כמדי שנה ייבחרו השנה הזוכים בפרס הוגו בשלל תחומים, ובכלל זה סיפורת קצרה. סקירה של המועמדים בכל הקטגוריות ניתן, אולי, יהיה למצוא בבוא הזמן באתר הממסד האפל. סיפורת קצרה, לעומת זאת, היא התחום שלנו. הנה לכם סקירה וספקולציות על 16 הסיפורים שנכנסו לרשימת המועמדים הסופית לשנה זו וכמה מלים גם על הספרים המועמדים.

לתשומת לבכם, פרט לקורליין, את כל הסיפורים ניתן יהיה לקרוא ברשת בחינם עד זמן מה אחרי פרסום הזוכים בפרס.חלקם יוסיפו להימצא ברשת בתשלום באתר פיקשנווייז (כרגע הם בחינם גם שם). לנוחותכם צורפו קישורים לגירסאות הרשת של הסיפורים.

סיפורים קצרים

יצירה / ג'פרי פורד (F&SF, גליון מאי 2002) – פורד הוא אחד היוצרים הפורים והטובים של השנים האחרונות, לפחות בתחום הסיפורת הקצרה. "יצירה" אינו יצירתו הטובה ביותר, אולם ניתן למצוא בו את אותו סגנון ייחודי ואותה מקוריות שבזכותם זכה פורד לשמו הטוב. במקרה הנוכחי הוא מספר לנו סיפור על ילד בעל דמיון מפותח הלוקח ברצינות את סיפורי הבריאה התנ"כיים ויוצר לו יצור פרא מענפים בחורשה הסמוכה לביתו. קצת מוזר אבל טוב בהחלט. (וראו גם הנווה הרחוק מאת ג'פרי פורד). (הורדה מפיקשנווייז).

"שלום", אמר המקל / מייקל סוואנוויק (אנאלוג, גליון מרץ 2002) – מייקל סוואנוויק פורה כתמיד ככותב סיפורת קצרה, והשנה קיבל ארבע מועמדויות לפרס הוגו. הראשונה שבהן היא לסיפור הקצרצר והחביב שלפנינו: חייל פוגש מקל מְדבר שמגלה לו כמה דברים על העולם: דברים שהוא לא מסוגל להבין. לרוע מזלו, המקל לא מגלה לו דבר מהותי אחד. כתוב היטב וחביב, אולם קצת חסר מטרה מעבר להלצה ומעבר לסגנון המוכיח שניתן להציג מדע-בדיוני כפנטסיה (ולהיפך).

ליפול למאדים / ג'פרי א' לאנדיס (אנאלוג, גליון יולי/אוגוסט 2002) – מדע בדיוני פוליטי נפלא, כמעט דיסטופי, על תחילת ההתיישבות האנושית במאדים כמושבת עונשין לפושעים מכדור הארץ. אכזריות, אהבה וחמלה נמזגים זה בזה ללא הבחנה ברורה ומציירים תמונה אמיתית ולא ממש נעימה על אנושיות, חיים, וקימום חברה בנסיבות בלתי אפשריות. יש עוד סיפורים טובים השנה, אולם זהו הסיפור המועדף עלי. (הורדה מפיקשנווייז). זוכה פרס הוגו.

Lambing Season / מולי גלוס (אסימוב'ס, גליון יולי 2002) – ובכן, קראתי את הסיפור פעמיים בפער של כמה חודשים בין קריאה לקריאה, ועדיין לא הבנתי מה הכותבת רוצה ממני. מה שכן הבנתי זה שמדובר בסיפור אווירה על רועת-צאן מתבודדת ועל קשר אילם שנוצר בינה לבין חייזר דמוי כלב שהתרסק לא רחוק מהחווה שעליה היא מופקדת. אולי הסיפור מיועד לאנשים עם יותר סבלנות ממני. שיהיה.

