בלי פאניקה אבל את לכתו בטרם עת של אביאל טוכטרמן: חבר ותיק ויוצר בעל ידי זהב ולב רחב.

אביאל השאיר היטב את חותמו בקהילת חובבי המדע הבדיוני. אם הייתם בכנס חובבים בארץ ב-15 השנים האחרונות וראיתם קישוטים ודגמים על הקירות, התקרות וכל מה שביניהם, יש סיכוי טוב שהוא הכין אותם. אם הלכתם להפקת מקור מושקעת, כמו "זומבי.קון 2010", "המסע להר החורבן האפל (של האבדון)" או "שומרים! שומרים!" ממש בכנס "עולמות" האחרון, גם שם ראיתם את מלאכת ידו להתפאר בתפאורות ובאביזרים (אבל הוא מעולם לא התפאר – לכל היותר הפיץ תמונות מרהיבות מתהליך העשייה בפייסבוק). והדרקון האדום הענק שיצר להפקה האחרונה… אח, כמה מרהיב הוא היה.

לקהילת החובבים הוא נכנס עוד כשעשתה את צעדיה הראשונים באינטרנט בפורום IOL, שהפך לאחר מכן לפורום אורט, ומאז ועד היום הוא מוכר לרבים בכינוי O'Lucifer ששימש אותו שם. במשך השנים כמעט שלא היה כנס שאי אפשר היה למצוא בו את אביאל עומד אי שם בבגדיו השחורים ובקומתו הגבוהה, יושב בהרצאות, לפעמים מרצה בעצמו או מעביר סדנה, תמיד מוכן לעזור, לרוב מאחורי הקלעים, בשקט וביצירתיות שכל כך אפיינו אותו.

אביאל היה אדריכל מוכשר שעבד בשנים האחרונות במשרד אדריכלים תל אביבי. חבריו זוכרים בוודאי את הכיסא השחור המפחיד שעיצב לקראת סיום לימודיו ופיאר במשך שנים את ביתו. גם בכתיבה הוא ניסה את כוחו ופרסם בשנים האחרונות כמה סיפורים באנתולוגיות הסיפורים "היה יהיה" של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ובפרויקטי הכתיבה של כנס מאורות, אך סיפורו הראשון, "ואלה תולדות…" פורסם אצלנו בראשית ימיו של כתב העת, למיטב זיכרוננו אחרי פרסום קודם בפורום IOL. לפחות שני סיפורים שלו נמצאים בשלבי כתיבה או עריכה בימים אלה, וממש הערב נודע שסיפורו "רקוויאם למתי" מועמד השנה לפרס גפן.

לפני כחצי שנה התפרץ אצלו סרטן מיאלומה שפגע בין השאר בשריר הלב. אביאל עבר טיפולים ממושכים שהראו סימנים מבטיחים, והיה נראה שהמחלה נסוגה בקצב משביע רצון. בשבת האחרונה עוד התכנסו חבריו בגן שליד ביתו כדי לחגוג לו את יום הולדתו ה-40, באירוע שמח ומהנה, שבדיעבד היה אירוע הפרידה ממנו. היום בבוקר לבו לא עמד לו יותר והוא הלך לעולמו.

תמונות: מרווין מעשה ידי אביאל טוכטרמן, מעיצובי כנס מאורות 2011, צילום: עדי לויה; אביאל טוכטרמן, מהפייסבוק