לייג'י מצומוטו והדמות המפורסמת ביותר אותה הוא יצר, קפטן הארלוק.

לייג'י מצומוטו הוא אגדה חיה בעולם המאנגה (קומיקס) היפני, לא רק בשל היותו אחד האומנים הותיקים ביותר הפועל בתחום כיום (הוא מפרסם קומיקס באופן מקצועי מאז 1953), אלא גם כיון שהוא אחד החשובים והמשפיעים ביותר שקמו לתעשיית הקומיקס ביפן לאחר מלחמת העולם השניה. הייתה לו השפעה רבה גם על תעשיית האנימה (אנימציה) היפנית, בעיקר בזכות הז'אנר בו נקשר שמו לעיתים כה קרובות – אופרת החלל. מצומוטו הוא אחד האבות המייסדים של הז'אנר בקומיקס ובאנימציה היפנית: הוא הג'ורג' לוקאס, ג'ין רודנברי וג' מייקל סטרז'ינסקי של המדיום.

מצומוטו נולד ב-1938, בשם אקירה מצומוטו (הוא אימץ את השם "לייג'י" כשמו המקצועי). אביו היה טייס בחיל האוויר המלכותי של יפן, והדבר הצית את התעניינותו בנושאי צבא ומלחמה. שנות התבגרותו של מצומוטו היו השנים שלאחר תבוסתה של יפן במלחמה, ומצבה הכלכלי של מרבית האוכלוסיה היפנית, ובכלל זה משפחתו שלו, היה קשה. ילדות בצל העוני היא נושא המופיע ברבות מהסדרות אותן הוא צייר. אותה תקופה גם עמדה בסימן הצלחתו של אומן מאנגה צעיר ומבריק בשם אוסמו טזוקה, שהסדרות אותן הוא צייר בז'אנרים שונים (ובכלל זה מדע-בדיוני) אפשרו לו להקים אימפריה של קומיקס ואולפן אנימציה. הצלחה זו נתנה השראה לדור חדש של אומני קומיקס, ובהם מצומוטו. הוא פרסם את עבודתו המקצועית הראשונה, סדרה קצרה בשם "הרפתקאותיה של דבורת הדבש", כאשר היה בן 16, ועבודה זו זיכתה אותו בפרס לאומנים מבטיחים. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, מצומוטו החל לצייר סדרות קומיקס בז'אנר שזכה לפופולריות אדירה בשנות החמישים והששים – ז'אנר ה-Shojo, שעסק בהרפתקאותיהן הרומנטיות של נערות מתבגרות. העבודה בז'אנר לא סיפקה במיוחד את מצומוטו, אך הייתה לה השפעה גדולה מאוד על עבודותיו המאוחרות יותר, הניכרת באופי הרומנטי של הסדרות אותן הוא מצייר עד עצם היום הזה. לאורך אותם שני עשורים, מצומוטו פיתח גם את סגנון הציור שלו, בעיקר בכל הנוגע לעיצוב דמויות. אחד מסימני ההיכר בעבודותיו הוא דמויות קריקטוריות וגרוטסקיות של גמדים מכוערים, המשמשים לעיתים קרובות כאתנחתאות קומיות או "סייד-קיק" של הגיבורים. מנגד, ניצבות הדמויות הנשיות בעבודותיו, דמויות בעלות יופי מסתורי, שיער גולש וריסים ארוכים, אשר עוצבו בהשראת הקולנוע האירופאי של אותן שנים.

Gun Frontier – סדרת המערבון אותה צייר מצומוטו בראשית
שנות השבעים. עיצובי הדמויות בסדרה היו הבסיס לעיצובים
המאוחרים יותר לדמותם של הארלוק, טוצ'ירו ומאטל/אמרלדס.

