Seraphic Feather / Hiroyuki Utatane & Yo Morimoto
Shadow Star / Mohiro Kitoh

אחת החברות היותר נמרצות אשר עוסקות בתרגום מאנגה (קומיקס יפאני) לאנגלית היא סטודיו פרוטאוס. החברה, שהוקמה אי-שם בשנות השמונים על ידי קומץ משוגעים לדבר, אינה מפיצה בכוחות עצמה את הכותרים אותם היא מתרגמת, אלא עושה זאת דרך חברות קומיקס גדולות אחרות. בעשור האחרון, שיתוף הפעולה בינם לבין חברת Dark Horse הוביל להפצה של כמה מהלהיטים הכי גדולים בתחומי הקומיקס המתורגם בארה"ב (ובראשם הסדרות של מסמונה שירו, יוצרה של Ghost in the Shell). אחד המיזמים המשותפים היותר מעניינים של שתי החברות הוא המגזין Super Manga Blast – מגזין אנתולוגיה עב-כרס בו רצות במקביל מספר סדרות בהמשכים. התגובה של המבקרים הייתה נלהבת – הקוראים התלהבו קצת פחות, והמכירות דשדשו. בניסיון לתת זריקת מרץ למכירות המגזין, יצאו לאחרונה שני ספרים אשר אוספים את הפרקים הראשונים של שתיים מהסדרות שהופיעו במגזין – Shadow Star ("כוכב הצללים") ו-Seraphic Feather ("נוצת המלאך").

גיבורת "כוכב הצללים" היא שינה טמאי, ילדה יפאנית מלאת מרץ ושמחת חיים, אשר מבלה את חופשת הקיץ שלה על אי קטן בחברת סבה וסבתה. לאחר שהיא צוללת באזור אסור לשחייה באותו אי, היא כמעט טובעת, אך ניצלת בידי יצור משונה בצורת כוכב בעל פנים אנושיות. אותו יצור הופך לחיית המחמד של שינה, והיא מגלה כי היא מסוגלת לעוף על גבו. אך הסיפור שמתחיל עם אחת מהקלישאות הכי גדולות של הקומיקס היפאני (בחור/ה מוצא/ת חיית מחמד משונה) הופך לאיטו לסיפור אפל, בו מתברר כי שינה, וחיית המחמד החדשה שלה, הם כלי משחק במאבק בין צדדים יריבים מעולם מקביל.

יוצר הסדרה, מוהירו קיטו (שהחל את דרכו המקצועית בציור של סיפורי סטימפאנק קצרים), עושה עבודה מרשימה הן בתחום הציור והן בתחום הסיפור. למרות שעיצוב הדמויות לוקה מעט בחסר, הרקעים מרשימים ויפים, והעיצוב של כלי הטיס החוצניים הוא לא פחות ממדהים. הסיפור גם הוא מרתק, אם כי הפרק בו החליטו לסיים את הספר מעיד על החלטה תמוהה מעט – הוא הופך אותו למעין הקדמה ארוכה למה שעתיד להתרחש, במקום לסיפור העומד בפני עצמו. למרבה השמחה, ההמתנה לספר הבא לא תהיה ארוכה מדי – הוא עתיד לצאת כבר באפריל הקרוב.

גם "נוצת המלאך" היא סדרה שמתבררת כהרבה פחות תמימה ממה שנראה במבט ראשון. הסדרה נפתחת בפרידה עצובה בין שני ילדים – סונאו, ילד החולם אודות מסע בחלל וקיי – ילדה המלמדת אותו אודות הכוכבים. קיי נאלצת לעזוב את כדור הארץ, לאחר שאביה מקבל עבודה בהקמת עיר על הירח. סונאו נשבע ללכת בעקבותיה, ולהגיע אל הירח כשיגדל. אך כאשר סונאו אכן מגיע אל הירח, מספר שנים מאוחר יותר, הוא מגלה כי קיי נהרגה שנה קודם לכן בתאונה. בעודו עובד בעבודות שחורות כדי לממן את המסע שלו בחזרה לכדור הארץ, סונאו מוצא את עצמו מגן על שתי נשים – אחת מהן דומה באופן בלתי אפשרי לחברתו המתה – שבאו כדי לחקור ספינת חלל חייזרית אשר נתגלתה בחפירות על הירח.

הדבר הראשון שמבדיל בין "נוצת המלאך" לבין אופרת חלל טיפוסית הוא הציורים של הירויוקי אוטטנה. לפני שפנה לעבוד במיינסטרים של תעשיית הקומיקס היפאנית, אוטטנה היה אחד האומנים המובילים בתעשיית הקומיקס האירוטי של יפאן. חלקים מאותה מורשת מצאו את דרכם אל "נוצת המלאך", מה שעשוי להטריד קוראים מסוימים (ולמשוך אחרים). אבל ללא קשר, אוטטנה עושה עבודה מצויינת בכל הנוגע לעיצוב ולניואנסים של דמויות. העבודה שלו על רקעים, לעומת זאת, פחות אחידה ברמתה – ישנם רגעים טובים (בייחוד בנופי המושבה האנושית על הירח), וישנם טובים פחות (יותר מדי עמודים הם נטולי רקע לחלוטין). את הסדרה מחזיק התסריט המצויין שנכתב על ידי יו מוריטומו, המשלב אקשן עם אינטריגות פוליטיות בעלילה סבוכה, אבל לא כזו המקשה על הקורא לעקוב אחריה. הבעיה הכי גדולה של "נוצת המלאך" משותפת גם ל-"כוכב הצללים": הספר מסתיים ב-"המשך יבוא" ומשאיר את הקוראים עם לא מעט שאלות.

לשתי הסדרות יש פוטנציאל גבוה להפוך לדבר הגדול הבא אצל חובבי קומיקס יפאני, ושתיהן יכולות לשמש כחומר גלם מצויין לסדרות וסרטי אנימציה – אם ייאות מישהו בתעשיית האנימה להרים את הכפפה. ושני הספרים שאוספים את הפרקים של הסדרות ונסקרו פה מומלצים בחום – גם לקוראים שזו ההתקלות הראשונה שלהם עם קומיקס יפאני.