פרסים רבים מחולקים לאורך השנה ליצירות מדע-בדיוני ופנטסיה, ושני החשובים שבהם הם פרסי הוגו (ע"ש הוגו גרנסבק) המחולק מדי שנה ב"וורלדקון", כנס המדע הבדיוני העולמי השנתי, ופרס נבולה המחולק על-ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני בארצות-הברית – SFWA.

השנה בחרנו לפתוח לראשונה בסיקור המועמדים לפרסים הגדולים בקטגוריות הקצרות: סיפורים קצרים, נובלטות ונובלות, וראשית, פרס נבולה. לנוחותכם, מצורפים קישורים לגירסאות הרשת של הסיפורים המועמדים, פרט לאלה אשר הוסרו מהרשת לאחר טקס חלוקת הפרסים. הפרסים חולקו בסוף השבוע 18-20 לאפריל 2003.

סיפורים קצרים

1. יצור / קרול אמשווילר (F&SF, גליון אוק'/נוב' 2001) – אלמן מתבודד שברח מהמלחמה מתיידד בהרים עם יצור מהונדס גנטית שברח מאותם דברים. אמשווילר, מוותיקות הכותבים בתחומנו, זוכה בשנים האחרונות לעדנה ומפרסמת סיפורים רבים בכמה מכתבי העת הבולטים, והסיפור הנוכחי מייצג היטב את גל הפרסומים הנוכחי שלה – סיפור ידידות רגיש וטוב הכתוב בשפה ייחודית ויפה. מועמד ראוי וטוב שצפוי להופיע בגליון פסח של כתב-העת "המימד העשירי". (הסיפור זכה בפרס, 20.3.03). זוכה פרס נבולה.

2. יצירה / ג'פרי פורד (F&SF, גליון מאי 2002) – פורד צעיר בהרבה מאמשווילר, אך בדומה לה, גם הוא זוכה לפריחה מאוחרת בשנים האחרונות. נושאי כתיבתו וסגנונו המיוחד לוקחים אותו תכופות למחוזות חריגים בנוף המדע-הבדיוני והפנטסיה, וכך גם במקרה הנוכחי. "יצירה" מספר את סיפורו של ילד בעל דמיון מפותח הלוקח ברצינות את סיפורי הבריאה התנ"כיים ויוצר לו יצור פרא מענפים בחורשה הסמוכה לביתו. קצת ביזארי, לא גאוני אבל טוב בהחלט. (וראו גם הנווה הרחוק מאת ג'פרי פורד).

3. CUT / מייגן לינדהולם (אסימוב'ס, גליון מאי 2001) – מייגןאן לינדהולם, המוכרת יותר בכינויה הספרותי רובין הוב, מספרת על סבתא ואם המנסות למנוע מהנערה המתבגרת שלהם מללכת אחרי האופנה החדשה – סירוס לנשים. הרעיון טוב והסיפור מנסה להתעמק בשאלת הבחירה החופשית והגבולות החברתיים על נשים, אבל משהו בו לא עובד לטעמי. הסיפור מגויס מדי.

4. כלום לא קורה ברוק סיטי / ג'ק מקדוויט (ארטמיס, גליון קיץ 2001) – כלום לא קורה בסיפור: אדם מספר לחברו על ועידה מוזרה בעיירה נידחת. אם יש בסיפור אמירה כלשהי או עניין, אלה חמקו מעיניי. סיפור סתמי להפליא שאין לי מושג איך זכה למועמדות.

5. אלים קטנים / טים פראט (אופקים מוזרים, 2.4.2002) – זה הסיפור הראשון של טים פראט שמועמד לפרס כלשהו ועל כך כל הכבוד לו. כאן, פראט מספר לנו על האלים הקטנים שמנהלים את חיינו ועל אדם שמסוגל לראות אותם בעודו מתמודד עם אובדן כואב. הסיפור מתחיל היטב אך נחלש בהמשך ומאבד את הכיוון. חבל, כי בתחילה חשבתי שהוא מצליח להוציא משהו מעניין מרעיון יחסית "משומש".

6. הכלב אמר בו-וו / מייקל סוואנוויק (אסימוב'ס, גליון אוק'/נוב' 2001) – סוואנוויק הוא מכותבי הסיפורים הקצרים הבולטים בשנים האחרונות ואולי הסופר היחיד שמסוגל להתפרנס בלעדית מכתיבת סיפורת קצרה. סיפורו כאן הוא סיפור בלשי מבדח בעתיד הרחוק בו בלש וכלבו המדבר נאבקים בסכנת התפרצותם מחדש של שדי הבינה המלאכותית. הסיפור זכה בפרס הוגו והוא המועמד הבכיר לזכיה גם בנבולה, אם כי בעיקר בשל היעדר מתחרים ברמתו.