תקופת החלוצים

בסוף שנות השבעים, החל צוות של אנימטורים בהנהגתו של יושינובו נישיזאקי לעבוד על סדרת אנימציה ששמה היה "ספינת הסלע איקרוס". עלילת הסדרה עסקה בצוותה של ספינת חלל, שהיא למעשה אסטרואיד מלאכותי ענק, הניתן לניווט לאורכו של היקום. צוות הספינה מנסה לאתר את הכוכב "איסקנדר" בו מצויה טכנולוגיה המסוגלת להציל את כדור הארץ מהרעלת קרינה אשר נגרמה לו בעקבות התקפת חיזרים מרושעים. לצוות הוקצבה שנה אחת בלבד לאתר את הכוכב לפני שהזיהום בכדור הארץ יגיע לרמה קריטית ויהרוג את כל יושביו.

עטיפת הסרט Space Battleship Yamato אשר נערך מקטעי הסדרה "חלוצי החלל"

בשלב מסוים של הפקת הסדרה, הזמין נישיזאקי את מצומוטו לעבוד כמעצב בסדרה, בהסתמך על ניסיונו של מצומוטו בעיצוב פריטים צבאיים. אך מצומוטו לקח על עצמו תפקידים רבים נוספים בסדרה – כולל בימוי וכתיבה של חלק גדול מהפרקים – ולמעשה שינה את הקונספט שלה מן הקצה אל הקצה. צוות ספינת החלל בסדרה, שהיה אמור במקור להיות צוות רב-לאומי (בדומה לסדרה "מסע בין כוכבים") הפך, בתסריטים אותם כתב מצומוטו, ליפני כולו. הרעיון של "ספינת הסלע" נזנח, והספינה החדשה איתה יצאו גיבורי הסדרה להציל את כדור הארץ הייתה ה-"ימאטו" – ספינת מלחמה אמיתית אשר יצאה למשימת התאבדות בהגנה על חופי יפן לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה. שמה החדש של הסדרה הפך ל-"סיירת החלל ימאטו" או, כפי שנודעה ביתר העולם, "חלוצי החלל".

מצומוטו היה אחד האומנים הראשונים בתחום המאנגה והאנימה שהעז להציג את עברה הצבאי של יפן באופן הרואי, והסדרה ספגה ביקורת על כך שהיא מנסה להאדיר עבר זה. אך לדבריו, כוונתו לא הייתה כלל ליצור דרמה צבאית, או לנסח אמירה פוליטית כלשהי, אלא פשוט לספר סיפור גבורה המתרחש בחלל.

למרות הצלחתה הפושרת למדי של הסדרה בעת שידורה הראשון בטלוויזיה ביפן, היא הפכה ללהיט ענק כאשר קטעים ממנה נערכו כעבור כמה שנים לסרט קולנוע באורך מלא. הצלחה זו הביאה להפקתם של עונות נוספות וסרטי קולנוע נוספים, המבוססים על הסדרה. מצומוטו סייע להפקות אלה, אך חילוקי הדעות היצירתיים והפיננסיים בינו ובין מפיק הסדרה נישיזאקי הלכו והתרבו (בימים אלה הויכוח אודות מי מהם מחזיק בבעלות על הזכויות לסדרה נדון בבית משפט). מצומוטו החל לפתח סדרות קומיקס אשר התרחשו ביקום אופרת-חלל נפרד מזה של "חלוצי החלל", עליו תהיה לו יותר שליטה.

תמונה מתוך The Cockpit – העיבוד המונפש לסיפורי הקומיקס
של מצומוטו המתרחשים בזמן מלחמת העולם השנייה

