זוהי השנה השניה בה מתפרסמת כאן סקירה על המועמדים לפרס הוגו. כרגיל בסקירות מסוג זה ב"בלי פאניקה" הדגש כאן הוא על הסיפורת הקצרה, בעוד שבקטגוריית הספרים הסתפקתי במידע שהופיע על אודתיהם ב"אמאזון". כבכל שנה, יש סבירות גבוהה שחלק מהמועמדים יוסרו מהרשת אחרי ההכרזה על הזוכים, כך שמומלץ למהר ולקרוא אותם כל עוד הם זמינים. שניים מהסיפורים פורסמו כבר בעברית, וייתכן שיתורגם סיפור אחד נוסף. אולי.

ספרים

אביר הנשמות / לויס מקמאסטר בוז'ולד (הוצאת Eos). – המשך לקללת צ'אליון – "קווסט" של אשה בממלכת הפנטסיה הגבוהה צ'אליון, המשלב אלים, קסם, חרבות ומיתוסים. הספר הקודם בסדרה היה מועמד אף הוא להוגו. זוכה פרס הוגו.

אנשים / רוברט ג' סויר (הוצאת Tor) – זהו החלק השני בטרילוגיה הניאנדרטלית של סויר, אשר חלקה הראשות, Hominids, זכה בשנה שעברה בפרס הוגו. הספר מתאר מציאות חליפית בה בני האדם נכחדו והניאנדרטלים הפכו למין השולט בעולם. הגנטיקאית הקנדית מרי ווגן מובאת לעולם זה על ידי פיסיקאי ניאנדרטלי וצופה מבחוץ באוטופיה הניאדרטלית.

איליום / דן סימונס (הוצאת Eos) – עושר היצירה של אופרות החלל של סימונס מתבטא גם בספרו החדש, שמשלב הפעם בין תושבים פוסט-טכנולוגיים של כדור הארץ, רובוטים שמצטטים את שייקספיר סביב כוכב הלכת שייקספיר, ויצורים על אנושיים במאדים ששיחזרו את מלחמת טרויה ובוחנים דרכה את האיליאדה של הומרוס.

שמי הייחודיות / צ'ארלס סטרוס (הוצאת Ace) – סטרוס ממשיך לחקור את העולם שאחרי הייחודיות, אותו יצר בסדרת הסיפורים שפרסם בשלוש השנים האחרונות במגזין "אסימוב'ס", מה שמבטיח מציאות דחוסה, סייברפאנקית, מבלבלת ועתירת טכנולוגיה ופוליטיקה.

האגם העיוור / רוברט צ'ארלס וילסון (הוצאת Tor) – וילסון, שספרו "הכרונוליתים" אמור לצאת בקרוב בעברית, כתב כאן מותחן המתרחש בעתיד הלא רחוק, בו טכנולוגיה חדשה מאפשרת לצפות ביצורים תבוניים על פני כוכבי לכת רחוקים. תקלה מבודדת את תחנת במחקר באגם העיוור משאר העולם והיחסים בין האנשים שבבועה המבודדת מסתבכים במהרה.

נובלות

לך בדממה / קתרין אסארו (אנאלוג, אפריל 2003) – ג'ס, המשרתת כקפטן של ספינת חלל מגלה לתדהמתה שנכנסה להריון. התדהמה נובעת מכך שהיחיד שיכול היה להכניס אותה להריון איננו בדיוק… בן-אדם (אל חשש, זה לא מופרך כפי שזה נשמע). מכאן מתפתח סיפור על קשר בלתי אפשרי, גזענות וגשר בין זרים. סיפור טוב למדי, אבל התקשיתי להזדהות עם הדמויות או עם הסיטואציה בה הן נתונות, וללא הזדהות, רוב ערכו של סיפור כזה הולך לאיבוד.

