כתבה: ד"ר תמר עילם גינדין, על פי זַנְד-י וַהְמַן יַסְן, הבֻּנְדַהִשְׁן ופַּהְלַוִי רִוָאיָאת (טקסטים בפרסית אמצעית).

פרק מתוך מיתולוגיה איראנית לכל גיל (שם זמני).

מקץ חמשת אלפים שנים סוערות בעולם הגשמי, המלחמה בין אַהוּרַה-מַזְדָא ואַהְרִימַן תתקרב להכרעה.

בפתח האלף השישי, הדרקון הנורא דַהָאג, שפֶרֵידוּן הביס אך לא הצליח להרוג, עודנו כבול וכלוא בלוע הר הגעש דַמָאוַנְד אשר ברכס אַלְבּוֹרְז.

גַּרְשָׁאסְפּ, גיבור החיל בן האלמוות, שהציל את העולם מסכנות רבות, עודנו ישן בתוך שיח לענה – בתרדמה העמוקה – תרדמת בּוּשָׁאסְפּ – שנפלה עליו כעונש על חטאו. השלג נערם עליו, ורבבות נשמות קדמוניות של צדיקים מרחפות סביבו ומגינות עליו מפני השדים. 

עם בוא האלף השישי, ישתנה מאזן הכוחות.

באלף השישי יגבר כוחו של הטוב על הרע. כל הבריאה של אַהוּרַה-מַזְדָא תשגשג ותתחזק: בראשית האלף, השמש, הוא האל מֶהְר, יעמוד במרום השמים במשך עשרים ימים רצופים. בשש השנים הבאות, הצמחים לא ייבלו. זרימת המים תתחזק, ועמה כל מעגל החיים בטבע. האנשים ינהגו בהתאם לחוק. אֻשֶׁדַרְמָאה בן זרתושטרה, גיבור החיל, יכה בשדים ובשקרים ובכל היצורים בני אָז – התאווה.

באלף השישי, יגיע הידע האנושי על תרופות, על שיקויים ועל צמחים – לכדי שלמות. אף צדיק לא ימות בטרם עת. אם ימות אדם – יהיה זה רק מזקנה, אלא אם ייפצע קודם לכן בחרב או בסכין.

באלף השישי יימחו מעל פני האדמה כל הנחשים וכל יצוריו האחרים של אַהְרִימַן: תחילה, בתיאום מופלא, יֵצאו כל הנחשים מחוריהם וממחבואיהם ויזחלו למקום אחד, שם יהיו לנחש אחד ענק ואימתני. שמונה מאות שלושים ושלושה צעדים יהיה רוחבו של הנחש האחרון, ואורכו פי שניים מכך. אדם אחד, צדיק וגיבור ככל שיהיה, לא יוכל לגבור על נחש כזה לבדו. מכל עבר יגיעו אנשי צבא, גיבורי חיל, נאמני אַהוּרַה-מַזְדָא, ובהנהגת אֻשֶׁדַרְמָאה בן זרתושטרה, מנהיג האֶלֶף, הם יכריזו מלחמה על הנחש. כאשר יגברו עליו ויהרגו אותו, יכסה ארסו את הארץ וישרוף את האדמה ואת הצמחים עד מרחק של פרסה שלמה מהיצור הטמא.

אמנם הנחשים וכל יצורי אהרימן יימחו מעל פני האדמה, אולם דהאג אינו על פני האדמה. הוא כבול וכלוא בבטן האדמה, בלוע הר הגעש דמאונד. בסוף האלף ישתחרר דהאג מכבליו, ומעשה שיהיה כך יהיה:

היֹה יהיה בכפר אחד איש כופר ורשע, חוטא וסוגד לשדים. יום אחד ייכנס לגופו שד המחלה – והוא יחלה ויתייסר בייסורים קשים.

מאחר שהרפואה באותו זמן כבר תגיע לשלמות והרופאים כבר יֵדעו לרפא כל מחלה, הוא יהיה בטוח שיוכל גם הוא להירפא. הוא ילך למרפאים ויבקש: "עזרו לי! הבו מזור למחלתי!"

יענו לו המרפאים: "כופר רשע שכמוך! חוטא עובד-שדים שכמוך! האינך מתבייש לבקש מאיתנו – נאמני מזדא – ריפוי למכאוביך? הכיצד תעלה בכלל על דעתך שעומדת לך זכות כזו? הרי אתה זימנת את השדים אל גופך!"

הכופר ינסה בכל זאת לדבר על לבם של המרפאים, יבקש ויתחנן: "הרי בני האדם כבר אינם מתים ממחלות! בידיכם הידע והכוח לרפא אותי ולהביא מזור למחלתי!"

אך לכופרים ולרשעים לא יהיה חלק ולא תהיה זכות בסוד התרופות והשיקויים של האנושות.

בזעמו ובכעסו על המרפאים, יבקש הכופר נקמה מכל ברואי אַהוּרַה-מַזְדָא. הוא יטפס ויעלה על הר הגעש דַמָאוַנְד, יעמוד על שפת ההר, יביט פנימה ויקרא:

"אַזִ'י דַהָאאאאאאאאאאאאאג!"

