סיפורי מפגש ראשון הם זרם נפוץ במדע הבדיוני. מאות סופרים ניסו לחזות את המפגש הראשון בין חייזרים תבוניים לבין בני האדם. בתחילת שנות החמישים, עם הופעת סרטי ה- B-movie, התקבעה סצינת המפגש הראשוני בעיני הצופה המערבי; זו היתה לרוב תמונה של חייזרים מתקדמים מבחינה טכנולוגית, שמגיעים לכדור הארץ למטרות שונות ומשונות: החל מחיבוק בחורות מצווחות כפי שראינו בסרט המצוין "הגורילה הרובוטית" ועד השתלטות על העולם בדרכים שונות ומשונות כמו ב-"פלישת חוטפי הגופות". הפחד מחייזרים עוינים, מתקדמים טכנולוגית, סימל הרבה פעמים את הפחד של מדינות המערב מברית המועצות ומהאידיאולוגיה הקומוניסטית. הרי גם הקומוניסטים הצטיירו כחייזרים לאזרח המערבי הממוצע: עוינים, בעלי טכנולוגיה מפותחת ובעלי אידאולוגיה אחת נוקשה – להשתלט על העולם החופשי. עד סוף המלחמה הקרה, בעיקר בתקופת המקארתיזם, ניתן לראות סרטים וספרים כאלו, אשר מציירים את החייזרים (ובהשלכה – הקומוניסטים) כאויבים נוראים אשר מטרה אחת להם: להשתלט על כוכבנו הקטן, אויבים שהמאבק בהם היא משימתו של כל בן אדם.

ככל שהזמן עבר והפחד מברית המועצות פחת, לאנשים נמאס מתסמונת החייזר הרשע וראינו שהחייזרים יכולים להיות ידידותיים – כמו ב-"מפגשים מהסוג השלישי" וב-"אי.טי". בשנים האחרונות אנו מבינים שייתכן מפגש ראשוני עם חייזרים שהם לא גוף אחד, שאינם מייצגים אג'נדה אחת: כך, במיני סידרה "וי" היו חייזרים 'רעים', שניסו להשתלט על משאבי העולם, אך בד בבד היו גם חייזרים מסוג אחר שפעלו נגדם. גם ב-"תיקים באפלה" ראינו דוגמאות למפגש ראשוני עם חייזרים שאינם 'אחידים'.

לעומת שפע הסיפורים והסרטים על מפגש ראשוני עם חייזרים מתקדמים, בולט ההיצע הדל של סיפורים בהם בני האדם הם הגזע המתקדם והנבון הפוגש חייזרים פרימיטיביים למדי. ספרם המצויין של לארי ניבן וג'רי פורנל, 'הקיסם בעינו של אלוהים', עוסק בכך. אותו דבר נכון גם לספרו של וינג': A deepness in the sky.

A deepness in the sky, מהווה פריקוול ל- אש על פי תהום . לאחר שקראתי את שני הספרים אני יכול לומר בוודאות שהקשר ביניהם קלוש מאד; אין צורך לקרוא את 'אש על פי תהום' על מנת ליהנות מ A deepness in the sky. וינג' מתאר בספר, באותו כשרון שראינו בספר הקודם, את המפגש הראשון של בני האדם עם גזע העכבישים: גזע שנמצא ברמת ההתפתחות הטכנולוגית של תחילת המאה העשרים. בזמן המפגש, בני האדם כבר מפותחים מאד מבחינה טכנולוגית – גזע שנע בחלל מזה אלפי שנים.

ברגע שאותות רדיו ראשונים מגיעים מעולם העכבישים, שתי משלחות משוגרות בבהילות. הרווחים הצפויים הם אדירים, כמוהם הסיכונים. משלחת אחת שייכת ל'קנג-הו': מעין תרבות שוחרת שלום המבוססת על סחר. המשלחת השנייה שייכת ל'אמרג'נס' – תרבות אכזרית המשתמשת במעין עבדות טכנולוגית המשעבדת את מוחותיהם וכישוריהם של העבדים; שתי תפיסות עולם אשר סותרות אחת את השנייה. שני גורמים שבאו לנצל, בצורה זו או אחרת את העכבישים ואת עולמם. הספר מספר על המפגש הזה, על המלחמה המתחוללת בין שתי תפיסות העולם. ועל ההתקדמות הטכנולוגית והמהפכים שעוברים על חברת העכבישים וגם התהפוכות שקורות לבני האדם.

עולם העכבישים הוא גם כן מקום מוזר. הוא סובב סביב שמש מסתורית שפעילה במחזורים: במשך שישים שנה היא בהירה ומחממת, לאחר פרק הזמן הזה, היא כבה למשך 200 שנה שבהן גזע העכבישים וכל החיים על פני הכוכב קופאים לשנת חורף ארוכה. החייזרים, כמו ב'אש על פי תהום', הם מאד אנושיים. הם מרגישים, הם מחייכים, יש להם חברה היררכית דומה לזו של בני האדם – מאד קל להבינם ומאד קל להזדהות עימם. למרות שהם אינם מוזרים כמו ה- Thines, וינג' מצליח לגרום להם להראות כחייזרים, וכל זאת בלי לפגוע ב"אנושיות" שבהם.

העלילה מפוצלת: מצד אחד העכבישים, הגזע המקומי. מצד שני בני האדם, הגזע הזר והפולש. העלילה מהירה ומותחת, הקורא לא ישתעמם לרגע אחד. כרגיל אצל וינג', יש רעיונות רבים הנמצאים בספר ומגרים את הדמיון: עבדות טכנולוגית, מפגש ראשוני, התפתחות טכנולוגית ותיאור מדויק של חברה חייזרית מאד, שונה מאד, אך עדיין דומה מאד לבני האדם.

הספר מומלץ בהחלט, ללא ספק. למרות שהוא נופל במעט מ'אש על פי תהום'. הספר מצוין והשאיר לי טעם של עוד.