צוות של מדענים מנסה לפתח מעין "דלת" שתאפשר טלפורטציה – מעבר של מרחקים גדולים בבת אחת. הפרויקט הסודי נראה מבטיח בתחילה ומתחיל לצבור הצלחות, אך עד מהרה מתחילים להתרחש בו דברים משונים. זאת תמצית העלילה של "הקפל" – ספר שמשלב מדע בדיוני, מתח ואימה. עבורי, הקריאה בו הייתה קולחת וסוחפת והתקשיתי להניח אותו מהיד.

העלילה מתחילה כשרג'י מגנוס מ"דרפא" (הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים), שמממנת את הפרויקט, מגייס את חברו הוותיק מהתיכון מייק אריקסון במטרה שינסה לאתר את הבעיה, לפתור אותה ולהציל את הפרויקט.

מייק הוא גאון בעל זיכרון מושלם – הוא זוכר כל דבר שאי פעם ראה או שמע. דווקא בשל כך הוא בחר לקבור את עצמו במשרה של מורה לספרות בתיכון בעיירה קטנה במיין. הוא חשש שכגאון שמנצל את כישוריו הוא לא יהיה מאושר, ושהמחשבות הטורדניות המנתחות ללא הרף את כל מה שראה או שמע (מה שהוא מכנה "נמלים") לא יתנו לו מנוח. כשהיה בן 12 עשה מבחן אינטלגנציה ובעקבותיו החליט במודע להפסיק לתור אחר ידע חדש ואף לעשות מאמץ כדי לא ללמוד שום דבר חדש או מעניין. החלטתו נחושה להסתפק בלימודים שגרתיים בתיכון ובקולג' קטן ולא חשוב, ולעבוד בעבודה כמה שיותר סתמית. בחופשות של בית הספר הוא עובד בתיקון מתקנים בפארק השעשועים הסמוך.

רג'י ניסה פעמים רבות בעבר לגייס את חברו לפרויקטים מיוחדים, אך הדבר לא עלה בידו מעולם. הפעם, כמובן, עקשנותו של מייק תישבר והוא ישתכנע להצטרף. אולם כשהוא מגיע לאתר הניסויים הוא צריך להתמודד עם חשדנות המדענים, שהתרגלו לעבוד בקבוצה קטנה ומגובשת ומתייחסים לכל אדם מבחוץ כאיום. כשמדובר במייק, החשדנות שלהם עומדת על בסיס איתן – אחרי הכל בתוקף תפקידו כיועץ חיצוני הוא עלול לסגור את הפרויקט פורץ הדרך שלהם. כך שעליו ללמוד כמה שיותר מהר פיזיקה מורכבת, לנסות לפענח את הבעיות שמשבשות את המיזם ולנסות להציל אותו, והכל בתוך אווירה חשדנית ולחץ זמן, ועם מידע שמוסתר ממנו.

הקריאה בספר קלה, ועלילתו משלבת מינונים נכונים של מתח והומור. הדמויות עצמן אינן מורכבות במיוחד, אך יש להם אופי מובחן, פגמים וחסרונות וסיבות לחבב אותן. התעלומה שבמרכז הספר מצליחה לעניין, גם אם מלכתחילה ברור למדי מהם הפתרונות האפשריים שלה.

למרות הכתיבה הקלילה, הספר מעלה מדי פעם שאלות מעניינות. תיאור הזיכרון המושלם של מייק, על שלל חסרונותיו, אמין ומעורר מחשבה. קשה לקנא באדם שאינו מסוגל להניח לשום דבר שאי פעם ראה או שמע, וקל להבין את סבלו: זיכרונות רעים שאינם נחלשים או דועכים לעולם; טעויות ואסונות שמתרוצצים בלי הרף בראש ולא מרפים לעולם במחשבה מה היה אפשר לעשות אחרת. המיומנות הייחודית הזאת, שכמעט אפשר להתיחס אליה ככוח על, היא בו זמנית גם מום, מגבלה שמייק היה מעדיף להיפטר ממנה.

הסופר פיטר קליינס פרסם במשך השנים מאמרים רבים על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, וניכרת בכתיבתו ההשפעה שקיבל מהמדיה המצולמת: הדמויות מתוארות לפרטי פרטים והתרחשויות רבות בספר מתוארות באופן גרפי, כמעט כמו תסריט אקשן. במידה רבה הקריאה שלו מזכירה צפייה בסצנות מסדרת מדע בדיוני או מסרט אימה.

בתוך כך, הספר מכיל גם רפרנסים רבים ליצירות ז'אנריות אחרות ולתרבות הגיקית: רק בחמישים העמודים הראשונים לבדם תמצאו אזכורים של "משחקי הכס", "הארי פוטר", "מסע בין כוכבים" ו"סטארגייט". מייק עצמו מתואר כ"נראה כמו סוורוס סנייפ בשנותיו כסטודנט באוניברסיטה". הקריצות הללו לקוראים הגיקיים חביבות בדרך כלל ולא נראות מאולצות או רבות מדי. וכמובן אפשר ליהנות גם בלי להבחין בכל הרפרנסים או להבין אותם לעומק.

"הקפל" הוא מעל הכל ספר מהנה, ואני ממליצה עליו לכל מי שאוהב מדע בדיוני קליל וקריא, משולב בהומור, מתח וקצת אימה.

(הוצאת יניב, 2017. מאנגלית: ענבר גרינשטיין, 421 עמודים)