מרכיבים רבים ביקום זה היו מוכרים לצופיה של "חלוצי החלל", במיוחד הנטיה להעתיק לעתיד סיפורי-גבורה שונים מתקופות שונות בהיסטוריה האנושית. עיצוב הדמויות וטיפוסי הדמויות של "חלוצי החלל" בהחלט ניכרו גם בסדרות החדשות אותן צייר מצומוטו, במיוחד בהופעתה של דמות נשית יפהפיה, בת אלמוות, שמשמשת כמעין משיח הגואל את האנושות. אי אפשר שלא לתהות עד כמה השפיעה הדמות מסוג זה בעבודותיו של מצומוטו על אומן יפני גדול אחר בתחום הקומיקס והאנימציה – הייאו מיאזאקי. אף על פי שמיאזאקי ניצב בקצה המנוגד לחלוטין למצומוטו מבחינה אידיאולוגית, במיוחד בכל הנוגע ליחס לצבא ומלחמה, נראה כי דמותה של האישה המשיחית בעבודותיו של מצומוטו השפיע עמוקות על מיאזאקי כאשר יצר את הדמות הידועה ביותר שלו – הנסיכה נאוסיקה בסדרת הקומיקס וסרט האנימציה "נאוסיקה מעמק הרוח".

בניגוד בולט ל"חלוצי החלל", בסדרות החדשות אותן צייר מצומוטו הוא לא חש מחויב לסופים משמחים ואופטימיים. לסדרות אלה היה אופי טראגי מובהק, והן הרבו לעסוק בתלות ההרסנית אותה מפתחים בני האדם בטכנולוגיה, תלות המביאה להתדלדלותה של הרוח האנושית – ביקורת לא ממש מרומזת אודות התדרדרותה המוסרית של יפן בשנות השפע הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה.

רק אחת מסדרות הקומיקס אותן צייר מצומוטו בז'אנר תורגמה (ועודנה מתורגמת) לאנגלית, אך כל אותן סדרות זכו לעיבודי אנימציה מצליחים, שרובם זכו לתרגום והפצה במערב.

מלכת אלף השנים

"מלכת אלף השנים" ("Sennen Jo'ou" או "Queen Millenia") לא הייתה הסדרה הראשונה אותה צייר מצומוטו ביקום אופרת-החלל החדש אותו הוא יצר, אך היא הראשונה בהן מבחינת סדר ההתרחשויות הכרונולוגי. הסדרה מתרחשת בשנת 1999, כאשר האלף השני מתקרב לסופו, וגיבורה הוא אמאמורי הג'ימה, ילד שהוריו נהרגו בהתפוצצות מסתורית. הוא עובר להתגורר עם דודו, המנהל מצפה-כוכבים, שם הוא פוגש ומתיידד יוקינו יאיואי, אישה יפהפיה העובדת במצפה. אך יאיואי, כמסתבר, אינה מה שהיא נראית: למעשה היא חיזרית מהכוכב "לה-מטאל", שמסלולו עתיד להצטלב עם זה של כדור הארץ בתום המילניום. יאיואי היא האחרונה מבין "מלכות אלף השנים", אשר נשלחו מהכוכב הגווע אל כדור הארץ כדי להשיג משאבים שיצילו את תושביו – גם אם הדבר יעלה במחיר השמדתה של האנושות. הידידות הנרקמת בין יאיואי להג'ימה גורמת לה לפקפק במשימתה ולנסות להציל את תושבי כדור הארץ.

יאיואי, גיבורת "מלכת אלף השנים"

ההשראה לעלילת הסדרה הגיעה מהאגדה היפנית הידועה אודות נסיכת-הירח (אחד הטקסטים הלא-דתיים העתיקים ביותר בשפה היפנית). התבנית העלילתית מזכירה מאוד את זו של "חלוצי החלל" – במיוחד באיום הקיומי הרובץ על כדור הארץ, איום ההופך לממשי יותר ויותר ככל שהזמן עובר – אבל נקודת המבט שלה שונה לחלוטין: כדור הארץ לא ניצל בזכות כלי נשק ואנשי צבא, אלא בזכות ערכים אנושיים כגון אהבה וחמלה.

סדרת הקומיקס עובדה לסדרת אנימציה בראשית שנות השמונים, שקטעים ממנה נערכו לסרט קולנוע מרשים למדי. למרבה הצער, אף אחת מהגרסאות של הסדרה (גם לא סדרת הקומיקס) אינה זמינה כעת בתרגום או בדיבוב אנגלי.