קיסרית המאדים / קייג' בייקר (אסימוב'ס, יולי 2003) – בשלבים הראשונים של יישוב מאדים, בעלת באר מנסה למצוא את דרכה בסבך קשיי הקיום, הבירוקרטיה והתקוות. סיפור טוב למדי שמזכיר במובנים רבים את המאדים של בראדבורי – אבל לא טוב מספיק וקשה למצוא בו עומק מעבר לטכניקה עצמה. (הורדה מפיקשנווייז).

מגיפת הנמר הירוק / וולטר ג'ון ויליאמס (אסימוב'ס, אוקטובר-נובמבר 2003) – הרחק בעתיד, חוקרת מנסה להתחקות אחר שלושה ימים אבודים בחייו של פילוסוף ששינה את העולם ומגלה כמה הפתעות. ויליאמס, שסיפורו "העולם של אבא" התפרסם בעבר ב"בלי פאניקה", מראה כיצד ניתן להציל את העולם, ומה המחיר שיש לשלם על כך. סיפור טוב.

בדיוק כמו מי שהכרנו בעבר / קוני ויליס (אסימוב'ס, דצמבר 2003) – קוני ויליס מפרסמת כמעט מדי שנה סיפור חג מולד בגליון דצמבר של "אסימוב'ס", ומפעם לפעם הוא אף נכנס למועמדי ההוגו. כך קרה גם השנה, בסיפור בו שלג כבד יורד לפתע בכל העולם ומשנה לאנשים את התוכניות. מי שאוהב את ז'אנר סיפורי חג המולד, יהנה גם מסיפור זה. מכל בחינה אחרת לא באמת קורה בו שום דבר חשוב. (הפלא ופלא – הסיפור אף הוזכר בראיון שפרסמנו עם קוני ויליס).

מפלצת העוגיות / ורנור וינג'י (אנאלוג, אוקטובר 2003) – דיקסי מיי שמחה על שהתקבלה לעבודה בעזרה הטכנית של קונגלומרט מחשבים גדול. דואל מעליב שמגיע אליה מביא אותה למסע בארץ עוץ של המחשבים, עם כמה ידידים שתאסוף בדרך ועם קוסמי מחשבים שמנסים למצוא לה את הדרך הביתה. סיפור מעניין וטוב, אם כי קצת עקר רגשית, ומועמד הולם לזכיה בפרס. זוכה פרס הוגו .

בדרך כלל כשמשווים בין נובלות לסיפורים קצרים, יתרונן של הנובלות הוא ביכולת ההבעה הגדולה יותר שלהן. משום מה השנה זה לא קרה: יש לנו חמש יצירות לא רעות, שלא ממש מצליחות להתבלט. הסיפור הטוב והמעניין שבכולם הוא "מפלצת העוגיות" של וינג'י, וגם "מגיפת הנמר הירוק" של ויליאמס טוב וראוי לזכיה. שלושת האחרים – פחות, אם כי קוני ויליס תמיד נחשבת מועמדת ריאלית בהוגו.

נובלטות

ממלכת הגלידה / ג'פרי פורד (סייפיקשן, 26/2/03) – סיפור מקסים על בחור צעיר הסובל מסינסתזיה – הפרעת תפיסה שמתבטאת בבלבול בין חושים שונים: טעימת ריח, שמיעת מראות וכדומה. בצעירותו הוא גילה שאכילת גלידה בטעם קפה גורמת לו לראות לפרטי פרטים אישה צעירה, וגילוי זה משנה את עולמו. אהבתי את כל הסיפורים של פורד שיצא לי לקרוא, והפעם הוא התעלה על עצמו במיוחד. סיפור משובח שפועל על כל החושים, וראוי לכל שבח. הסיפור זכה בפרס נבולה, ובצדק רב, אם כי המתחרים מולו היו אחרים. הופיע בעברית בכתב העת "חלומות באספמיה"

הבית של ברנרדו / ג'יימס פטריק קלי (אסימוב'ס, יוני 2003) – ג'ים קלי הוא סופר מצוין, וסיפורו הנוכחי הוא בין הטובים שלו. ברנרדו, טיפוס תמהוני במקצת בנה לו בית, שבנוסף לשאר המרכיבים הטכנולוגיים הרגילים הצפויים בבית סופר משוכלל מתגלם גם בדמות של אשה צעירה. כמה שנים אחרי שברנרדו נעלם, נכנסת לבית נערה צעירה, והבית והיא לומדים לאטם לחיות זו עם זו. מערכת יחסים מרגשת המתקיימת בצל שלל סימני שאלה מהווה יסוד לסיפור מקסים. (הורדה מפיקשנווייז).

