טריי פרקר ("זה עם השיער הנורמלי" מבין צמד יוצרי סאות' פארק) הוא ג'ו יאנג (לא מייטי), מורמוני צעיר, תמים מאד וידידותי לסביבה. הוא מבלה את זמנו בנסיון להראות לתושבי לוס אנג'לס, ובפרט הוליווד, את האור שבאהבתו של ישו, בדרך המורמונית, ובחלומות על נישואים לארוסתו המתוקה כמוהו, ליסה. אך כדי להינשא לה כפי שהיא רוצה – במשכן שבסולט לייק סיטי – נדרש כסף רב, אויה, ולג'ו ידידנו אין די כסף.

המצב משתנה באחד ממסעותיו להחזרת האלוהים אל לב הוליווד החטאה, כשבבלי דעת הוא מגיע, עם רוברט ווייט, רעהו לניג'וסים, אל ביתו של אחד מַקְסְסְס (נו, טוב, בעברית Maxxx לא יוצא כזה טוב) אורביסון, במאי, מפיק, וואטאבר של סרטי פורנו. אורביסון, נרגז על ההפרעה בצילומי סרטו המשובח, אורגזמו, משגר את הגורילות שלו לכסח את הפולשים הטורדניים. אך הנה אנו מגלים כי ג'ו ידידנו אינו סתם מורמוני צעיר וחביב – הוא מורמוני צעיר וחביב שיודע לבעוט בישבן (גם זה נשמע יותר טוב באנגלית). סימני הדולר נדלקים בעיניו של אורביסון שמחליט כי הנה מצא את כוכב סרטו החדש ומי שיחליף את השחקן הלא-יוצלח שיש לו כרגע בתפקיד אורגזמו.

ג'ו יאנג, המתפתה לעסקי הפורנו החטאים עד מאד בהבטחה לכסף רב ולכך שבכל סצינות החדירה הוא יוחלף בכפיל, מקבל עליו את תפקידו של אורגזמו. בתפקיד זה, עליו לשחק סופר גיבור החמוש ב"אורגזמורטור" – התקן משונה המולבש על זרועו וגורם אורגזמה מיידית לכל מי שהוא פוגע בו – וב"צ'ודה בוי" (היי, אל תאשימו אותי, גם זה נשמע יותר טוב באנגלית), עוזרו הנאמן.

בהדרגה אנו מתוודעים לכל המשתתפים בסיפור המוזר הזה (אחד מהם, אגב, הוא רון ג'רמי, שחקן פורנו אמיתי מפורסם ומצליח מאד, למרות כיעורו הבלתי מתפשר), ומגלים להפתעתנו ש"צ'ודה בוי" (בן, בשבילכם) הוא בעל דוקטורט בפיזיקה ובמתמטיקה ועוסק בהמצאת כלים משונים במעבדתו הפרטית בשעות הפנאי. ונחשו מה? הוא פיתח אורגזמורטור אמיתי. כן, כן! ורוצה לצאת ולהילחם ברעים באמצעותו!

מכאן העסק הולך ומידרדר. בואו נגיד את זה ככה: אילו מ. נייט שאמאלאן היה לוקח סמים קשים, צופה בהמון פורנו וחוטף שריטה קשה במוח בתקופת צילומי "בלתי שביר", סביר להניח שכך היה יוצא לו הסרט. מכיוון שאת "אורגזמו" לא עשה שאמאלאן כי אם טריי פארקר (ומט סטון, "זה עם השיער המפלצתי" מבין צמד יוצרי סאות' פארק, מופיע שם גם הוא), התוצאות יצאו בהתאם.

שיהיה ברור: "אורגזמו" אינו סרט איכות, אבל הוא כן סרט חכם. המשחק בו משובח, הכוריאוגרפיה מצוינת, התסריט ברגעים מסוימים ממש מבריק. זהו סרט טראש דל תקציב, שהאפקטים בו תואמים לגובה התקציב ושנעשה על ידי אנשים שיודעים לעשות קולנוע טוב. הוא מצחיק מאד, ויש לו בנוסף הרבה מה להגיד על קולנוע הוליוודי ועל הערכים האמריקאיים באופן כללי.

מי שאוהב את "סאות' פארק", סביר להניח שיאהב גם את "אורגזמו". מי שמתעב את "סאות' פארק" עד עמקי נשמתו… נו, עדיף לו כבר לקחת במקום זה את "בלתי שביר".