הצגת הקולנוע האחרונה – מסע בין כוכבים: נמסיס
מאת אלי הרשטיין
מסע בין כוכבים איבד את הקסם.
לאחר למעלה משלושים וחמש שנים על הכביש, הולכת ודועכת השלהבת. 'מסע בין כוכבים – נמסיס' יהיה, כך אני מקווה, הפרק האחרון בסדרה הקולנועית; הפרק האחרון בסדרה שידעה הצלחות (כמו הסרט הראשון בסדרה – 'מסע בין כוכבים – הסרט', הפרק הרביעי – 'המסע הביתה' והחלק השביעי 'מגע'), כמו גם כשלונות צורבים דוגמת הפרקים השלישי (החיפוש אחר ספוק), החמישי (הגבול האחרון) והשישי (ארץ לא נודעת).
מקווה, כיוון שהסרט העשירי בסדרה מהווה פשיטת רגל קולקטיבית של סדרה שהפכה לז'אנר העומד בפני עצמו. הסרט הזה הוא כל כך עלוב עד שהדבר היחיד שיכול לעורר קריאות השתאות קלושות הוא האפקטים, אבל גם אותם כבר ראינו יותר מפעם אחת.
הסיפור פשוט. על רומולוס, כוכב הבית של הרומולאנים, אויבי הפדרציה מאז ראשית ימי האדם בחלל, משתלט הרשע התורן – שינזאן, בגילומו של תום הארדי. הוא זומם להשמיד את הפדרציה, וקפטן פיקארד ואנשי צוותו נחלצים לעזרה. האם יצליח? – תנחשו! הסיפור הזה, שסופר כבר אלף פעמים באלף סדרות ובאלף אופנים, אינו מחדש דבר. הסרט כולו הוא קלישאה אחת גדולה הלקוחה מתוך העולם של 'מסע בין כוכבים' אך הוא אינו מצליח להוסיף ולו שורה מקורית אחת לעולם הרחב של הסדרה.
בימים אלה, בהן סדרות מדע בדיוני ופנטסיה יורדות מהמסכים לאחר שבילו שם חצי עונה בלבד ולפעמים אפילו פחות, מישהו שם למעלה צריך להתחיל לחשוש. אנטרפרייז אינה מצליחה לנסוק במעלה סולם הרייטינג ולמעשה איננה מטפסת בשום סולם שהוא. מה שבתחילה נראה (ונסלח) כמחלות ילדות של סדרה חדשה מתגלה, ככל שמתקדמת העונה השנייה, כמחלות זיקנה של סדרה החוזרת על עצמה במשך עונות רבות מדי. יתכן כי לאדון ברמן נגמר הסוס. יתכן גם ש'מסע בין כוכבים' זקוקה לחופשה ללא תשלום, לאחר שנים כה רבות.
מה שברור הוא שהסיבה לכשלונו של 'נמסיס' בקופות נעוצה בראש ובראשונה בחולשת התסריט והבימוי. ההשראה, החדשנות והדמיון, שאפיינו את 'מסע בין כוכבים' בשלושים וחמש השנים האחרונות – ממנו והלאה.
אם היה זה עוד פרק בסדרת הטלוויזיה היינו קרוב לודאי מזפּזפּים לערוץ אחר, רק כדי לחזור ולראות מה קורה בסיום, אך כסרט קולנוע 'נמסיס' אינו מחזיק מעמד. לא נעים לומר זאת על סדרה שהייתה בגדר פורצת דרך ואוונגרדית, אך 'נמסיס פשוט משעמם. הסיפור צפוי מראש ואת רגעי השיא המעטים ראינו כבר בטריילר. ואם כבר מזכירים את הטריילר– זוהי דוגמה קלאסית לסרט שבו לאחר שראית את הטריילר, לא נותר כל צורך לראות את המוצר המוגמר. הטריילר היה קצבי, מעניין, צבעוני ומותח – כל מה שחסר בסרט, והכיל את כל מה שמעניין בו.
אז מה יש בסרט?
רשע רדוד אחד בתחפושת, חתונה אחת מרגשת מאוד (לכל הפולניות), צוות הדור הבא – שבאמת נראה כאילו היה מעדיף להיות בכל מקום אחר מאשר באתר הצילומים, ואפקטים, הרבה אפקטים, אפילו אפקטים יפים, אבל לא יותר מזה. היה גם ניסיון עלוב למדי לחקות את 'מסע בין כוכבים 2 – זעמו של קאהן': אויב המקושר ישירות לקפטן ולעברו, רשע השם ידו על נשק שיכול להשמיד עולמות, וסיום זהה, כולם מוכיחים פעם נוספת שמקוריות וחדשנות עולים לעין ערוך על הבנאליה שבחקיינות הזולה ובשחזור הצלחות העבר.
ריק ברמן, המפיק האחראי על 'מסע בין כוכבים' מאז לכתו של ג'ין רודנברי המנוח בדרך כל בשר, שם את כל כובד משקלו וניסיונו המקצועי מאחורי הסרט הזה. הוא חתום על הסיפור בצוותא עם ברנט ספינר (מיסטר דאטה), שעל-פי הנסיון הנוכחי אולי צריך לשקול שנית את קריירת התסריטאות שלו. אפילו ג'ון לוגאן, החתום על תסריטים מוצלחים כגון 'גלדיאטור' של רידלי סקוט ו'מכונת הזמן' על פי ה.ג'. וולס, לא מצליח להפיח רוח חיים בתסריט. התוצאה המאכזבת היא, בסיומו של יום, כשלונו האישי של ברמן. ייתכן שהצלחה גורפת בקופות הייתה מחלצת את ברמן מהכישלון האומנותי הזה, אך גם הקהל האמריקני החל כנראה להבין שברמן צריך ללכת. 'נמסיס' עומד להיות לא רק הסרט הרע בתולדות סרטי הקולנוע של הסדרה, אלא גם הכושל שבהם. בפארמונט ייאלצו לעמול קשות על שיווק הדי-וי-די של הסרט, אם ברצונם לצמצם במעט את ההפסדים שנגרמו להם בעטיו.
'נמסיס' מסמן את סיומה של תקופה, סיומה של סדרה, וסיומו של מיתוס שצמח לו בין הכוכבים. הרכבת ששמה 'מסע בין כוכבים', מאטה את מהלכה והיא מתקרבת והולכת אל התחנה הסופית. האם תצא ממנה למסע חדש או לדרך חדשה? דבר אחד נראה ברור, ברמן כבר לא יהיה זה שיוציא אותה משם.