עם פרסום הספר Judgement Day (בכריכה הקשה היה שמו של הספר Millennium Rising), מוכיחה המחברת, ג'יין ג'נסן, כי לפעמים אפשר לחצות בהצלחה גדולה את הקווים המפרידים בין סוגי מדיה שונים. עד לפני כמה שנים היתה ג'נסן יוצרת משחקי מחשב מוערכת ועטורת פרסים. סדרת משחקי ההרפתקאות שלה, "גבריאל נייט", סיפקה שילובים מבריקים בין תעלומות רצח לפנטסיה בעלת רקע היסטורי – "אינדיאנה ג'ונס" פוגש את "תיקים באפילה". עם דעיכת ז'אנר משחקי ההרפתקאות בשנים האחרונות, החליטה ג'נסן לעבור לכתיבה במשרה מלאה (היא כתבה בעבר שני ספרים שהיו עיבוד למשחקי "גבריאל נייט"). Judgement Day, מותחן אימה המכיל גם מרכיבי מד"ב ופנטסיה חזקים, מראה כי לג'נסן יש פוטנציאל גדול גם בתחום הספרותי.

הספר מתרחש בעתיד הקרוב-מאוד – שנים ספורות מימינו אלה. בזמן שהעולם נאנק תחת עולה של בצורת קשה, מתאספת בעיירה קטנה במקסיקו קבוצה של אנשי דת בני דתות שונות. כל אחד מאותם אנשי דת חווה חזיון שונה באותה עיירה, אבל המסר המועבר להם באותם חזיונות הוא זהה: סוף העולם קרב ובא. התגובה הראשונית בה נתקלים אותם אנשי דת מצד שאר העולם, היא, כצפוי, תגובה של זלזול וחוסר אמון, אך הסימנים הולכים ומצטברים: מכת נבגים אשר פוגעת בעתודות התבואה של העולם, גלים של זיהום באוקיינוסים, המחסלים את אוכלוסיית הדגים, מגיפה קטלנית חשוכת מרפא המפילה חללים רבים בקרב האנושות – והעולם מתחיל, אט-אט להשתכנע… אך תמיד ישנם ספקנים. אחד מהם הוא האב מישל דושה, כומר חוקר מטעם הוותיקן, המשוכנע כי מאחורי אותן נבואות מסתתר משהו שונה לחלוטין ממסר אלוהי. יחד עם סיימון היל, עיתונאי ניו-יורקי, הוא מנסה לרדת לעומקה של הטרגדיה הפוקדת את העולם, כאשר הזמן בשעון יום הדין הולך ואוזל.

ספרים מסוגו של Judgement Day נמדדים, ראשית דבר, ביכולת לשמור על מתח גבוה – ולא פחות חשוב – להפחיד את הקורא. ג'נסן מצליחה במשימה זו מעל ומעבר. מבלי לגלוש לתיאורים גראפיים מתמשכים של הזוועות הגלובליות אותן היא מציגה, היא נוקטת טון יבש וענייני בכל פעם בה היא נדרשת לתאר אסון הפוקד פינה אחרת של הגלובוס, ומצליחה לגעת בכל מה שמבהיל בחברה אנושית מתפוררת. ג'נסן גם נמנעת מליפול לפח הצפוי של ספרות מהסוג הזה – הטפה דתית. הספר נוקט, לכל אורכו, גישה ספקנית ומסויגת מפני מטיפים דתיים ובמיוחד מפני הפונדמנטליסטים שבהם. החיבור בספר בין קיצוניות דתית והתרחשויות אפוקליפטיות מקבלת משמעות מעניינת ומטרידה לאור אירועי השנה האחרונה.

למרות זאת, צפויות מספר אכזבות למי שמעריצים את ג'נסן עוד מתקופת היותה יוצרת משחקי מחשב (כמוני, למשל). השנינות אותה היא הפגינה בכתיבת דיאלוגים משחקים אלה כמעט שאינה מופגנת בספר. והאכזבה גדלה עוד יותר כשמגלים כי הכישרון שג'נסן הפגינה ביצירת דמויות משכנעות ובלתי נשכחות של גיבורים ונבלים במשחקים, גם הוא כמעט ואינו ניכר בספר. גיבורי הספר הם טיפוסים חד-ממדיים למדי ודמויות הנבלים דהויות אף יותר מהם. אך גם בעיות אלה אינן פוגמות בהנאה מהספר.

ג'נסן עובדת כרגע על ספר חדש, הצפוי לראות אור בשנה הבאה. עד אז, Judgement Day הוא ספר מומלץ ביותר. ואם ביקורת זו תמריץ מי מאנשי הוצאות הספרים בארץ לקרוא את הספר ולתרגם אותו לעברית, הרווח יהיה כפול ומכופל – מדף ספרי האימה בעברית זקוק בפירוש לריענון משיגרת הסטיפן קינג-דין קונץ-אן רייס בה הוא נתון.