על פי ההקדמה שכתב ג'ון ג' פירס ל-"כוכב ושמו שאול", קורדויינר סמית הינו למעשה ד"ר פול מירון אנתוני לינברגר (1913-1966); הוא קיבל את תואר הדוקטור במדע-המדינה מאוניברסיטת ג`ון הופקינס בגיל 23, דובר שש שפות, אלוף-משנה בצבא האמריקאי ומחבר ספר "לוחמה פסיכולוגית", בעל ידע רב בתרבויות מערביות ומזרחיות וכן – דבר החשוב בהבנת "נורסטריליה" – בעל ידע בטכניקות סיפור סיניות. אוסיף רק ואומר כי סמית הוא מחבר "כוכב ושמו שאול" – ספר מופלא בפני עצמו, הכולל את הסיפור "הכתלתולים הכטנים של אמא היטון". סיפור אחרון זה מהווה מתאבן לקראת הארוחה של "נורסטריליה" ובסיפור זה נאמר במפורש כי הנורסטרילים הם האוסטרלים.

קצת על העלילה: בחור צעיר בעל ליקוי נפשי לא מזיק עומד בפני גזר-דין מוות בשל חריגותו. הוא מחליט להקדים תרופה למכה ובעזרת מחשב מבצע שורת השקעות והימורים בבורסה הבין-עולמית. הצלחת המהלך מובילה להפיכתו לבעלים החוקי של כלל הרכוש בכדור-הארץ ובעל עמדה פיננסית המגינה עליו מכל רע. הוא נוסע לבקר "ברכושו" החדש, ועל כדור-הארץ הוא בא במגע עם תרבות שונה, אוטופית כביכול, הכוללת בעלי חיים "נחותי-אדם" שהוסבו לצורה אנושית, ומפתח קשר עם נציגתם היפהפייה, ח'מל, נערה שמוצאה מגזע החתולים.

העלילה סוחפת ומותחת והקורא נפגש עם עולמות מוזרים ביותר. נורסטריליה, למשל, היא מקום של אושר אגדתי, שתושביה חיים בפשטות הגובלת בעוני בתוקף הגבלות שהטילו על עצמם. יש בה בעלי-חיים חריגים: כבשים ענקיות שמהן מפיקים סם המעניק אורך-חיים מופלג, ציפורי דרור גדולות וקטלניות המשמשות גם כנשק ועוד ועוד. הקורא מובל דרך מצבים ופרטים שונים ומשונים בקצב מסחרר – מנורסטריליה לכדור הארץ, ממעמד של נידון למעשה למוות למעמד של עשיר מופלג, ומשם לשיטוט במחילות תת-קרקעיות עם פליטים נרדפים, עם דמויות שמתו לפני זמן רב, ועם יצורים שהם כמעט מלאכים.

כל זה משמש כיסוי מוצלח לעובדה הפשוטה שהעולם המתואר אינו אלא עולמנו שלנו כפי שנראה בשנות השישים של המאה שעברה. בחינה מעמיקה יותר של העולם מגלה דמוקרטיה-קפיטליסטית בנוסח האמריקאי ביותר, לטוב ולרע. וה"רע" הוא החשוב כאן.

היסודות הדמוקרטיים דורשים הסבר: שוררי "ההשגחה", פיסגת ההיררכיה השלטונית בכדור הארץ, פועלים על פי עקרונות דמוקרטיים – כל אחד מהם מייצג גישה (מפלגה?) שונה, הם מתחשבים זה בדעתו של זה, וערים למאזן כוחות עדין בינם לבין עצמם, כמו בכל משטר דמוקרטי. נכון שהם בתפקיד זה מכוח תכונותיהם האישיות ולא באמצעות הצבעה, אבל זהו גם הבסיס לבחירות דמוקרטיות. המשטר פלורליסטי ושוויוני למדי.

הקפיטליזם עצמו גם כן דורש דיון: אחרי הכל, גיבורנו קנה את כדור הארץ. בספר גם משולבים סיפורים כגון עסקה משונה בין מלך של פלנטה ובין חייזרים שמוכרים (!) לו ארמון שקוף. הקפיטליזם, לפיכך, מופיע בספר כבסיס הכלל יקומי ליחסים).

ומה בדבר המוסריות?

חלק נכבד מהספר עוסק בנחותי-האדם. שימו לב לשימוש במונח "נחותי-אדם", ולא ב-"חיות-משופרות" או כל כינוי אחר. יצורים אלו ניחנו באינטלקט אנושי (לעתים אף יותר מכך), ברגשות אנושיים ובמראה חיצוני אנושי; אבל אין להם זכויות: ניתן להוציאם להורג ללא משפט בכל רגע נתון והדבר לא ייחשב יותר מאשר השמדת רכוש. מצב של עבדות, פשוטו כמשמעו. להמחשת המילכוד שבו הם מצויים, סמית מרחיב בתיאור תחושותיהם כנרדפים, כשם שחש כל יצור תבוני העומד בפני המוות. בכך, הוא מבטא עמדה ברורה באנלוגיה המיידית של הספר – המאבק לזכויות השחורים בארה"ב בתקופה שבה הספר נכתב. אחד הקטעים התיאוריים הזכורים לי במיוחד מהספר הוא של נחותי-אדם שחלקים מהם חזרו למצבם "המקורי"; כלומר, נחות-אדם ממוצא בהמתי כלשהו שאוזניו חזרו וגדלו לממדים של בהמה וכו'. קטע חזק זה הנו עקיצה מורעלת במיוחד הנשלחת אל הגזענות הלבנה, שסאב-הטקסט שלה חזר ורמז על חלקים "בהמיים" אצל השחורים (יש צורך לפרט איזה?) כחלק מהדמגוגיה דאז.

קורדויינר סמית הצליח לשלב עלילת מדע בדיוני מעניינת, עם דיון בנושאים חברתיים אקטואליים, ומגיש לנו זווית ראיה מקורית של מציאות קרובה ומוכרת; כל זה, באמצעות שימוש בטכניקות ספרותיות מקוריות וכושר תיאור גאוני. התוצאה היא יצירה רעננה שמרתקת היום כפי שהייתה בעת כתיבתה, לפני ארבעים שנה.