The Little Cat Laughed to See Such Sport / מייקל סוואנוויק (אסימוב'ס, גליון אוקטובר/נובמבר 2002) – זהו סיפורו השני של סוואנוויק בתחרות, והוא מהווה המשך כמעט ישיר לסיפורו זוכה ההוגו מהשנה שעברה. גם הפעם סוואנוויק נותן לנו סיפור בלשי המתרחש באותה מציאות פוסט-מחשבית שאחרי המלחמה הגדולה בין בני האדם לתבונות המלאכותיות. הפעם עומדים במרכז הסיפור חתולה דמוית אדם, שני חוקרים שמחפשים את שרידי מגדל אייפל, ובורגני לא חביב שמת לא מזמן.

ההיצע האיכותי בקטגוריית הסיפורים הקצרים היה דל יחסית בתחרויות השנתיים האחרונות, ומבחינה זו ניכר השנה שיפור מסוים, עם סיפור אחד מצוין, שלושה טובים וראויים, ואחד… טוב, אולי הבעיה עם מולי גלוס היא בהבנת הנקרא שלי. בשורה התחתונה, המועמד המועדף עלי הוא סיפורו של לאנדיס, אולם הפופולריות של סוואנוויק וחביבותם של שני סיפוריו הופכים אותו למועמד בעל סיכוי גבוה לא פחות. הסיפור של פורד טוב, אך קשה לי להאמין שיזכה.

נובלטות

נוכחות / מורין פ' מקיו (F&SF, גליון מרץ 2002) – בשנים האחרונות התפרסמו לא מעט סיפורים שעוסקים במחלת האלצהיימר, וסיפור זה הוא חלק מאותו גל – סיפור שעוקב אחרי אישה שבעלה עובר טיפול חדשני לריפוי אלצהיימר בעתיד הקרוב מאוד. ברור מהסיפור שמקיו פגשה בחייה חולי אלצהיימר, והדבר ברור גם מהאווירה המדכדכת שהכניסה לטקסט. לא סיפור רע, אבל בהחלט לא לטעמי.

חיים איטיים / מייקל סוואנוויק (אנאלוג, גליון דצמבר 2002) – זהו סיפורו השלישי של סוואנוויק ברשימת המועמדים השנה ושלא כמו שני קודמיו, המתרחשים בעתיד פוסט-טכנולוגי, כאן סוואנוויק מספק לנו מדע בדיוני קשה במיטבו. חוקרת אנושית יורדת לאטמוספירה של טיטאן ומנסה ליצור קשר עם צורת חיים מורכבת שקיימת במקום, ובה בעת להציל את חייה. המפגש הזה יתגלה כמסוכן לשני הצדדים. אמרתי כבר שסוואנוויק סופר טוב? זוכה פרס הוגו.

הילה / צ'רלס סטרוס (אסימוב'ס, גליון ינואר 2002) – צ'רלס סטרוס כותב מדע-בדיוני קשה, מה שאומר שהסיכוי שאוהב סיפורים שלו נמוך למדי בדרך כלל. הפעם הוא הפתיע אותי – ובגדול. סיפור יפה, מורכב, אינטליגנטי מאוד, על נערה שמכרה עצמה לעבדות בחברה מסחרית שמיישבת את מערכת כוכב הלכת צדק. לא פחות מכך זה סיפור על השלב הבא בהתפתחות האנושית, על יחסי הורים וילדים, ואפילו על חוק ומשפט עתידיים. סיפור מבריק ומועמד משובח לפרס, שמהווה המשך רביעי ל"לובסטרים" שהיה מועמד לפרס בשנה שעברה.

מדונה של המקווילדורה / גרגורי פרוסט (אסימוב'ס, גליון מאי 2002) – צלם נשלח לתעד הופעה של הבתולה הקדושה במפעל קפיטליסטי מדכא במקסיקו, ומגלה אינטרסים אפלים שמסתתרים מתחת לפני השטח. תוך כדי כך נוצר סיפור דחוס המשלב בצורה מעניינת בין עיסוק בדת, טכנולוגיה מתקדמת ויחסים חברתיים. הסיפור טוב בהחלט, אבל משום מה לא הצליח לתפוס אותי, אולי בגלל הסגנון בדחוס כל-כך שבו בחר פרוסט. (הורדה מפיקשנווייז).

