A Fire Upon the Deep הוא אופרת חלל.

מעט מאד אנשים יודעים להגדיר בדיוק מהי אופרת חלל, האם זו סדרת ספרים אשר בה מתוארת האנושות כולה, כמו ספריו של לארי ניבן? סיפור עם הרבה חלליות וסיפורי גבורה כמו מלחמת הכוכבים?

משמעות המילה אופרה היא אופוס, 'יצירה' בלטינית. אופרות טיפוסיות (אאידה, למשל) מספרות לרוב סיפורים הרואיים כלשהם, לעתים על רקע היסטורי. אופרת חלל היא פשוט אופוס המתרחש בחלל; לכאורה מדובר בהגדרה שמקיפה כמעט את כל המדע הבדיוני, אך כדרכו של כל מושג, השם 'אופרת חלל' מכיל בתוכו משמעויות רבות יותר מהפירוש המילולי של המילים המרכיבות אותו.

אופרת חלל, לפי הגדרתי, הוא ספר או סדרת ספרים המתארת עלילה הרואית כלשהי המתרחשת בעולם עתידני, בעל חוקיות, אופי וכללים משלו. מטרת המסע הזה, מעבר לסיפור עצמו, היא להראות את תמונת העולם המתואר. דוגמה מושלמת לז'אנר זה היא סדרת "הרימום" של דיוויד ברין: אופוס הרואי, המתרחש בעולם עתידני ובהשתתפות חייזרים. דרך האופוס אנו למדים על העולם ועל פרטים בתוכו, כמו מערכת הרימום וההיררכיה בין הגזעים בספרו של ברין. בספריו המופתיים של דן סימונס אנו למדים על העולם העתידני שהוא משרטט לפנינו. אין, כמובן, צורך לציין את אופרת החלל הגדולה מכולם: ספרי עולם הטבעת של לארי ניבן. גם "אש על פי תהום" הוא ספר כזה, ספר המשרטט תמונת עולם מדויקת של עולם הגיוני, בעל סדר משלו, עם חייזרים כמובן, אשר בו מתרחשת עלילה הרואית המשפיעה על העולם כולו.

הרעיון המובא ב"אש על פי תהום" הוא רעיון חדשני למדי, שדומה מאד לרעיון של "ספירות הבדולח" מסיפורו הקצר של דיוויד ברין קצר (מבחר סיפורי המדע הבדיוני, הוצאת כתר), אשר מגוננות על כוכבים אחרים מפני התערבויות של גזעים עליונים יותר. בעולם של וינג' ישנה חלוקה ברורה בין אזורי הגלקסיה: ככל שקרבים למרכז הגלקסיה כך יותר ויותר קשה להפעיל טכנולוגיות מתקדמות, כמו, למשל, תאוצה מעבר למהירות האור, בעוד שבפריפריה הטכנולוגיה מגוונת בהרבה. לפיכך, הגזעים הבלתי מפותחים מתרכזים במרכז הגלקסיה וכשהם מתפתחים הם נודדים לקצוות. הגזעים מתקשרים ביניהם באמצעות רשת דמוית-אינטרנט, שלעיתים מובאים מסרים מתוכה בספר. יקום זה מהווה מצע לאפוס שלם ומרתק, המגלה עולם ומלואו.

העלילה עצמה היא פשוטה וליניארית, כמיטב מסורת אופרת החלל: בני האדם במעבדה מרוחקת בקצה היקום חיטטו במאגר מידע עתיק של הרשת, כתוצאה מכך התעורר משהו או מישהו שטיבו מתברר בהמשך הספר, לפני שהמעבדה מושמדת, חללית בודדת נמלטת ממנה ונוחתת בעולם ביניימי, המאוכלס בחייזרים עוינים, משלחת חילוץ נשלחת להציל את החללית שנושאת את הנשק כנגד האימה שזורעת הרס בגלקסיה. הספר מתאר את המאבק להישרדות של ניצולי החללית ואת המסע המפרך ורב הסכנות של ספינת החילוץ על רקע המלחמה חסרת הסיכוי של הגזעים התבוניים נגד הכוח הנורא שבני האדם עוררו. למרות שזו עלילה שנשמעת על פניה סטנדרטית למדי, וינג' מצליח להפוך אותה למסע מרתק, שחורג מהקלישאתיות המאפיינת ספרים דומים.

אחד הרעיונות היותר מקוריים בספר זה, רעיון שאולי הביא לוינג' את פרס ההוגו, הוא תיאור הגזע החייזרי אותו הוא מכנה – Thines. ה- thines הם ישויות תבוניות אשר מורכבות בעצם ממספר פרטים – תבונה קבוצתית בעלת ישות עצמאית עם אישיות שלמה ואינטליגנציה. נשמע מסורבל? וינג' משרטט את דיוקנם בתבונה ומגלה לנו עולם מדהים. זהו אחד המקרים הבודדים במד"ב שבהם החייזרים מצליחים לחרוג מהשבלונות המוכרות לנו כל-כך, למרות שבדומה לחייזרים באופרות החלל – התנהגותם אנושית מאד.

"אש על פי תהום" הוא ספר מרתק ומומלץ מאד, אשר לא זכה בפרס ההוגו לשווא. אם אהבתם את "מלחמות הרימום" של ברין ואת הטרילוגיה הקירליאנית של פייר אנתוני – לבטח תאהבו את הספר הזה שעשוי במיטב המסורת של אופרות החלל הטובות – יקום מרתק, עלילה סוחפת ופשוטה, ודמויות שכל אחד יכול להזדהות איתן, ללא ספק אחד מספרי המדע הבדיוני הטובים שקראתי השנה.

(הערת העורך – הביקורת מתייחסת לגירסת המקור. הספר ראה אור בעברית בשנת 2007 בהוצאות ינשוף וכתר).