כי בלשונם קוראים לדרקון "אַז' ".

הד קולו של הכופר יעלה מלוע הר הגעש, אך מהדרקון – רק קול דממה.

"אַזִ'י דַהָאג! השתחרר מכבליך!"

אין קול ואין עונה.

"אַזִ'י דַהָאג! זה אלפי שנים שפֶרֵידוּן אינו בין החיים! מדוע אינך משתחרר מכבליך? מדוע אינך קם ועומד?"

הדרקון יחריש. הוא יישאר משותק וקפוא, כי דמותו של פֶרֵידוּן, המרחפת מעל גופתו המוטלת לפני דהאג, מטילה עליו אימה מצמיתה.

"אַזִ'י דַהָאג! העולם הזה מלא בני אדם! הם עלו ויצאו מהמקלט שבנה גַ'מְשִׁיד, מלך האלף הראשון, לפני שביתרת אותו! מדוע אתה מאפשר להם להמשיך לשלוט בך?!"

וכך במשך זמן מה ימשיך הכופר לדבר כך על לבו בדברי עידוד ואיום, הקנטה ותחנון. אך הדרקון דהאג, מפחד דמותו של פֶרֵידוּן, לא יתיר עצמו מכבליו.

לבסוף יבין הכופר שאלפי שנות כליאה בלוע הר הגעש כיבו בדרקון כל ניצוץ של ביטחון, ואין בו די תקווה ואמונה אפילו לנסות ולהתיר את כבליו בעצמו. הכופר יחליט לעשות מעשה.

הוא יֵרד אל לוע הר הגעש, אל הדרקון דהאג, וירופף בעצמו את כבליו של דהאג ואת לוח העץ שהוא כבול אליו. דהאג יראה שדמותו של פֶרֵידוּן אינה יכולה לפגוע בו. אט אט יגבר כוחו וביטחונו יחזור אליו. או אז יבתק באחת את כבליו וישליך אותם מעליו, יחלץ את עצמותיו ויחל לנוע. ראשית, וללא שהיות, הוא יטרוף את הכופר. אחר כך יצא מלוע הר הגעש אל העולם. פחד ואימה יאחזו בכל הבריאה כאשר דהאג יהפוך חיש מהר לשליטם העליון של כל השדים ובני האדם.

חטאיו יהיו כבדים מנשוא ורבים מספור: הוא יטרוף שליש מבני האדם, שליש מבני הבקר, שליש מראשי הצאן ושליש מיצוריו האחרים של אַהוּרַה-מַזְדָא. הוא לא יחסוך את נחת זרועו ולועו גם מהמים, מהאש ומהצמחייה, ותוך כדי כך ישאג: "כל מי שאינו פוגע במים, באש ובצמחייה, מזהם ומטמא אותם – הביאוהו אליי ואלעס אותו!"

המים, האש והצמחייה, מוכים וחבולים, יתייצבו אז בפני אַהוּרַה-מַזְדָא הבורא, ויתלוננו על התעמרות האנשים בהם: "הו בורא כל יכול! החזר את פֶרֵידוּן מן המתים, שישלים את משימתו ויהרוג את הדרקון דהאג!" הם יתחננו, "כי אם אתה, אַהוּרַה-מַזְדָא, לא תעשה זאת, לא נוכל להמשיך ולהתקיים בעולם הגשמי!"

האש תאמר: "אני לא אבער!"

המים יאמרו: "אני לא אזרום!"

הצמחייה תאמר: "אני לא אגדל!"

אז יבוא אַהוּרַה-מַזְדָא, יחד עם הישויות הקדושות בנות האלמוות, אל נשמת פֶרֵידוּן. הם יאמרו לו: "קומה עורה, גיבור החיל, כי דהאג השתחרר מכבליו ומשליט אימה בכל העולם! קומה עורה והכה את דהאג!"

נשמת פֶרֵידוּן תיזכר כיצד, כאשר ניסה פֶרֵידוּן להרוג את דהאג בסוף האלף השני, כל איבר שכרת ממנו נפל על האדמה, התעורר לחיים, הפך ליצור טמא בפני עצמו והחל לנוע. האלים עצמם הם שביקשו ממנו באותה עת לעצור פן תימלא כל הארץ טומאה. 

נשמת פֶרֵידוּן תאמר: "איני יכול להרוג אותו. לכו לנשמת גַּרְשָׁאסְפּ בן סָאם!"

אז יקרא אַהוּרַה-מַזְדָא הבורא למלאכים סְרוֹשׁ ו-נֵרְיוֹסַנְג, ויצווה עליהם: "לכו למישור פֵּשְׁיָאנְסֵי, מצאו את גַּרְשָׁאסְפּ בן סאם הישן, והניעו את גופו כדי שיקום!" אולם גם הם לא יוכלו לבדם להעיר את גרשאספ מתרדמת בּוּשָׁאסְפּ שנפלה עליו.

