The Spellsong Cycle / L. E. Nodesitt
מאת הייזל
סידרת "מחזור שיר הקסם" מורכבת מארבעה ספרים (נכון לעכשיו) של סופר לא מאוד מוכר שספריו טרם תורגמו לעברית. הסידרה, כפי שמתבטא בשלושת הספרים הראשונים שבה, מתארת עולם הנמצא בתקופת ימי הביניים שלו מבחינה פוליטית וטכנולוגית. יש עדיין לוחמים עטויי שריון הרוכבים על סוס ונלחמים ברומח. השלטון במדינה זו מזכיר, כמו בהרבה ספרי פנטסיה אחרים, את אירופה הפיאודלית – מדינה שבה המלך הוא בובה חסרת כוח וכל ברון עושה כרצונו. בשונה מספרי פנטסיה אפית רבים אין כאן מפלצות, אין אלפים, אין גמדים ואין דרקונים. הסופר מסתפק במפלצות שבתוכנו ואלו לא חסרות.
כפי שניתן להבין משמה של הסידרה, הקסם מבוצע בעולם הזה על ידי זמרים ונגנים. משמעותו של זיוף יכולה להיות גם מוות וככל שאתה זמר מאומן וטוב יותר, כישוריך כקוסם עולים. הקסמים מתחלקים לשני סוגים: Darksong – קסם המופעל על דברים חיים ויוצר בהם שינוי, ו-Clearsong – שמופעל על חפצים דוממים. שני סוגי הקסם מנצלים את האנרגיה של הזמר המבצע אותם; דרקסונג גם משפיע עליו רגשית ויכול להביא למותו. לכוחות המוזיקה האלה קוראים הרמוניה ודיסוננס.
בפנטסיה ישנם כמה תבניות עלילתיות נפוצות; אחת מהם הוא מוטיב הזר: מישהו מחוץ לעולם הספר, מגיע אליו בדרך מיסטית כלשהי, לא מסוגל לחזור מיד, ונאלץ לשרוד בעולם המוזר שנקלע אליו (תומס קובננט ואחרים). תבנית זו קיימת גם במחזור שיר הקסם. אחד מזמרי הדרקסונג החזקים ביותר מחליט לשלוט בעולם והקוסם/זמר של הממלכה הנפגעת מנסה לעצור בעדו. אחד מנגניו מחליט לזמן קוסמת/זמרת מעולם אחר, כדי שתנקום את נקמתו, ומשתמש לשם-כך בדרקסונג. מן העולם שלנו נלקחת אנה, זמרת סופרנו שנאלצה לוותר על הקריירה שלה בגלל בעלה וכעת עובדת כעוזרת לפרופסור למוסיקה באוניברסיטה נידחת באיווה. אנה מוטלת היישר לתוך המלחמה: הקוסם המקומי לא יכול לאפשר לעצמו לוותר עליה במאבק על הישרדות ארצו והיא הופכת במהרה לעוצרת הממלכה כולה.
הטרילוגיה מתארת את מאבקיה של אנה להישרדותה ולהצלת הממלכה שהפכה לביתה בעולם גברי, שוביניסטי ופיאודלי. מודסיט, הסופר, מצליח לא ליפול למלכודת שבהפיכת אנה לדמות פלקטית ונוקמת. כגבר, הוא מראה רגישות מופלא לנפש האישה. אנה לא מפסיקה לדאוג לאנשים שמסביבה; כל קרב ומלחמה, שדורשים ממנה להיות אחראית למותם של רבים, מעירים בה התלבטויות וקונפליקטים רבים. אין היא מסוגלת להיות אדישה למותם של רבים מאויביה או לשכוח ולו לרגע את בתה הצעירה שנותרה על עולמנו. זוהי גיבורה מסוג שנדיר למצוא בספרי פנטסיה ומד"ב – דמות נשית שמתעלה על הגיבורה בבגד הגוף השחור ההדוק שמרטשת גברים שוביניסטיים בשלל חרבות (ע"ע זינה או סוניה האדומה). אנה משלבת בתוכה את דמות העוצרת רבת העוצמה, יחד עם הצד האנושי הרבה יותר של האישה הבודדת, המתייסרת – דמות אנושית בעלת מניעים סבירים ומורכבים בהרבה לעומת דמויות מקבילות בספרי פנטסיה רבים אחרים.
תמיד האמנתי שגברים אינם מסוגלים ליצור דמויות נשיות אמינות בעלות אישיות מעניינת ואנושיות. רבים מסופרי הפנטסיה הפופולריים לא היו מסוגלים לעשות זאת. מודסיט הוכיח לי אחרת. נכון, מבחינה פיסית העולם של הספר אינו מקורי במיוחד, או שונה מהותית מעולמות פנטסיה אחרים, אך זה ספר הפנטסיה האפית היחיד שקראתי עד כה, שמצליח לתאר עולם המאוכלס באנשים בעלי מניעים הגיוניים וברורים. לא מצאתי סתירות רבות בתיאור העולם הזה. הסופר בנה דמויות עגולות והצליח להימנע מהמלכודות הרגילות של הפנטסיה כיום. בשלושת הספרים הראשונים בסדרה אין רע אולטימטיבי, אויביה של אנה הם תמיד הפחד, הבערות והטפשות – מחלותיה של האנושות גם במציאות שלנו, חסרת הקסם. מבלי ליצור עולם בדיוני ששונה מהותית משלנו, מחזור שיר הקסם מצליח לעניין, לרתק וללמד, וכל זאת מבלי להידרדר להטפה. מומלץ.
יום שישי, 26 בינואר 2007 בשעה 19:07 קישור לתגובה
נשמע טוב, האם יש סיכוי שיתרגמו?