מי שקראו ביקורות שלי כאן, יודעים שלרוב אני כותב על ספרים זניחים למדי שאף אחד לא קרא. ובכן, לא עוד. הביקורת הבאה היא על אחד הספרים החשובים של שנות התשעים – הספר שהיה משיאי הסייברפאנק, וזה שקבר את הז'אנר. לרוע המזל, הוא בלתי ניתן לתרגום. מי מכם שלא קורא אנגלית – זאת סיבה טובה מאוד להתחיל.

הערה: בביקורת אין ספוילרים לעלילה מעבר לפתיחת הסיפור, אבל חלק מהבדיחות בספר יאבדו במקצת את אלמנט ההפתעה.

הירו פרוטגוניסט, גיבור הספר (עם שם כזה, זה די ברור), היה בעבר מתכנת ועזר להקים את העולם הוירטואלי בספר – ה"מטהוורס" (METAVERSE בלעז). כיום, הוא ירד מגדולתו ומשמש כשליח ברשת הפיצריות של המאפיה, דבר לא פשוט כשאתה צריך להביא את הפיצה תוך שלושים דקות, או ש… . להשלמת הכנסה הוא גם אוסף מידע ברשת. במטהוורס לעומת זאת, הירו הוא עדיין הסייף הטוב ביותר (הוא תיכנת את מערכת הלחימה של המטהוורס), רוכב אופנוע מעולה, ובעל שולחן קבוע בשמש השחורה, המועדון הנחשב ביותר בעולם הוירטואלי.

חייו, שעד כה כללו בעיקר נסיעה במהירויות מטורפות, שיטוט במטהוורס ומוסיקה, עוברים תפנית כשהוא עד לתקרית בשמש השחורה – שותף לשעבר למלאכת התכנות נפגע מפיסת תוכנה מוזרה ונעלם מהמטהוורס. תוך זמן קצר, חברתו לשעבר, גם היא מצוות המתכנתים המקורי של העולם הוירטואלי, פונה אליו לעזרה. מסתבר שוירוס חדש וקטלני מסתובב ברשת – וירוס הפוגע במשתמש עצמו. או שמא זה סם מסוג חדש, סם אלקטרוני? ומה יכול להיות הקשר בין תופעה חדשה כזאת למיתוסים אשוריים עתיקים?

לעזרת הירו מגיעה YT, בת עשרה עצמאית ומרדנית שעובדת כשליחה (מהסוג שמוביל חבילות, לא הסוג שהלך אחרי ישו) רכובה על סקייטבורד. YT היא דמות שאי אפשר לא לאהוב, ואת/ה רוצה לקרוא עליה, עוד ועוד ועוד. ביחד, הירו ו-YT צריכים לעמוד מול ארכי-נבל ברמה ג'יימס-בונדית, ומול רייבן, בנאדם שלתאר אותו בתור "חת'כת בנזונה מסוכן" יהיה אנדרסטייטמנט השנה.

העולם בו חיים הירו ו-YT הוא עתיד לא רחוק, המזכיר, ולא במעט, את "אקסטרו". ארצות הברית התפרקה לאלפי ערים, חברות ושכונות בעלות חוקים משלהם. כל מוסד הופרט – מהכבישים עד בתי הכלא, כל שלושה אנשים מקימים מדינה, והמדינות המצליחות יותר מקימות סניפים ברחבי ארה"ב והעולם. סטיבנסון מצליח לתאר עולם שהשתגע לחלוטין, עולם שהתיר כל רסן בו הכסף קונה הכל, כולל נשק גרעיני נישא ביד, המאפיה היא הדבר הכי קרוב לשלטון החוק, ואלביס נחשב לדמות רוחנית.

גדולתו של הספר בשני דברים – שילוב מנצח של סגנון מהיר, מצחיק ומטורף מצד אחד (כבר הזכרתי את אקסטרו – זאת עוד הזדמנות, הטון של שני הספרים דומה מאוד), ורעיונות מקוריים ומעוררי מחשבה מצד שני. הספר עוסק כמעט בכל נושא, מכלכלה עולמית למיתוסים אשוריים, ועושה זאת בהצלחה מעוררת קנאה. הרעיונות בספר, גם אם הם לא תמיד סבירים במיוחד, מקוריים להדהים ומגרים את הדמיון.

סנואו קראש נחשב ל"נוירומנסר שנכתב ע"י מישהו שמבין במחשבים" ואכן המטהוורס הרבה יותר ברור והגיוני מהמטריקס. הספר השפיע כל כך על הנסיונות למציאות מדומה בעולם האמיתי, שהמילה שסטיבנסון בחר לתאר בה את דמות המשתמש – אוואטאר – נכנסה לשימוש במציאות, במשחקים ותוכנות מציאות מדומה, וחברה שעושה תוכנות לעולמות תלת ממדיים מרובי משתתפים באינטרנט קראה לעצמה "בלאק-סאן" על שם המועדון בספר.

הספר גם נחשב לרוב לספר הפוסט-סייברפאנק הראשון, ספר שסגר תקופה בספרות המד"ב. זה תאור מדויק למדי – לאחר עשרות חיקויים אפלים ורציניים לנוירומנסר, סנואו קראש עושה הכל טוב יותר, מהר יותר, בצורה מקורית ועם הרבה הומור. זהו ספר חובה לכל קורא מד"ב, גם אלה שאהבו סייברפאנק וגם אלה שלא, ואני לא יכול אלא להמליץ למי שעוד לא קרא: קחו אותו. עכשיו. לא תצטערו.