שודד החלל הארלוק

דמותו של שודד החלל פנטום פ. הארלוק התפתחה לאורך עבודותיו של מצומוטו, והאבטיפוס הראשון שלה הופיע כגיבורן של סדרות וסיפורים קצרים אותם הוא צייר לאורך שנות החמישים והששים. מצומוטו תכנן גם לשלב ב-"חלוצי החלל" עלילת משנה אודות שודד-חלל מסתורי המסייע לצוות הימאטו, אך עלילה זו לא נכללה בסופו של דבר בסדרת הטלוויזיה, בשל קשיים תקציביים שחייבו את המפיקים לצמצם את מספר הפרקים שלה. מצומוטו שילב את הדמות בסדרת המאנגה שהתבססה על סדרת הטלוויזיה, ומספר שנים לאחר מכן החל לצייר סדרת מאנגה נפרדת שהארלוק הוא גיבורה, ואין כל קשר בין היקום בו היא מתרחשת לזה של "חלוצי החלל".

קפטן הארלוק, בכרזת הסרט Arcadia of my Youth

בסדרה החדשה הוצג הארלוק כקברניט נועז בצי החלל של כדור הארץ, נצר לשושלת ארוכה של שכירי-חרב גרמנים, היוצא בלוויית מדען גאון בשם טוצ'ירו בספינת החלל "ארקדיה" לשחרר את כדור הארץ מעול הכיבוש של שני גזעי חיזרים שהשתלטו עליו.

הארלוק הופיע פעמים רבות גם בסדרות האחרות המתרחשות ביקום העתידני של מצומוטו והוא הדמות המזוהה ביותר עם אותו יקום. עבור מצומוטו הוא מייצג את אידיאל הגבורה, המשלב בין תעוזתם של יורדי הים האירופאים וקוד הערכים הנוקשה של כבוד ומוסר אשר אפיין את הסמוראים ביפן המסורתית. כמו אגדות רבות אשר סופרו אודות אותם סמוראים, גם סיפורו של הארלוק ניחן בנימה מדכאת למדי – המאבק לשחרור כדור הארץ גבה ממנו מחיר כבד בבריאותו שלו ובחייהם של חבריו. גם כאשר ניצח את אויביו, היה זה ניצחון מר.

הצלחתה של סדרת המאנגה הובילה לעיבוד זריז שלה לסדרת אנימציה טלוויזיונית בסוף שנות השבעים. סדרה זו הפגישה לראשונה בין מצומוטו לבמאי האנימציה שיגיוקי האיאשי, הידוע יותר בשמו המקצועי "רין טארו" – מותיקי הבמאים של האנימציה היפנית, אשר החל את הקריירה שלו בסטודיו האנימציה של אוסמו טזוקה, ועיבודי האנימציה שלו לסדרות אותן צייר מצומוטו נחשבות לעבודותיו הטובות ביותר (בשנים האחרונות טארו התפרסם בעיקר בזכות הפקות של סרטי אנימה גרנדיוזיים ומשעממים למדי כגון "X" ו-"מטרופוליס").

בול אותו עיצב מצומוטו עבור משרד התקשורת היפני, לציון
שלושים שנה לכינון היחסים בין יפן ומונגוליה

סדרת הטלוויזיה זכתה להצלחה גדולה והיא אף יובאה למערב – כסדרה מדובבת לאנגלית ששילבה בין קטעים ממנה ומסדרת האנימציה שנעשתה על פי "מלכת אלף השנים". עריכה זו בוצעה על ידי קארל מייסק, מפיק אמריקאי שהתמחה בהכלאות מכוערות מן הסוג הזה, ולמרבה המזל הגלגול הזה של הסדרה אינו זמין כיום.