אַהוּרַה-מַזְדָא עצמו, יחד עם הישויות הקדושות בנות האלמוות, יִקְרַב אל נשמתו של גַּרְשָׁאסְפּ, הנמצאת בינתיים במקום שאינו גן עדן ואינו גיהנום.  סְרוֹשׁ ונֵרְיוֹסַנְג יגיעו למקום מנוחתו של גַּרְשָׁאסְפּ ויקראו בשמו שלוש פעמים. בפעם הרביעית יקום גיבור החיל בתנועת ניצחון, אלתו בעלת ראש האריה בידו. הוא לא יוציא הגה מפיו. וכך ללא אומר ודברים, יחוש מיד לקראת הדרקון דהאג.

הוא יניף את אלתו אל ראשו של דהאג, ויכה בו בחזקה.

שאגת המוות של דהאג תהדהד בעולם ותהיה כה חזקה, שרבע מהחיות הטהורות בממלכת איראן יפצחו במנוסה.

אחר כך ייעלמו האומללות והצרות מן העולם. אַהוּרַה-מַזְדָא יחתום את האלף השישי, ואז יתחיל האלף של סושאנס בן זרתושטרה: האלף של אחרית הימים, העולם המושלם וגוף האחרית.

יש מספר מקורות שֶׁמּוֹנִים את האלפים (מִילֶנְיָה), וחלוקת ההיסטוריה לאלפים ולתקופות שונה במקצת בכל מקור. בכולם הקרב נמשך שנים עשר אלף שנה ברוטו, אולם יש הכוללים בזמן הנטו (קיום העולם כפי שהוא) את שלושת אלפי השנים הראשונות של ההכנות לקרב ו/או את שלושת אלפי השנים של אחרית הימים – כולן או מקצתן. אחרים מוציאים אותן מן המניין ומעניקים לעולמנו האכזר שנים עשר אלף שנה נטו. בזַנְד-י וַהְמַן יַסְן, המקור המפורט ביותר לקרב אחרית הימים, הכופר אומר שפֶרֵידוּן מת כבר תשעת אלפים שנה, אך בבּוּנְדַהִישְׁן, המקור המוסמך לספירת השנים, פֶרֵידוּן מולך במשך כל האלף השלישי, והסיפור מתרחש בסוף האלף השישי. במקור השלישי, פהלוי ריואיאת, אין ממש מנייה של האלפים, והם נקראים בשמות הפרטיים של המנהיגים: האלף של ג'משיד, האלף של דהאג, האלף של פֶרֵידוּן וכו'.

בספרות הפרסית האמצעית יש מספר גרסות לחטאו של גַּרְשָׁאסְפּ ולעונשו: הגרסה הרווחת ביותר היא שהוא כיבה אש. לנו זה נשמע טריוויאלי, אך האש היא אלמנט מקודש ובנו של אַהוּרַה-מַזְדָא!

באחד הסיפורים הקודמים סיפרנו מדוע האש לא רצתה להיברא בעולם, ומה קרה לגרשאספ אחרי שכיבה אותה. לפי גרסה אחרת, גרשאספ הסתובב ללא כּוּסְתִיג – חגורה שחוגרים הזורואסטרים כדי להפריד בין החלק הטהור של הגוף לבין החלק הטמא. גרסאות נוספות מציינות בפשטות שהוא "זלזל בדת המַזְדֵסְנִית" (זה שמה של הדת הזורואסטרית בפי המאמינים. השם בא מאווסטית מַזְדָא-יַסְנַה "פולחן מזדא").

הגרסה הרווחת לגבי עונשו היא שנת בּוּשָׁאסְפּ שבה הוא שרוי כרגע.

לפי גרסה אחרת [המובאת בספר המלא], הוא מת והלך לגיהנום, אך בזכות הזכות שלימדו עליו הצמחים, המים ובני האדם (והוא עצמו) – הוא קיבל חנינה מהגיהנום. עם זאת, אַהוּרַה-מַזְדָא ובנו האש לא הסכימו בשום אופן שהוא יגיע לגן העדן, ולכן הוא נשאר בבַּרְזַח' – כף הקלע: לא כאן ולא שם. לפי גרסה זו, הוא יהיה הראשון שיקום לתחייה מבין המתים, עוד לפני תחיית המתים הרשמית, כדי להציל את העולם מידי דהאג לפני שמתחילה אחרית הימים.

גרסה נוספת, המפשרת בין השתיים, אומרת שגופו ישן בשיח הלענה במישור פֵּשְׁיָאנְסֵי, אבל נשמתו הלכה לגיהנום, ואחר כך לבַּרְזַח'.

בספרות הפרסית האמצעית, לפעמים שתי הגרסאות השונות מתועדות באותו ספר – במיוחד בספרים המביאים מספר דעות לגבי מה שהיה או יהיה. וזה בסדר גמור!

ד"ר תמר עילם גינדין היא חוקרת איראן במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה וחברת סגל ליבה בתוכנית למזרח תיכון במרכז האקדמי שלם בירושלים. ספרהּ מיתולוגיה איראנית לכל גיל (שם זמני) נמצא בימים האחרונים לקמפיין ההדסטארט שלו ויראה אור באביב. את הספר יזמה ומאיירת בתה ענת עילם בת ה-14.