הפכו לשיגרה. הספר מביא שורה של סיפורים קצרים שעוקבים אחר שלבים שונים בקריירה של פירקס — החל מקורס ההכשרה שלו כטייס חלל וכלה בטיסתו כקברניט של ספינת חלל מיושנת בדרכה לפירוק. הסיפורים משלבים הרבה מהנושאים האהובים על לם — רובוטים, אפסותו של האדם, בדידות, והכל דרך עיניו הרגישות של האיש הקטן — פירקס. יצא בעברית בהוצאת שוקן.

סיירת החלל "נצחון" — הספר הקרוב ביותר למדע-בדיוני קשה מבין אלה שתורגמו לעברית. לא ניתן לתאר את הספר ברצינות מבלי לחשוף פרטים מהותיים על שלביו המתקדמים, כך שמי שזה מפריע להם מתבקשים לעבור הלאה. סיירת החלל "נצחון", פאר הטכנולוגיה האנושית, מגיעה לכוכב נידח במטרה לגלות מה אירע לחללית קודמת שנחתה שם. הם מגלים במקום ציוויליזציה רובוטית מפותחת שצמחה אבולוציונית במשך השנים שעברו מאז היעלמות הגזע הביולוגי התבוני ששלט שם בעבר. גולת הכותרת של הספר היא בתיאור הפיוטי לקראת סופו, של נחיל הרובוטים "החיים" המרחף מעל לגיבור האנושי. יצא בעברית בהוצאת שוקן.

בחזרה מהכוכבים — חללית סיור חלוצית שיצאה ממערכת השמש חוזרת אחרי עשרות שנים ומגלה שהעולם כבר לא מעוניין בה ובתגליותיה. הצוות מנסה להסתגל לחברה העתידנית האוטופית שמצא בשובו ומגלה שהאוטופיה לא בהכרח מתאימה לו. מעניין, אך לטעמי זהו הפחות טוב מספריו המתורגמים לעברית של לם. יצא בעברית בהוצאת כתר.

עדן — חללית מחקר מתרסקת על עדן, פלנטה מיושבת שטרם נחקרה. הסיפור משלב את נסיונותיהם לחלץ עצמם מכוכב הזר, במקביל למאמץ שהם מקדישים בכדי להבין ולתקשר עם התרבות הזרה בעדן. שלא כמו בסולאריס, החיים בעדן קרובים יותר למה שמוכר לנו כחיים, והתקשורת אפשרית — בקושי רב. יצא בעברית בהוצאת מסדה.

מבין הספרים המוזכרים למעלה, ניתן להשיג בחנויות רק את סולריס ואת הספרים שיצאו בהוצאת שוקן. כל האחרים, לרוע המזל, נדירים ביותר וחלקם (בעיקר הקיבריאדה) נמכרים במכירים מופקעים ביותר.

רשימת ספריו של לם לפי נושאים

ספרי איון טיכי:

• יומני כוכבים
• כנס העתידנים
• זכרונותיו של תייר חלל
• Mortal Engines
• שלום עלי אדמות

אגדות רובוטים:

• הקיבריאדה
• אני

סיפורי טייס החלל פירקס:

• טייס החלל פירקס
• עוד עלילות טייס החלל פירקס
• אני
• פיאסקו

הקדמות לספרים לא קיימים:

• ואקום מושלם
• Imaginary magnitude
• One human minute

עלילות בעולמות רחוקים עם גזעים זרים:

• עדן
• סולאריס
• סיירת החלל נצחון
• קול אדונו
• פיאסקו

הגיבור הצופה בעתיד חדש ומוזר:

• בחזרה מהכוכבים
• כנס העתידנים
• פיאסקו

ננוטכנולוגיה רובוטית:

• הקיבריאדה
• סיירת החלל נצחון
• קול אדונו
• פיאסקו
• עוצמה דמיונית
• דקה אנושית אחת
• שלום עלי אדמות

בריאת מציאויות חליפיות:

• כנס העתידנים
• הקיבריאדה
• יומני כוכבים
• זכרונותיו של תייר חלל
• Mortal Engines
• ואקום מושלם