Nausicaa of the Valley of Wind


פורסם ביום יום רביעי, 08 באוגוסט 2001, בשעה 17:24
שייך למדור קומיקס ואנימציה

מאת

nausicaa

סדרת המאנגה של הייאו מיאזאקי

את עולמם של הסופרים/במאים/אומנים אפשר לחלק לשניים: כאלה שסיפקו לעולם יצירת מופת אחת ויחידה ונכשלו, במידה רבה, בניסיונות ליצור עוד אחת כזו; וכאלה שסיפקו לו יצירות מופת בסיטונות, עד כדי כך שהויכוח "מהו הדבר הכי טוב שפלוני הוציא תחת ידיו" עלול בהחלט לגלוש לחילופי מהלומות. קיימת, כמובן, הקטגוריה השלישית של אנשים שלא הצליחו להוציא תחת ידם דבר בעל חשיבות כלשהי — אבל הם כבר שייכים לדיון אחרים. הייאו מיאזאקי משתייך, לכאורה, לקטגוריה השניה: בתור בכיר במאי האנימציה של יפאן הוא הצליח ליצור סרטי מופת בז'אנרים שונים, החל ממדע בדיוני ז'ול-ורני ב- "המצודה בשחקים", דרך סרט הילדים המופלא "השכן שלי טוטורו" וב- "שירות המשלוחים של קיקי", סרט פנטסיה שהיה גם סרט התבגרות, ועד ל- "הנסיכה מונונוקי", אפוס היסטורי פנטסטי שהפך לסרט המקומי הרווחי ביותר בתולדות יפאן. בימים אלה הוא מאיים לחזור על הישג זה עם סרטו החדש – Spirited Away.

ובכל זאת, לדעתם של רבים, כל עבודותיו של מיאזאקי בתחום האנימציה מתגמדות לעומת ההישג האדיר שלו במדיום אחר: סדרת המאנגה (קומיקס) "נאוסיקה מעמק הרוח" — אפוס אדיר שמשלב פנטסיה ומד"ב ונמצא במקום גבוה מאוד, מבחינתי, ברשימת "סדרות הקומיקס הטובות ביותר שנוצרו אי פעם".

את ההצעה לצייר ולכתוב את הסדרה קיבל מיאזאקי לגמרי במקרה, לאחר ראיון שנתן למגזין Animage בעקבות בימוי סרט הבכורה שלו "לופן השלישי: טירתו של קליוסטרו". מיאזאקי חיפש תעסוקה נוספת לאחר שהשלים את בימוי הסרט ההוא, אך לא הצליח לעניין את האולפנים בטיוטות שהגיש לתסריטים חדשים. הוא חזר, לזמן מה, לעבוד כאנימטור בסדרות טלוויזיה (העבודה בה הוא עסק בשני העשורים שקדמו לבימוי "טירתו של קליוסטרו"), ובעקבות אותו ראיון הועלתה על ידי המגזין ההצעה שמיאזאקי יצייר עבורו סדרת קומיקס בהמשכים.

ב- 1984, כשנתיים לאחר שהחל לצייר את הסדרה, בעודה בשלב עלילתי מוקדם למדי, מיאזאקי הפסיק זמנית את העבודה עליה בעקבות הצעה שקיבל לביים עיבוד אנימציה שלה. הסרט, שיצא באותה שנה, הוא סרט מדהים ביופיו שהצליח להעביר את העומק והמורכבות של סדרת הקומיקס (עם פשרות מסוימות בתחום העלילתי מפאת מורכבותה של היצירה המקורית). בנוסף לעובדה שהוא נחשב ליצירת המופת הקולנועית הראשונה שביים מיאזאקי, הסרט גם משך אליו — לראשונה — את תשומת ליבם של אינטלקטואלים ואקדמאים. אך מיאזאקי עצמו לא היה מרוצה מן התוצאה — ובמיוחד מה-"הפי אנד" שסגר את הסרט, וראה בה, במידה רבה, כישלון. הוא חזר לעבוד על סדרת הקומיקס, תוך שהוא נחוש בדעתו לסיים אותה בצורה ראויה. התהליך היה ארוך: מיאזאקי, שהפך בינתיים לבמאי קולנוע עסוק, עבד על הסדרה בהפסקות שבין העבודה על סרטיו וניהול האולפן שלו. הפרק האחרון של הסדרה הופיע לקראת סוף 1994, למעלה משתים-עשרה שנה וכאלף עמודים לאחר הופעת הפרק הראשון.