המועמדויות לפרסים בשנתיים האחרונות נתנו לנו יבול לא מוצלח במיוחד של סיפורים קצרים, וששת המועמדים הנוכחיים ממשיכים את המגמה. רק שלושה מבין המועמדים ראויים לטעמי לפרס כלשהו, ואף אחד מהם אינו גאוני באמת. קשה רק לדעת אם הזכיה תלך לסוואנוויק, בזכות איכות כתיבתו, או לאמשווילר, כפיצוי על שנות השכחה הארוכות שעברו עליה.

נובלטות

1. הפגודות של קיבור / מ. שיין בל (האיש הירוק, אגדות מהיער המיתי) – מוריס, ילד חולה, כנראה המופילי, מגלה ביער שברי חרס סיניים עתיקים בעלי תבונה ויכולת לרפא. כאשר אויב נורא תוקף אותם, מוריס נזעק לעזרתם ומקווה לזכות בתודתם ובמשהו מכוחותיהם המופלאים. אגדה מתקתקה, נעימה מאוד לקריאה, אם כי סובלת קצת מחוסר בפואנטה משמעותית.

2. אשת איש המעבורת / ריצ'ארד באווס (F&SF, גליון מאי 2001) – סיפור המחדש את המיתוס המד"בי של "סיירי הזמן" ולוקח אותו לכיוון אפל. לרוע המזל, החלק הזה, המעניין בסיפור, עומד ברקע שלו, בעוד שהסיפור שבחזית – משבר משפחתי בין שני סיירי-זמן, נכשל בכך. סיפור סביר, אך לא מעבר לכך.

3. גיהינום הוא היעדר אלוהים / טד צ'יאנג – (סטרלייט 3) כל סיפור של צ'יאנג הוא חגיגה, והסיפור הזה אינו יוצא דופן. סיפור שחוקר מציאות בה הגיהנום וגן-העדן אינם ישויות ערטילאיות אלא מציאות מוחשית שאנשים רואים בעיניהם מדי יום ביומו, ומלאכים יורדים לארץ כדרך שיגרה. הסיפור זכה בפרס הוגו והוא מועמד סביר גם לזכיה בנבולה. ראה אור בעברית באוסף "סיפורי חייך ואחרים" בהוצאת אופוס. וראו גם: שבעים ושתים אותיות. זוכה פרס נבולה.

4. מדונה של המקווילדורה / גרגורי פרוסט (אסימוב'ס, גליון מאי 2002) – צלם נשלח לתעד הופעה של הבתולה הקדושה במפעל קפיטליסטי מדכא במקסיקו, ומגלה אינטרסים אפלים שמסתתרים מתחת לפני השטח. תוך כדי כך נוצר סיפור דחוס המשלב בצורה מעניינת בין עיסוק בדת, טכנולוגיה מתקדמת ויחסים חברתיים. הסיפור טוב בהחלט, אבל משום מה לא הצליח לתפוס אותי, אולי בכלל הסגנון בו בחר פרוסט.

5. הימים שבין לבין / אלן סטיל (אסימוב'ס, גליון מרץ 2001. תורגם לעברית בבלי-פאניקה) – קצין הקשר של ספינת החלל אלבמה התעורר משינה קפואה כמה מאות שנים לפני הזמן, ועליו למצוא איך לשמור על שפיותו בבדידות של החלל. הסיפור הוא חלק שני בספר באורך מלא העוקב אחרי צוות ספינת החלל והתיישבותם בכוכב לכת זר. מדע בדיוני פסיכולוגי טוב בהחלט.

6. לובסטרים / צ'רלס סטרוס (אסימוב'ס, גליון יוני 2001) – צ'רלס סטרוס הנחשב לאחד מהסופרים המבטיחים של השנים האחרונות בתחום המדע-הבדיוני הקשה מספק כאן סיפור עמוס מאוד, הגדוש בחידושים טכנולוגיים, חברתיים, כלכליים ועוד. העלילה עוקבת בעתיד הלא רחוק אחרי מנפרד מקס, אלרואיסט הון הסיכון הראשון, הפועל במציאות פוסט-סייברפאנקית. מי שאוהבים את הסגנון, ייהנו מהסיפור מאוד. אני לא. ניתן לרכישה גם בפיקשנווייז.