אל גני הלילה המתוק / ג'ק לייק (מתוך האוסף Writers of the future XIX בעריכת אלג'יס בודריס, גלקסי פרס, 2003) – בן האדם אלרוי מצטרף לכלב תבוני בשם סר וויגלס במסע עתיר סכנות ופלאים אל גני הלילה המתוק. למקומות החדשים, האנשים והיצורים שהוא פוגש נלווה מטען אחד כבד – הצורך לבחור. סיפור יפה וחזותי להפליא שהזכיר לי במשהו את "המסע המופלא" של מיאזאקי.

משושים / רוברט ריד (אסימוב'ס יולי 2003) – במציאות חליפית הדומה למדי לזו שלנו, נער מלווה את אביו המתמודד למשרת סנטור זניחה, ונתקל תוך כדי כך בגזענות החבויה, כך מסתבר, תחת פני השטח בכל מציאות שלא תהיה. למרות הנסיונות של ריד ליצור מציאות חדשה וייחודית, בסופו של דבר זהו סיפור על אמריקה, אך זו הטענה היחידה שלי כלפיו. מועמד טוב וראוי.

שקיעה / צ'ארלס סטרוס (אסימוב'ס, אפריל 2003) – הפופולריות של סדרת "אקסלרנדו" ויקום הייחודיות של סטרוס אינה מוטלת בספק כשרואים ששניים מחלקיה נכנסו אל בין מועמדי פרס הוגו השנה (ועוד שניים בשנתיים הקודמות). בסיפור זה, חבורת העתקי אנשים מכניסה את תודעותיה לתוך ראוטר חללי שמוביל אותם לבנק חייזרי מרוחק הרואה בתבונות סוג של מטבע העבור לסוחר. הבריחה משם אינה פשוטה כלל. סיפוריו של סטרוס אינם פשוטים לקריאה, אך יש משהו מרתק בהתפתחות המהירה שהוא מציג בדרך לייחודיות והשינויים העוברים תוך כדי כך על בני האדם. חובבי סייברפאנק יהנו יותר ממני, אך גם לי אין ספק שהסיפור טוב.

לגיונות בזמן / מייקל סוואנוויק (אסימוב'ס, אפריל 2003) – אלי, אשה מבוגרת משנות השלושים של המאה העשרים מועסקת במקום בו תפקידה היחיד הוא להשגיח על דלת שלא נפתחת לעולם. כאשר היא עוברת בה, למורת רוחו של בוס מאיים, היא מתחילה במסע בזמן לעתיד מאיים ולמלחמה שמתרחשת על ציר הזמן. סוואנוויק חוזר כאן אל היקום המאיים שיצר ב"דלתות קורנות" וחודר אליו הפעם מהכיוון ההפוך – מההווה אל העתיד, במסע עתיר תהפוכות, ואפילו (הפתעה!) אופטימי במקצת. זוכה פרס הוגו .

שערוריה! מבחר הנובלטות השנה עושה את הבחירה כמעט בלתי אפשרית. האם להעדיף את האסתטיקה של ג'ק לייק? מערכת היחסים המרגשת של קלי? הכתיבה החושנית של פורד? הביקורת החברתית וריבוי המציאויות של ריד? הכתיבה הכמעט מושלמת של סוואנוויק? המדע הבדיוני הקשה ועתיר הרעיונות של סטרוס? אכזריות לשמה. הבחירה האישית שלי, שבודאי תתחלף עוד חמש דקות, היא "הבית של ברנרדו"; הימור, לעומת זאת, לא תקבלו ממני.

