ווינדהייבן, אחד מספריו המוקדמים של מרטין, פורסם בחלקו בעיתונות המדע הבדיוני בשנות השבעים המאוחרות. הספר מורכב משלושה סיפורים/חלקים, ששניים מהם פורסמו במגזיני מד"ב (כנראה "אנאלוג") בשלהי שנות השבעים. שלושת הסיפורים המרכיבים את הספר, סובבים סביב מאריס, גיבורת הספר, ומשיקים לחייה במספר נקודות שבהן מורגש הקונפליקט העומד בבסיסו של הספר.

הסיפור מתרחש בעולם בשם ווינדהייבן – עולם שמורכב ברובו ממים ומאוקיאנוסים. ברחבי העולם הרטוב הזה פזורות מספר קבוצות איים, שעליהם חיים תושבי העולם (אנושיים ככל הנראה – ישנן מספר רמיזות לגבי דרך הימצאותם והגעתם לכוכב. נדון בכך בהמשך). אופי החיים באיים מיושבים אלה הוא ימי-ביניימי למראה, ללא טכנולוגיה או קסם. קיימת טכנולוגיה אחת, ממקור שהינו חיצוני לעולם, אשר מפרידה מבחינה חברתית בין שני מעמדות באוכלוסייה : Land Bound – אנשי היבשה, וה- Flyers – המעופפים.

יכולת התעופה של המעופפים נובעת ממתקן הכולל כנפיים אותו הם מרכיבים על גבם. המתקן הנ"ל מורכב מחומרים מקומיים בתוספת הכנף עצמה, העשויה מחומר עמיד ביותר – הכנף היא שריד למבקרים קדמונים מחוץ לכוכב, "מלחי חלל", שהגיעו אליו ונתקעו בו. מתקן התעופה מועבר בירושה בתוך משפחות המעופפים או בתוך הקהילה שלהם, מהורה לצאצא בכור בהגיעו לבגרות, או במקרה של מוות. המעופפים הם בני מעמד גבוה באוכלוסייה ויש להם תפקיד חשוב במילוי שליחויות שונות בין שליטי האיים.

מאריס, גיבורת הספר, היא ילדה יתומה שחיה על היבשה וחולמת לעוף. הספר נסוב סביב חלומה זה וחלומם של אחרים כמותה וסביב הדרך להגשמתו. כל זה נעשה תוך תיאור מפורט של היחסים בין המעופפים לאוכלוסייה "הנחותה" ובין המעופפים למעופף "שונה", שבא מהמעמד הנחות. זהו תיאור של קונפליקט בין אוכלוסייה לפרט בה, שנלחם על מעמדו כשווה בין שווים. הקונפליקטים המתוארים בספר בין מאריס למעופפים (לפני הגשמת החלום ותוך כדי הגשמתו). נראים מאוד אמיתיים ואנושיים, משהו שקל למצוא לו מקבילות בעולם המודרני.

בכל אחד מחלקי הסיפור מוצג קונפליקט אחר, אך בכדי שלא לפגום בהנאת הקוראים, לא אפרט. רק אציין שכל הקונפליקטים מדברים על מאבק של פרט לשייכות, לקבלת לגיטימיות בתוך חברה, ולשמירה על הלגיטימיות הזו גם בעתות משבר (ולא להפוך לראשון שהחברה תקיא מתוכה).

מי שקרא בעבר ספרים אחרים של מרטין, מכל התקופות – לא יתאכזב. התיאורים מורכבים, מפורטים ויפים כמו בספריו המאוחרים. ריבוי הפרטים גורם לסיפור להרגיש שלם ומלא. הפשטות בה זורמים הסיפורים, הדרך בה דמות הגיבורה מתבגרת לנגד עינינו, כל אלה גורמים לדמויות להיראות מלאות ומורכבות. הסיפור, על שלושת חלקיו, זורם בזריזות ולרוב סוחף. ישנן תהפוכות ונקודות מפנה בעלילה לרוב, חלקן אף מפתיעות.

הסיפור הראשון מעניין, השני חזק מאוד רגשית והשלישי טוב אך נוגה ומשרה אוירה כבדה יותר. ככלל, הספר מתנהל לו בטונים נוגים ומעורר בקלות יחסית רגשות הזדהות עזים עם הגיבורה. הסיפור מסתיים באווירה מעט מדכדכת, אך עם אופטימיות לעתיד.

אני ממליץ על הספר בחום (חובה כמובן לאוהבי מרטין). הספר די קצר (320 עמ') וכאמור מאוד קריא. הוא יצא בהדפסה חדשה בבריטניה ובקרוב בארה"ב.