כשמתחילים לקרוא ספר חדש של סופר מוכר שהוכיח את עצמו מעל ומעבר, ישנה תחושה של חשש. האם הסופר שגרם לך הנאה כה רבה בספרו הקודם יצליח לשחזר את ההישג גם הפעם? או האם ,למצער, הספר הקודם היה רק הברקה חד-פעמית?

לעיתים קרובות מדי חשש זה מתגשם. לאחר שסיימתי את 'מלחמה לנצח', ספר שמהווה לטעמי אחת מיצירות המדע הבדיוני הטובות ביותר שנכתבו, אצתי-רצתי וקראתי את 'שלום לנצח', שלא הגיע לקרסולי הספר הקודם; מארי דוריה ראסל לא הצליחה בכלל לשחזר את ההישג של 'הדרור' בספר ההמשך 'ילדי האל' וספרי ההמשך של הרברט ל-'חולית' אפילו לא גירדו את השיא של קודמם.

ורנור וינג'י הוא סופר שהוכיח את עצמו היטב מבחינתי ב-'אש על פי תהום' וב-A Deepness in the sky. שני ספרים אלה מפארים, ללא ספק, את הרשימה (הפרטית שלי) של עשרת הגדולים של שנת 2001 . לכן חששתי מאד מהספר עב הכרס Across Realtime. תהיתי אם אחזה בעוד הצלחה שמשתווה לספריו הקודמים, או שמא מגדל הקלפים ששמו וינג'י יקרוס בקול ענות חלושה כמו רבים וטובים? מסיבה זו הספר העלה אבק באחד המדפים העליונים של הספרייה שלי זמן רב לפני שאזרתי אומץ לקרוא אותו. לאחר שסיימתי אותו אני יכול לדווח בשמחה שמדובר בהצלחה מסחררת של וינג'י.

ראשית, מעט פרטים על הספר. הספר מורכב משני חלקים שנמכרו בעבר כספרים נפרדים והיום הם מאוגדים יחד. בחלק מהגרסאות ישנו גם סיפור קצר, בן כמה דפים שנקרא The Ungoverned.

שמו של הספר הראשון הוא The Peace war. השנה היא שנת 2050 והעולם העתידני שונה לחלוטין ממה שתיארנו לעצמנו. בסביבות שנת 1997 (הספר עצמו נכתב בשנת 1984 וזה הסממן היחיד והאחרון שתגלו בספר לאנכרוניזם) השתלטה קבוצה של פציפיסטים על טכנולוגיה מתוחכמת ביותר המסוגלת ליצור מעין שדות כוח – או בועות – סביב חפצים, אנשים ואפילו שטחי אדמה נרחבים. שדות הכוח המיוחדים במינם הללו יוצרים הפרדה מוחלטת בין מה שיש בתוך שדה הכוח לבין מה שמחוצה לו. לאחר שנוצרה, הבועה נשמרת לנצח וכל מה שנמצא בתוכה מבודד מהעולם החיצון. קבוצת הפציפיסטים הזו הפעילה את הטכנולוגיה הזו על כל כלי נשק או בסיס צבאי בעולם. כלי נשק, פצצות אטום, מעבדות מחקר ושאר מבנים ממשלתיים וצבאיים. בעקבות זאת פרצה מלחמה קונבנציונלית וביולוגית שהשמידה חלק ניכר מבני האדם על פני כדור הארץ. הסיפור מתחיל כחמישים שנה לאחר המלחמה כאשר כוחות השלום שולטים בעולם, התארגנות פוליטית ומדינות הוצאו מחוץ לחוק, הייצור הטכנולוגי והחזקת המכונות נאסרו בחוק והאוכלוסיה נשמרת ברמת טכנולוגיה של המאה התשע-עשרה. כך, מאמינים אנשי השלום, המין האנושי יגן על עצמו מהשמדה עצמית. כוחות השלום עצמם לא בוחלים בטכנולוגיה ומשמרים טכנולוגיה של המאה העשרים כדי לקיים שליטה ופיקוח על האזרחים, אך מבלי ליצור דיקטטורה חונקת.

כמו ב'נפילת המלאכים', ספרם של לארי ניבן וידידיו, ישנם אלה שמתנגדים לאיסור הטכנולוגי וממשיכים לייצר מכונות, טכנולוגיות ומחקרים למיניהם. הם כמובן חיים במחתרת ונזהרים שלא להתבלט במידה שתחגרום לכוחות 'השלום' להשמיד אותם או לכלוא אותם בתוך בועה – שווה ערך למוות. הסיפור מתמקד באנשים אלה, הנקראים Tinkers. לשורותיהם מצטרף ווילי ווצ'נדון, ילד אשר נמלט מדרום אמריקה והתגלגל לדרום ארצות הברית. העלילה מהירה, מותחת ומרתקת כבר בהתחלה. אף על פי שוינג'י כותב מדע בדיוני 'קשה' יחסית, המתמקד במדע ובמה שהוא עושה לאנושות, הוא שומר על אותו כשרון שהפגין בעבר, ויוצר דמויות אמינות ומלאות שיאכלסו את העלילה המעניינת שלו. כמו בספרים הקודמים, העלילה מהירה ומעניינת מאד, ונוספים לה עומק משמעותי ועניין עקב ריבוי נקודות המבט שבה. מי שאהב את ספריו הקודמים של וינג'י יהנה מאד מספר זה, המשופע כמו קודמיו בדמויות מעניינות ואמינות, עלילה מהירה ומותחת, רעיונות מרתקים ומדע בדיוני קלאסי במיטבו.

הספר השני ב-'מעבר למציאות' נקרא Marooned in Realtime. הוא אינו מהווה המשך ישיר של הראשון אך קשור אליו מאד. הספר מתרחש בעתיד הרחוק מאד של כדור-הארץ והאנושות. במרכז הספר עומדת תעלומת רצח שמתקשרת כבר בהתחלה לעתיד האנושות כולה. יקשה עלי לתת פרטים נוספים ללא גילוי פרטים הכרחיים מהספר הקודם, אך זהו הדובדבן שבקצפת. 'מלחמת השלום' היה ספר מצויין מעניין וסוחף, אך Marooned in Realtime טוב ממנו ועומד בשורה אחת עם ספריו זוכי ההוגו של וינג'י, עד כדי כך שמזמן לא נהניתי במידה כה רבה מספר מדע בדיוני. וינג'י יוצר עתיד מרתק ומלהיב עם תעלומות רבות ועם דמויות אמינות שקל להזדהות איתן. לא אגזים אם אשתמש בקלישאה 'לא תוכלו להניח אותו מידכם!'. אני לא יכולתי.

הסיפור הקצר, שמופיע בין שני הספרים המרכיבים את 'מעבר למציאות' מספר על וויל בריארסון, הבלש המככב ב-'נטוש במציאות'. הסיפור מופיע רק בחלק מהמהדורות, אך לא הופיע במהדורה שלי.

'מעבר למציאות' הוא ספר מדע בדיוני מצויין שמגרה את הדמיון והמחשבה ותענוג לקרוא בו, ווינג'י מוכיח את עצמו שוב כסופר מצויין שמשלב בכשרון רעיונות מצויינים עם יכולת ספרותית להוציא אותם אל הפועל.