את הרעיון הבסיסי לסדרה קיבל מיאזאקי לאחר שקרא כתבה בעיתון על זיהום המים במפרץ מינאמטה ביפאן. בעקבות אותו זיהום הופסק לחלוטין הדיג במפרץ, ותוך שנה אוכלוסיית הדגים שם הכפילה את עצמה. לדבריו, קריאת הכתבה הזו "שילחה צמרמורת קרה" בגבו.

השראה נוספת הגיעה מכמה מהסופרים האהובים על מיאזאקי: ספרי המד"ב האקולוגיים של בראיין אלדיס, "חולית" של פרנק הרברט, סדרת "ארץ-ים" של אורסולה לה-גווין וטרילוגיית "שר הטבעות" של טולקין (ואכן הסדרה זכתה להשוואות מחמיאות מהמבקרים לספרים אלה). בנוסף לצד האקולוגי, מיאזאקי רצה לתת לסדרה מימד אנושי-הומני. הדים למלחמות היסטוריות בין מעצמות, מן העולם העתיק ועד למאה העשרים, על כל האכזריות וחוסר התוחלת שבהן, קיימים לכל אורך הסדרה. לכל אלה מתווספים שני מקורות פולקלוריים שמהם באה ההשראה לדמותה של גיבורת הסדרה: מצד אחד אגדה יפאנית אודות "הנסיכה שאהבה חרקים" והעדיפה את חיי הטבע על פני חיי האצולה, ומנגד, דמותה של הנסיכה הפיניקית נאוסיקה מהאודיסיאה של הומרוס, אשר הצילה את חייו של יוליסס ואשר נתנה לגיבורת הסידרה את שמה.

העלילה מתרחש בעולם שלאחר שואה גרעינית ("שבעת ימי האש") בו נסוגה החברה האנושית למבנה חברתי פיאודלי. בלבו של העולם הזה מצוי "ים הזוהמה" — יער שפולט אל האטמוספירה גזים רעילים. יער זה נשלט על ידי נחילים של חרקים מעופפים ענקיים ותולעי ענק המכונות "אום". היער הולך ומתפשט על פני היבשת.

על הטריטוריות שנותרו ראויות ליישוב על ידי בני אדם מתנהלת מלחמה בין שתי אימפריות. אחת מהן היא טולמקיה, מונרכיה מיליטנטית שבה נעיצת סכין בגב היא דרך מקובלת להתקדם בסולם החברתי. החילות של טולמקיה מונהגים על ידי קושנה, בתו של המלך, מנהיגה כריזמטית ואופורטוניסטית חסרת רחמים. הממלכה השניה שמנסה להשתלט על אותו עולם היא דורוק, אימפריה שבטית המונהגת בידי קנאים דתיים. שתי הממלכות מנסות לדחוק זו את רגלה של האחרת, תוך כדי שהן עושות שימוש בכלי נשק הרסניים שנותרו מהמלחמה שהחריבה את העולם.

בקצה "ים הזוהמה" מצויה ממלכה נוספת — "עמק הרוח", קהילה כפרית קטנה שתושביה חיים בשלווה ללא התערבות בסכסוכים של הממלכות האחרות. קהילה זו מונהגת על ידי המלך ג'יל ובתו הנסיכה נאוסיקה, המסוגלת ליצור קשר טלפתי עם היצורים השוכנים ביער. נאוסיקה היא גם מדענית שמנסה למצוא דרך לעצור את הרעלת האטמוספירה, וסייפת מעולה בזכות ההכשרה שקיבלה מיופה, אומן החרב האגדי בעולמה של הסדרה.

הסדרה נפתחת כאשר צבא הטולמקים בפיקודה של קושנה פולש לפג'יטה, עיר תעשייתית העוסקת במכירת כלי נשק, לאחר שנתגלה בה נשק אגדי מתקופת המלחמה. קושנה מבצעת טבח אכזרי בתושבי העיר, ויוצאת למרדף אחר הניצולים שברחו ממנה. מסעה מביא אותה לעמק הרוח, בו היא מאלצת את נאוסיקה לכרות אתה ברית צבאית. נאוסיקה מוצאת את עצמה מעורבת — בניגוד לרצונה — במלחמה בין המעצמות. הסדרה מתמקדת בניסיונות הנואשים שלה להשכין שלום בין הצדדים הלוחמים ולהפסיק את הרס הטבע בידי בני האדם.

