אתמול, בשעת לילה מאוחרת, סיימתי לקרוא סוף סוף את "סיפור האבן". למי שלא יודע על מה מדובר, זהו ספר ההמשך ל"גשר ציפורים", מאת מחבר מסתורי בשם בארי יוגארט. זהו השני מתוך שלושה ספרים שנכתבו בסדרה, שאמורה היתה לכלול שבעה ספרים בסך הכל. סדרה שכל הקשור אליה תמוה, ומלבד הספר הראשון שעדיין ניתן להשיגו בקלות יחסית, כמעט בלתי אפשרי למצוא את שני ההמשכים באנגלית. את הספר הנוכחי, חיפשתי במשך קרוב לשנתיים. והתוצאה הצדיקה כל רגע.

הסדרה כוללת שלושה ספרים, לפי הסדר הבא: "גשר ציפורים", סיפור האבן", ו-"Eight Skilled Gentelmen". חיפושיי הנואשים ברשת גילו לו במאמץ רב כמה פרטים נוספים:

הסדרה אמורה היתה לכלול שבעה ספרים, אולם רק שלושה נכתבו. השני והשלישי מתוכם אזלו לחלוטין ואינם מודפסים עוד (עד שיבוא לציון גואל כלשהו שיגלה את הפוטנציאל), ומחיריהם בשוק הספרים המשומשים יכולים לכסות מהפכה צבאית ממוצעת במרכז אמריקה.

כמות המידע האמין ברשת על בארי יוגארט שואפת לאפס, ועומדת ביחס הפוך למספר המעריצים המושבעים והשבחים הרבים שנשפכו על הסדרה. בכל מאמצי לא הצלחתי למצוא דרך ליצור קשר עם מר יוגארט או עם הוצאת ספרים כלשהי שאכן מייצגת אותו (כל ספר הודפס בהוצאה אחרת). והמאמצים הללו היו מכוונים למטרה אחת בלבד: ליפול על ברכיים ולהתחנן בפני מר יוגארט להשלים את הסדרה.

הסידרה כולה מתרחשת ב"סין העתיקה שמעולם לא היתה", על הגבול הדק בין מספר ז'אנרים, ולפיכך לא ניתן להגדירה לפי אף אחד מהם. זו לא פנטסיה, למרות כמות האלים, השדים, ושאר הכישופים המסתובבים בה. לא מדובר במיתולוגיה, למרות המחקר העצום והבסיס הנרחב של מיתולוגיה סינית שעליו נבנים הסיפורים. בהשוואה לצחוקים הבלתי נשלטים שהעירו את רוב השכונה שלי, ספרי "מדריך הטרמפיסט" או "מלבד הכלב" יגרמו לכם לפהק משעמום. מתח? בלתי פוסק, ולכן וותרו על יומיים רצופים בהם לא תוכלו לעשות דבר מלבד להמשיך בקריאה.

מדובר בהרפתקאותיהם של שור מס' 10, נער סיני כפרי ופשוט, ששמו מתאר את התכונה הבולטת בו – כוחו, ועל פי עדותו אין הוא חכם במיוחד (ואת העדות הזו הוא סותר שוב ושוב במעשיו). שמו האמיתי של "שור" הוא לו יו, אולם הוא מבקש שלא נבלבל בינו לבין המחבר המפורסם של "הקלאסיקה של התה", ולכן אנו נמשיך לכנותו שור.

שור זה הופך לשולייתו ובן-לוויתו של מאסטר לי, החכם הסיני הגדול ביותר בכל הזמנים (אף על פי שהוא מתעקש על קיומו של פגם קל באופיו), שמבלה את רוב זמנו שיכור לחלוטין בכוכי היין המזוהמים ביותר בסין, ובשאר זמנו המועט פותר בדרכו הייחודית את התעלומות הגדולות ביותר בהסטוריה הסינית שמעולם לא נכתבה.

בשני הספרים שקראתי, העלילה מתחילה לכאורה בדברים טריוויאליים (מגיפה בילדי הכפר בספר הראשון, רצח במנזר מבודד בשני), ולאט לאט מתברר הקשר לאלף ואחד דברים אחרים, ואל תוך התעלומה נגררים נסיכים מטורפים, אלים שנזרקו מהשמיים, נבואות בנות אלפי שנים, רוחות המחפשות מנוחה, מבוכים תת-קרקעיים, ומה לא.

בין לבין, מצליחים מאסטר לי ושור לשטות בכל העולם, וגם ברובם של שאר העולמות (כמו הפרק המעולה בו צריכים השניים לעבור את עשרת מדורי הגהינום הסיני על מנת להעיף מבט ב"ראי הגלגולים הקודמים", כשהם מצויידים רק במטריית-טקס ובכובע מהודר, ומתחזים לצורך זה לוועדת הביקורת של הגהינום…). יוגארט לא חוסך מאיתנו גם רכישת ידע רב-שימושי, כמו וויכוח אקדמאי מרתק על אופן ההכנה המומלץ של מעדני קיפודים, המשתרע על מספר עמודים ומצחיק עד דמעות.

העלילה לא מפסיקה להפתיע, עם תפניות בלתי פוסקות. אף דמות היא לא מה שחשבתם בהתחלה, ודמויות משנה קטנות צצות בהמשך שוב ושוב – חלקן מהדמויות הבלתי-נשכחות ביותר בספרות.