הצלחתה של סדרת הטלוויזיה הביאה גם להפקת סדרת המשך מקדים ("פריקוול") בראשית שנות השמונים, המתארת את תבוסתו של כדור הארץ במלחמה עם החיזרים, את פגישתם הראשונה של הארלוק וטוצ'ירו ואת יציאתה של ה"ארקדיה" לחלל. סדרה זו נקראה "Arcadia of My Youth" וסרט קולנוע שנערך מפרקיה זכה להפצה נרחבת למדי במערב – הוא יצא בוידאו בשני דיבובים שונים לאנגלית וגם בקלטת המכילה את הדיבוב היפני המקורי בלוויית כתוביות באנגלית. אף על פי שהעיצוב והאנימציה בסרט נראים מרשימים מאוד לתקופתם, עבודת העריכה שלו לקויה מאוד – אירועים מסוימים רודפים זה את זה ללא היגיון נראה לעין, בעוד סצנות אחרות מתמשכות לאיטן ללא כל הצדקה סיפורית שהיא. בעיה נוספת של הסרט היא הכללתם של יותר מדי נאומים מלאי פתוס (מאפיין מובהק של סדרות הקומיקס של מצומוטו, שלא עבר בהצלחה למסך הקטן).

קפטן הארלוק והמדען טוצ'ירו, מתוך הסדרה Harlock Saga

קפטן הארלוק חזר למסכים בשנות התשעים בסדרת וידאו בת שישה חלקים בשם Harlock Saga – עיבוד עתידני, חופשי למדי, של האופרה "טבעת הניבלוגים", כאשר הארלוק וצוות ספינתו מחליפים את גיבורי הסאגה המקורית. הסדרה התהדרה באנימציה ועיצוב יפהפיים, ובשילוב אלגנטי למדי בין אנימציה מסורתית וממוחשבת – אך למרות ששלושת הפרקים הפותחים של הסדרה הבטיחו רבות, שלושת הפרקים הסוגרים שקעו לתהומות של חוסר-התרחשויות ופטפטת בלתי-פוסקת. בעיה גדולה נוספת של הסדרה נעוצה בעובדה שהארלוק, גיבורה, נותר פסיבי כמעט לכל אורכה. אך עם כל חסרונותיה, Harlock Saga נחשבת לעיבוד המונפש המוצלח ביותר לעבודותיו של מצומוטו בשנות התשעים.

רכבת החלל 999

הסדרה "Galaxy Express 999" נחשבת לפסגת הישגיו של מצומוטו כאומן קומיקס, ועיבוד האנימציה שלה נחשב לעיבוד האנימציה הטוב ביותר של עבודותיו. גיבור הסדרה הוא טצורו, ילד חמום-מוח מכדור הארץ, שאמו נרצחה בידי קיבורג מרושע. טצורו מעוניין להגיע אל הכוכב אנדרומדה. שם, הוא מאמין שיוכל להשיג גוף קיברנטי משלו שיעניק לו חיי-נצח ויאפשר לו לנקום את מותה של אמו. יפהפיה מסתורית בשם מאטל, הדומה באופן חשוד לאמו המתה של טצורו, מסכימה לממן את מסעו אל הכוכב ברכבת החוצה את החלל (למצומוטו, כך נראה, ישנה אובססיה להצגת כלי-רכב מסורתיים בחלל), שמספרה הוא 999, בתנאי שיסכים להתלוות אליה בביקוריה בכוכבים הפזורים לאורך מסלולה של הרכבת. לאורך מסע זה, לומד טצורו להכיר בחוסר-התוחלת שבחיי הנצח אחריהם הוא רודף, ועובר תהליך של התבגרות וגילוי עצמי.