כמו כל פרוייקט אחר שמיאזאקי נטל על עצמו, "נאוסיקה" היא סדרה יפיפייה. העולם בו מתרחשת הסדרה, שמשלב מראה אירופי ואסיאתי עם המראה הייחודי של "ים הזוהמה" צויר בתשומת לב מירבית לכל פרט ופרט בכל משבצת. הסדרה מחליפה באלגנטיות הילוכים בין טכניקת הציור ה-"שקטה" (עמודים נטולי טקסט שמתארים בפירוט פעולות של דמויות) שאופיינית לקומיקס היפאני, לבין המשבצות עמוסות הדיאלוגים שאופייניות יותר לקומיקס המערבי. הקורא מרגיש, לעיתים, שהוא נמצא בתוך סרט.

בהחלט ניתן לראות את התפתחותו של יוצר הסדרה כמספר סיפורים בשתים-עשרה השנים שלאורכן היא נכתבה. הדמויות — שבתחילתה של הסדרה התחלקו לשחור ולבן — נצבעו לקראת סופה בגוונים שונים של אפור. קושנה הפכה ממיליטנטית תאבת בצע למדינאית שקולה. הדורוק הפכו ממטורפים דתיים מסוכנים לאנשים המחפשים, למעשה, פתרון לבעיות העולם. האופי הדתי/משיחי של גיבורת הסדרה (שהיה אחד המרכיבים החלשים ביותר בסרט) קיבל תפנית אירונית ומרירה לקראת סופה. גם תמונת העולם הפוסט-אפוקליפטית לכאורה קיבלה זווית חדשה ושונה מאוד ככל שהסדרה התקדמה. הסרט שהתבסס על הסדרה ספג ביקורות קשות על המסר שלו — לפיו בני אדם שפוגעים בטבע פוגעים, למעשה רק בעצמם, בעוד העולם, למעשה, מסתגל לשינויים ואינו ניזוק. הקומיקס מחזיר את הכדור למגרש של בני האדם ומשדר מסר חתרני עוד יותר — לפיו יותר משהטבע מסתגל לפעולותיהם של בני האדם, הם מסגלים את עצמם להתפתחותו של הטבע. המערכת האקולוגית המורכבת אותה בנה מיאזאקי עבור העולם של הסדרה מזיזה אותה מהפנטסיה האפית לטריטוריית המדע הבדיוני.

"נאוסיקה מעמק הרוח" היא סדרה שהספרייה של כל חובב מד"ב, פנטסיה או קומיקס לא תהיה שלמה בלעדיה. היא יצאה בתרגום לאנגלית באוסף של שבעה כרכים, שרובם כבר אינם בדפוס, אך מטעמי חיסכון עדיף להזמין את ה- Perfect Collection שאוסף את כל הסדרה בארבעה כרכים.

ולסיום, אזהרה בנוגע לסרט שמתבסס על הסדרה — באמצע שנות השמונים יצאה גירסה מתורגמת שלו בשם Warriors of the Wind, שכרגע לא ניתנת להשגה, אבל גם אם מצאתם עותק משומש שלה איפשהו, אל תקנו בשום אופן! האולפן שטיפל בהפצה של הסרט בארה"ב חתך ממנו בברוטליות בערך חצי שעה והדביק לו את מה שהוא ללא ספק הדיבוב האנגלי הכי גרוע בהיסטוריה. דיסני מחזיקים כרגע בזכויות על הסרט, והם מבטיחים לשחרר אותו ללא עריכה ועם דיבוב נורמלי מתישהו בעתיד, אבל עד שזה יקרה (ומתוך היכרות עם דיסני — אין מה לעצור את הנשימה בציפייה דרוכה), אפשר בהחלט להסתפק בסדרת הקומיקס; כאמור, יצירת מופת בתחומה.


המסע המופלא – ביקורת



תגובות

הוספת תגובה