הארי דרזדן הוא מכשף. לא מכשף עם גלימה ומצנפת שחי בטירה גותית אפלה על פסגת הר ועוסק בדברים אפלים שרק מכשפים מבינים, אלא מכשף מודרני – כזה שחי בדירה מוזנחת בלב העיר ומפעיל סוכנות כישוף שרשומה בדפי זהב. אבל כן, גם הוא עוסק בדברים אפלים שרק מכשפים מבינים, והדירה שלו אכן אפלה – בדרך כלל החשמל בה לא עובד, כי כשפים עושים שמות במכשירים אלקטרוניים.

"אביר קיץ", הספר הרביעי בסדרת "תיקי דרזדן", מפגיש אותנו עם הארי במצב גרוע עוד יותר מהרגיל – חברתו עזבה את העיר כדי להתמודד עם השלכות האירועים שקרו בספר הקודם והוא מתמודד מאוד לא טוב עם רגשי האשמה ועם החיפושים אחר פתרון לבעיות שלא הצליח למנוע. אם לא די בכך, עמיתיו מהמועצה הלבנה של המכשפים מאשימים אותו באחריות למלחמה היצרית והעקובה מדם שפרצה בינם לבין הערפדים, ויש מי שרוצים להפוך אותו לשעיר לעזאזל.

ומכאן, כרגיל בסדרה הזאת, הדברים יכולים רק להידרדר.

"תיקי דרזדן" היא סדרת פנטזיה אורבנית שכתובה בסגנון שמזכיר "פילם נואר" – עלילות בלשיות על זאב בודד שפועל מתוך משרד מאובק, נאבק לצוף על פני המים, יוצא לחקירות עבור לקוחות מפוקפקים ומצליח בסופו של דבר במשימה נגד כל הסיכויים ובלי תהילה. בהתאם למאפייני הז'אנר, הכתיבה גברית מאוד, והארי עצמו הוא התגלמות השוביניזם האבירי, כזה שיפתח את הדלת לפני אישה בין שהיא רוצה בכך ובין שלא ויגן על נשים בכל מחיר – גם אם הן נשים עצמאיות שלא מבקשות הגנה.

הספרים בסדרה עומדים בפני עצמם ולעלילות שלהם יש התחלה וסוף, אבל אירועים מהספרים הקודמים מהדהדים בספרים החדשים יותר ומשפיעים עליהם. מי שייקח את הספר לידיו בלי לקרוא את קודמיו, או מי שקרא אותם מזמן ושכח, יבין היטב מה קורה – הסופר, ג'ים בוצ'ר, מקפיד להזכיר את הפרטים החשובים. עם זאת, כתוצאה מכך "אביר קיץ" כולל "ספוילרים" רבים לקודמו, "רוח רעה". מצד שני, למיטב זיכרוני אין בו פרטים מהותיים שלקוחים משני הספרים הראשונים בסדרה: "חזית סערה" ו"ירח של שוטים".

לאחר שבספרים הקודמים הארי התמודד עם ערפדים, אנשי זאב ורוחות רפאים, הפעם דרכו מובילה אותו ללב התככים של ממלכת הפיות, אחרי שאישה מושכת (כמובן) נכנסת למשרדו המבולגן ושוכרת אותו להוכיח את חפותה בפרשת רצח. הנרצח הוא אביר הקיץ – אדם שמשרת את פיות הקיץ וקיבל מהן כוחות אדירים, והלקוחה היא מאב, אחת המלכות של פיות החורף. אם דרזדן לא יוכיח את חפותה עד אמצע הקיץ, היום שבו השלטון בטבע עובר מחצר הקיץ לחורף, תפרוץ מלחמה בין החצרות שתשפיע על העולם כולו.

כשהארי נאלץ נגד רצונו ונגד מיטב שיקול דעתו להיכנס לחקירה הזאת הוא מוצא את עצמו בעומק התככים המשסעים את חצרות הפיות, כשגורמים בעלי אינטרסים נותנים לו מידע חלקי ומטעה לעיתים בדרך לפיצוח התעלומה. אם לא די בזה, הפוליטיקה הפנימית של המועצה הלבנה מאיימת על עצם קיומו כמכשף, ומשימה נוספת שהוא לוקח על עצמו מחייבת אותו להציל את חייה של צעירה נעדרת.

כדי להשיג את המטרה הארי נפצע, נפצע שוב, כמעט מת ואז שוב נפצע מכשפים ובחפצים דוקרים, ובעיקר סובל מאוד – כרגיל בסדרה. אולם האתגר האמיתי שלו הוא להחלים מהפצעים הנפשיים שנותרו בו מהספר הקודם, להכיר בחוסר יכולתו לעשות הכל בעצמו ולהסכים לקבל עזרה. במידה רבה זאת ההתמודדות החשובה יותר בספר, מעבר לאקשן הבלתי פוסק של תככי המכשפים והפיות.

כמו כל ספרי "תיקי דרזדן" שקראתי, "אביר קיץ" הוא ספר מבדר וקריא מאוד, עם כתיבה מיומנת וסיומים מותחים לפרקים שמושכים להמשיך לקרוא הלאה. הארי עצמו, למרות כל הקלישאתיות ואפילו השוביניזם שלו, הוא דמות מעוררת אהדה ומעניינת. לא מדובר בספר עמוק שיישאר איתכם לשנים, אלא פשוט בפנטזיה מהנה, לקריאה על הספה בחדר ממוזג או על כיסא נוח בחוף הים.

(הוצאת יניב, 2017. מאנגלית: ורד טוכטרמן. 353 עמודים).