נערות הפרא / אורסולה ק' לה-גווין (אסימוב'ס, גליון מרץ 2002) – אני לא הולך להתלונן על אורסולה לה-גוין – אחרי הכל, אין לה מתחרים ביכולת הבניה והתיאור של תרבויות זרות והיא לרוב מהסופרים האהובים עלי. יחד עם זה, הסיפור פשוט לא דיבר אלי. זהו סיפורן של שתי נשים שנחטפו כנערות לשמש נשים של בני מעמד אצולה בתוך מערכת חברתית פרימיטיבית אך מורכבת מאוד. בתוך כך, הן נרדפות על-ידי רוח רפאים של תינוקת מתה, בסיפור מדכא ועגום.

אף אחד מהסיפורים המופיעים בקטיגוריה זו אינו רע, גם אם לא כולם באותה רמה – איכשהו בשנה שעברה מרכיבי רשימת המועמדים קלעו טוב יותר לטעמי. מבחינת סיכויי הזכיה, לטעמי האישי הסיפור של סטרוס עולה על כולם, ופרט לו יש סיכויים סבירים גם לסיפורו המצוין של סוואנוויק ולא אצטער גם אם הפרס ילך לגרגורי פרוסט.

נובלות

הביצה של ברונטה / ריצ'ארד צ'וודיק (F&SF, גליון אוג' 2002) – ריצ'רד צ'וודיק, שפתח בנובלטה קודמת שלו, The measure of all things, את סיפורה של קבוצת הדינוזאורים הקטנים שלו, ממשיך אותו כאן בסיפור שעומד היטב גם בפני עצמו. הסיפור, בקצרה, עוסק בביצה שעומדת לבקוע בבית מחסה לדינוזאורים קטנים שיוצרו באמצעות הנדסה גנטית כצעצועים לילדים, והתגלו בדיעבד כיצורים מורכבים יותר משציפו. תוך כדי כך צ'וודיק פורש לפנינו סיפור מקסים ומהנה על כמאה דינוזאורים עם אישיויות מורכבות ומרתקות, רובוט מלאכת יד בשם רוטומוטומן, מחשב חכם וצפרדע חובבת טלוויזיה. הסיפור זכה בפרס נבולה, והוא מועמד בולט ומשובח גם כאן. פורסם בעברית בגליון 20 של "המימד העשירי".

שנה בעיר הליניארית / פול די-פיליפו (יצא כספר) – סיפור מציאות חליפית מקסים על סופר של מציאויות חליפיות החי במציאות חליפית לזו שלנו. סיפור צבעוני מאוד, עשיר בדמיון ובהמצאות קטנות ומפתיעות של די-פיליפו שמתרחש כולו בעיר חסרת גבולות – מעין טראנטור לסופר שמתעניין באמת ובתמים במה שמתרחש בתוך העיר. הסיפור נכנס לתחרות רק אחרי שטד צ'יאנג הסיר את המועמדות שלו, מה שלא מונע ממנו להיות אחד מהמועמדים היותר טובים.

קורליין / ניל גיימן – האם ספר ילדים הוא נובלה? תמהני. היות שהקריטריון השרירותי שנקבע לקטגוריות הפרס השונות הוא לא של ז'אנר אלא של אורך, אין ברירה אלא לחיות עם ההגדרה הזאת. בין אם הספר נמצא בקטגוריה הנכונה ובין אם לא, מדובר בספר ילדים חביב ומוצלח של אחד הסופרים הפורים והיצירתיים של השנים האחרונות. על התוכן ניתן לקרוא בביקורת המלאה שפורסמה בבלי-פאניקה, כך שאזכיר רק שמדובר בסיפורה של נערה מתבגרת שמגלה דלת ללא מוצא בביתה. ללא כל קשר לאיכותו של הספר ולחיבתי אליו, אני, אישית, הייתי מעדיף שבקטגוריית הנובלה תזכה נובלה. כיון שלא אני זה שקובע, עלי להודות שסיכוייו לזכות גבוהים. זוכה פרס הוגו.