סיפורים קצרים

להשקיע בעתיד לבוא / מיכאל א. בורשטיין – בורשטיין, סופר "אנאלוג" טיפוסי, כותב סיפורים ממוקדי רעיון, ללא דגש רב על פיתוח הדמויות או הטכניקה. סיפורו הנוכחי הוא מחווה לדימון נייט, צ'רלס שפילד, ושאר הקלאסיקנים המתים – סופר מד"ב צעיר שומע שהסופר שהעריץ כל ימיו נפטר, ומתוך גחמה של רגע מחליט לשלוח לו דואל פרידה. העניינים מסתבכים כשהוא מקבל תשובה. כצפוי מסיפור שפורסם ב"אנאלוג", לחידה תהיה תשובה מדעית, אך העיקר בסיפור הוא במחווה לגדולי הז'אנר. המחווה מספיקה כדי ליצור סיפור לא רע, אך אין בו הרבה יותר מכך. (הורדה מפיקשנווייז).

סדנה בברקת / ניל גיימן (מתוך האוסף "צללים מעל רחוב בייקר", הוצאת דל-ריי, 2003) – אין מתאים מהאפלולית הלונדונית של סיפורי שרלוק הולמס לכתיבת פנטסיה אורבנית. ניל גיימן, בהיפוך כולל של סדר הדברים המקובל, מעביר את יצורי הפנטסיה לקדמת הבמה ואת האנשים הנורמליים אל הצללים, בסיפור פנטסיה המבוסס חלקית על עלילות הבלש המפורסם של קונן-דויל, אבל לא בדיוק. זוכה פרס הוגו.

ארבעה רומאנים קצרים / ג'ו הולדמן (F&SF, אוקטובר/נובמבר 2003) – " לבסוף קם והיה הדבר ואיש לא נאלץ עוד למות, אלא אם כן –" משפט זה פותח ארבעה סיפורים קצרים על חיים, מוות ואלמוות, ועל היצרים המניעים בני אנוש. הכתיבה המסוגננת של הולדמן ורעיונותיו המרתקים משתלבים יחדיו ליצירה מרתקת שמוכיחה שכוחו של הולדמן עוד במותניו. הסיפור התפרסם בעברית בגליון 21 של כתב העת "המימד העשירי".

סיפורו של העיט הזהוב / דיוויד ד' לוין (F&SF, יוני 2003) – הייתי גאה מאוד כשזכיתי לחשוף לפני חודשים ספורים את דיוויד לוין בפני הקהל הישראלי, ושמחתי שבעתיים לראות שגם מצביעי ההוגו זיהו את יופיו של הסיפור. "העיט הזהוב" הוא כל כולו מחווה לקורדוינר סמית – אגדה פיוטית המתרחשת בעתיד הרחוק מאוד, על גבר, אישה, ציפור וספינה ועל אהבה בלתי אפשרית. יופי של סיפור, מכל בחינה אפשרית. (קישור מבלי פאניקה).

רובוטים אינם בוכים / מייק רזניק (אסימוב'ס, יולי 2003) – צמד מחפשי אוצרות מגיעים לכוכב לכת נטוש ומגלים בו רובוט עתיק שנותר בו אחרי עזיבת אחרוני המתיישבים האנושיים. עליהם להחליט אם למכור אותו או לכבד את בקשתו האחרונה. סיפור חביב שמנסה לרגש ואפילו מצליח חלקית. (הורדה מפיקשנווייז).

מבחר המועמדים בשנים האחרונות בקטגוריית הסיפור הקצר לא היה מרשים, ומבחינה זו השנה הנוכחית מראה שיפור משמעותי. לא רק שאין השנה אף סיפור רע או סתמי במיוחד בין המועמדים, שלושה מתוכם אף מצוינים. הבחירה האישית שלי תהיה "סיפורו של העיט הזהוב" הפיוטי והמקסים, שהצליח לשבות את לבי כבר בקריאה הראשונה. בחירת הקהל, כרגיל, תהיה גיימן, אלא אם כן הולדמן יעקוף אותו בסיבוב.