באופן לא מפתיע לאור נסיון השנתיים האחרונות, המועמדים בקטגוריית הנובלטות טובים בהרבה מהסיפורים הקצרים, ואין ביניהם מועמדים שאינם ראויים בעליל. הבחירה האישית שלי מתנדנדת בין צ'יאנג המשובח-תמיד, ובין סיפורו החביב של בל. כיוון שלא רק הטעם שלי קובע, אין ברירה אלא להודות שגם לסטרוס יש סיכוי.

נובלות

1. תופיני ערב שבת אצל מיני וארל / אדם-טרוי קסטרו (אנאלוג, גליון יוני 2001) – סיפורי אנאלוג קלסיים יכולים לגרום הנאה גם למי שאינם חובבים של מדע-בדיוני "קשה", ואת זה בדיוק עושה הסיפור של אדם-טרוי קסטרו – סיפור שמחזיר את תחושת הפליאה וההשתאות לחקר החלל. העלילה, בקצרה, מספרת על אחד מראשוני המתיישבים על הירח שחוזר לשם שנים רבות אחרי שההתיישבות בחלל התבססה ומחפש אחרי זוג אנשים מיוחדים שהכיר שם בעבר. הנאה טהורה וסיפור משובח. ניתן לרכישה בפיקשנווייז.

2. הביצה של ברונטה / ריצ'ארד צ'וודיק (F&SF, גליון אוג' 2002) – ריצ'רד צ'וודיק, שפתח בנובלטה קודמת שלו, The measure of all things, את סיפורה של קבוצת הדינוזאורים הקטנים שלו, ממשיך אותו כאן בסיפור שעומד היטב גם בפני עצמו. הסיפור, בקצרה, עוסק בביצה שעומדת לבקוע בבית מחסה לדינוזאורים קטנים שיוצרו באמצעות הנדסה גנטית כצעצועים לילדים, והתגלו בדיעבד כיצורים מורכבים יותר משציפו. תוך כדי כך צ'וודיק פורש לפנינו סיפור מקסים ומהנה על כמאה דינוזאורים עם אישיויות מורכבות ומרתקות, רובוט מלאכת יד בשם רוטומוטומן, מחשב חכם וצפרדע חובבת טלוויזיה. פפורסם בעברית בגליון 20 של "המימד העשירי". זוכה פרס נבולה.

3. המהנדס הראשי / אנדי דאנקן (אסימוב'ס, גליון יוני 2001) – דאנקן הוא מהבולטים בכותבי ז'אנר ההיסטוריה החליפית בשנים האחרונות, ומועמדותו כאן אינה מפתיעה. גם כאן מדובר בהיסטוריה חליפית, בסיפור העוקב אחרי אחד מראשוני תוכנית החלל הרוסית. סיפור חכם ורגיש הכתוב בסגנונו העדין של דאנקן, שלעולם לא יצעק בקול מה שאפשר לרמוז בעדינות. סיפור משובח שלא יזכה.

4. הקצין הפוליטי / צ'רלס קולמן פינלי (F&SF, גליון אפריל 2002) – בנובלה הארוכה הזאת, פינלי בונה דמות מרתקת, גם אם לא חביבה, הפועלת במציאות פוליטית מרתקת לא פחות. מקס ניקומדס הוא קצין "חינוך פוליטי" בספינת מלחמה הפועלת בהפסקת האש שלאחר מלחמה גדולה. בהדרגה נפרשת לפנינו המציאות הפוליטית המורכבת שממנה צמחה המלחמה, כמו גם ריבוי האינטרסים והקבוצות בתוך "כוחותינו" שמטשטשים את הגדרת זהותו של "האויב". כשהגיבור הוא בתפקיד שנחשב כמעט אוטומטית כ"איש הרע" הסיפור לא יכול להיות שגרתי.

5. מחירו של הקסם / באד ספרהוק (אנאלוג, גליון מרץ 2001) – מדע כקסם, קסם כמדע. במציאות פוסט-אפוקליפטית בה החברה נפלה והמדע נשכח, קבוצה של "קוסמים" מנסה לשקם את ההריסות ונתקלת בהתנגדות החברה סביבה. סיפור טוב מאוד שסובל מכך שנגדו מתמודדים סיפורים מצוינים. ניתן לרכישה בפיקשנווייז.

קשה, קשה. אין בקטגוריית הנובלות אפילו סיפור אחד שאצטער או אתפלא לשמוע שזכה, ולפחות חלקם אף החזירו לי את ההשתאות העמוקה שחשים אחרי קריאת סיפור טוב באמת. אם ההשתאות היא המדד, הבחירה האישית שלי חייבת להיות על אדם-טרוי קסטרו שכתב סיפור משובח באמת. יחד עם זה, סיכויי הזכיה של פינלי, צ'דוויק ואפילו של דאנקן לא פחות גבוהים.