עטיפת הסרט Galaxy Express 999

כמו "מלכת אלף השנים", גם ההשראה ל-"Galaxy Express 999" הגיעה מטקסט ספרותי יפני – ספרו של המשורר קנג'י מיאזוואה "לילה ברכבת שביל החלב", אודות מסעו של ילד ברכבת בין-כוכבית, המגלה כי אותה רכבת משמשת למסען של נשמות מעולם החיים לעולם המתים. גם בגרסתו של מצומוטו לסיפור, מגלה גיבור הסדרה טצורו כמה אמיתות עגומות אודות מסעו בחלל. סדרת הקומיקס בנויה כמעין אגדה מוסרית, כאשר בכל תחנה בה עוצרת הרכבת, מגלה גיבור הסדרה עדות נוספת לטפשותם של בני האדם המביאים על עצמם כליה.

גם "Galaxy Express 999" זכתה לעיבוד אנימציה טלוויזיוני בסוף שנות השבעים, עיבוד ששם יותר דגש על האקשן (מרכיב זניח למדי בסדרת הקומיקס), אך עדיין הצליח לשמור על נאמנות לרוחו של המקור. האטרקציה העיקרית של הגרסה המונפשת, למרות האנימציה הפרימיטיבית שלה, היא הקמתם לתחיה של עשרות העולמות העתידניים, בעלי מראה המתכתב עם תקופות היסטוריות שונות – מאירופה של ימי הביניים ועד למערב הפרוע – מסדרת הקומיקס אל מסך הטלוויזיה. גם קטעים מהפרקים של "Galaxy Express 999" נערכו לסרט קולנוע וסרט זה, הניתן לרכישה על גבי קלטת וידאו, נחשב לעיבוד האנימציה הטוב ביותר לעבודותיו של מצומוטו (למרבה הצער, איכותה של הקלטת של הסרט הנמכרת כיום אינה מזהירה, ויש לקוות כי בשלב כלשהו הסרט יזכה לגרסת DVD ממנה ינוקו כל ההפרעות והלכלוכים הקיימים בעותק הנוכחי).

לאחר צאתו של הסרט, בוימו מספר סרטי המשך באורך מלא אשר המשיכו את עלילת הסדרה מעבר לזו שהתוותה בקומיקס. אלה, נחשבים לנחותים בהרבה מסדרת האנימציה הטלוויזיונית והסרט שנערך ממנה. מצומוטו עצמו חזר בשנות התשעים לצייר סדרת קומיקס הממשיכה את הסדרה המקורית שלו, בכיוון שונה לחלוטין מזה של סרטי ההמשך. סדרה זו היא סדרת הקומיקס היחידה של מצומוטו אשר תורגמה לאנגלית בהוצאת חברת VIZ. תרגום הסדרה נותן לקוראים המערביים הזדמנות להתרשם מסגנונו המיוחד של מצומוטו כאומן קומיקס, והקריאה בה, יחד עם צפיה בסרט הקולנוע הראשון, מומלצות מאוד.

המלכה אמרלדס

אמרלדס, שודדת-חלל אדומת-שיער, שצלקת ארוכה מכסה את פניה, הופיעה לראשונה בסדרה "קפטן הארלוק" כמעין גרסה נשית לגיבור הסדרה. אמרלדס היא מעין "רובין הוד" גלקטית, בעלת לב שבור ועבר טראגי, המשוטטת בחלל בספינה הקרויה על שמה ומסייעת לחלשים ולנרדפים. היא זו המעודדת את הארלוק לצאת כנגד החיזרים שהשתלטו על כדור הארץ, ובשלב מאוחר יותר נרקם רומן בינה ובין המדען טוצ'ירו. היא גם הופיעה ב-"Galaxy Express 999", כידידה ותיקה של מאטל (פשרה של הידידות בין השתיים התברר מאוחר יותר). דמותה של אמרלדס הייתה פופולרית דיה כדי להצדיק סדרת קומיקס קצרה אותה צייר מצומוטו בסוף שנות השבעים, שעסקה בדמותה ונקראה Queen Emeraldas. עיבוד האנימציה הראשון שדמותה של אמרלדס ניצבה במרכזו הגיע מאוחר יחסית לדמויות האחרות ביקום העתידני של מצומוטו – בסוף שנות התשעים הופיעה סדרת וידאו בשני חלקים, בה מתיידדת אמרלדס עם נער אנושי מרדן, וידידות זו מאפשרת לצמד להציל גלקסיה שלמה. הסדרה חביבה למדי, אך היא חוזרת על קלישאות וקווי עלילה שכבר הופיעו אינספור פעמים, ובאופן מוצלח יותר, בסיפוריו האחרים של מצומוטו ובמיוחד ב-"Galaxy Express 999". הסדרה סובלת גם מרמה לא אחידה של הנפשה ומשילוב מחריד בין אנימציה מסורתית וממוחשבת. עיקר האטרקציה בסדרה היא זיהוי הקריצות בעיצוב לעבודותיו הקודמות של מצומוטו (במיוחד "חלוצי החלל").