הקצין הפוליטי / צ'רלס קולמן פינלי (F&SF, גליון אפריל 2002) – בנובלה הארוכה הזאת, פינלי בונה דמות מרתקת, גם אם לא חביבה, הפועלת במציאות פוליטית מרתקת לא פחות. מקס ניקומדס הוא קצין "חינוך פוליטי" בספינת מלחמה הפועלת בהפסקת האש שלאחר מלחמה גדולה. בהדרגה נפרשת לפנינו המציאות הפוליטית המורכבת שממנה צמחה המלחמה, כמו גם ריבוי האינטרסים והקבוצות בתוך "כוחותינו" שמטשטשים את הגדרת זהותו של "האויב". כשסופר בוחר כגיבור את האיש שתפקידו מחשיב אותו כמעט אוטומטית כ"איש הרע" הסיפור לא יכול להיות שגרתי.

In Spirit / פאט פורד (אנאלוג, גליון ספטמבר 2002) – הסיבה היחידה שהסיפור הזה זכה למועמדות היא שהוא עוסק בנפילת מגדלי התאומים. אם יש סיבה אחרת, היא חמקה מעיניי כשקראתי אותו – סיפור מתחסד, אמריקני מאוד, "רוחני" מאוד, בו אחד האנשים שסייעו לחוטפי המטוס שהתרסק על המגדל הדרומי ב"תאומים" עובר תהליך של כפרה ושל לקיחת אחריות על אשמתו באמצעות טכניקה משוכללת של צפיה בעבר. אם הסיפור יזכה, חלילה, אאבד כל שמץ של אמון בבחירותיהם של מצביעי ההוגו. (הורדה מפיקשנווייז).

טחב נשימה / איאן ר' מקלאוד (אסימוב'ס, גליון מאי 2002) – קוראי בלי פאניקה כבר פגשו את מקלאוד ב"איזבל של הנפילה" – האגדה הפיוטית שסיפר על אהבת שתי נשים צעירות בג'זירה. טחב-נשימה הוא סיפור ארוך בהרבה ולירי פחות, אך עדין יש בו מכל האיכויות שהרשימו כל כך בסיפורו הקודם. זהו סיפור התבגרותה של נערה בכוכב לכת שולי, אהבות נעוריה, אהבת אימותיה (בעתיד שמצייר מקלאוד אין כמעט גברים), שורשים ושאיפות. סיפור אווירה טוב שדורש מהקורא תשומת לב רבה.

מי אני חושב שיזכה? קורליין, כמובן. אין מתחרים לפופולריות של גיימן, למספר הקוראים שלו, ואי אפשר להתעלם כמובן מכך שמדובר בספר טוב. אולם בהתעלם משיקולי רייטינג, הבחירה האישית שלי היא "הביצה של ברונטה" המשובח של צ'וודיק, ואשמח מאוד גם אם הפרס ייפול בחלקם של די-פיליפו או מקלאוד.

ספרים

לאור הנגישות המועטה שלי לספרים חדשים באנגלית, רק אציג אותם בקצרה.

מייקל סוואנוויק – Bones of the Earth – ספר דינוזאורים של סוואנוויק, המתבסס על סיפור דינוזאורים זוכה הוגו שלו. מה כבר יכול להיות רע?
רוברט סוייר – Hominids – מדע בדיוני אנתרופולוגי בו נוצר מגע בין העולם שלנו לבין מציאות בה האדם הניאנדרטלי התפתח לכיוון שונה בהרבה מזה שמוכר לנו. זוכה פרס הוגו.
דיוויד ברין – אנשי הכבשן – סיפור בלשי במציאות עתידית בה אנשים יכולים לבנות לעצמם כפילים/גלמים שיעשו במקומות את המשימות הקשות בעוד הם נחים.
צ'יינה מייוויל – The Scar – המשך לא ישיר לתחנת רחוב פרדידו שהיה מועמד בשנה שעברה. השמועות אומרות שזהו ספר לא פחות טוב.
קים סטנלי רובינסון – The Years of Rice and Salt – מציאות חליפית שבה המגיפה השחורה חיסלה כמעט את כל תושבי אירופה, וההתפתחות ההיסטורית השונה שנוצרה כתוצאה מכך. אחד הספרים הבולטים ביותר השנה ומועמד מוביל לפרס.