אמרלדס, שודדת החלל המשוטטת ביקום העתידני של מצומוטו

סדרת וידאו אחרת, אשר יצאה בשנת 2000, נקראה "Maetel Legend", אף על פי שאמרלדס הייתה בפירוש הדמות היותר מרכזית בה. הסדרה עוסקת בילדותן העגומה של מאטל ואמרלדס, אשר מסתבר כי הן בנותיה של פרומיתיאום, גיבורת "מלכת אלף השנים", המנסה להציל את עולמה הגווע. מלבד פרטי הטריויה הרבים אשר מתגלים בסדרה אודות הגיבורות, הסדרה אינה מעניינת במיוחד – העיצוב, האנימציה והעלילה כולם לוקים בחסר, וגם אם הסדרה היא אחת מעיבודי האנימציה החדשים יותר לעבודותיו של מצומוטו, היא נראית מיושנת ומנומנמת.

>h4>מבט אל העתיד

מצומוטו, שיחגוג השנה את יום הולדתו ה-65, עדיין פועל במרץ בתעשיית הקומיקס והאנימציה של יפן. לאחרונה הוא השלים סדרת מאנגה חדשה, הממשיכה את עלילות "חלוצי החלל" מעבר לסדרה המקורית (היא מתרחשת כאלף שנים לאחר סופה של סדרה זו) והוא מעורב בניסיונות להפיק גרסת אנימציה של הסדרה. השנה החלה לצאת ביפן גם הסדרה Endless Odyssey, פרק נוסף במעלליו של הארלוק, המאחדת – לראשונה מזה זמן רב – בין מצומוטו לבמאי רין טארו, המביים את הסדרה החדשה. כהערת אגב יש לציין שהתסריט לסדרה החדשה נכתב בידי סדאיוקי מוראי, אחד הכותבים המוכשרים ביותר שקמו לאנימציה היפנית בשנים האחרונות, אשר ככל הנראה הושפע רבות ממצומוטו (ובמיוחד מ-"Galaxy Express 999") בעת העבודה על סדרת האנימה המשובחת "קאובוי ביבופ".

גיבורי הקליפים העתידניים של להקת Daft Punk בבימויו של מצומוטו

מצומוטו עצמו חזר לפני כשנתיים לבימוי אנימציה, לראשונה מזה עשור, כאשר ביים את הקליפים העתידניים המרהיבים של צמד הפופ הצרפתי Daft Punk. מלבד עבודותיו בתחום הקומיקס והאנימציה, מצומוטו עבד גם כמעצב עבור חברת "מיקרוסופט", משרד התקשורת היפני וחברות רבות אחרות. בשנת 2001, הוא זכה בפרס מיוחד על תרומתו לתרבות יפן.

אין ספק כי השפעתו של מצומוטו על תעשיית הקומיקס והאנימציה של יפן תמשיך להדהד עוד שנים רבות – בסדרות קומיקס חדשות אותן הוא מצייר, בעיבודי אנימציה חדשים לעבודותיו וביצירותיהם של אומני קומיקס ובמאי אנימציה רבים אחרים, השואבים ממנו השראה.