עולם חדש (לא כל כך) מופלא / אלדוס הקסלי
"עולם חדש מופלא" נחשב על ידי רבים כספר מופת. הפער בין ההערכה הרבה לה זכה הספר, ובין תגובתי האישית אליו, מחייב אותי לנסות לתאר מדוע לדעתי עולם חדש מופלא הוא רומאן לא מוצלח. דעת הקטגוריה.
קראתי שלוש פעמים בחיי את הספר. בשלוש הפעמים מאוד לא נהניתי ממנו. הספר לא הצליח לסקרן אותי, לאתגר את מחשבתי, או להשאיר בי משקע כלשהו. כשכתבתי לא מזמן מאמר על דיסטופיות, גיליתי שאני לא זוכר ממנו כלום ונאלצתי לקרוא את רובו מחדש. הפער בין ההערכה הרבה לה זכה הספר ובין תגובתי האישית אליו, מחייב אותי לנסות לתאר מדוע לדעתי עולם חדש מופלא הוא רומאן לא מוצלח.
אחת הנקודות שהפריעו לי במיוחד בעת קריאת הספר היא החברה שהקסלי מצייר. החברה הזו אינה אמינה, והאמינות שלה נמוכה במיוחד כשמנסים להבין את התהליך שאיפשר את היווצרותה. הפער בין החברה של הקסלי למה שמוכר לנו כחברה אנושית חיה ודינמית גדול מכדי שאצליח לקבל אותו ללא הסבר ותיאור סבירים.
אצל הקסלי, כל חלקי הקיום האנושי מתוכננים ומווסתים על ידי המדינה. המדינה מייצרת ילדים לפי סוגים, מחנכת אותם בבתי גידול, מתאימה אותם למסגרות וקובעת מה יאהבו ומה ישנאו. זו חברה שבה בוטל לחלוטין החופש האישי והוחלף בסימום מרגיע ובהתניות מגיל צעיר, שיוצרות תדמית של חופש. התיאור מפורט ומורכב, אבל איך הגענו למצב הזה? הדבר לא ממש מוסבר ומה שמוסבר לא ממש הגיוני.
בעולמו של הקסלי, בוטל לחלוטין מוסד המשפחה, וכל סוגי הטאבו המיניים והחברתיים התהפכו או התבטלו לכיוון של נהנתנות חסרת עכבות. במקביל, "הציוויליזציה" השתלטה על כל העולם פרט למספר שמורות שבהן נשמרים שרידים של שבטים אנושיים שמשלבים בין אמונות פגניות למוסר של המאה העשרים. איך נוצרו שמורות אלה? מדוע שאר האנושות הלכה לכיוון הקיצוני שבו היא בחרה? הספר מקפיד לשמור על עמימות בנושא הזה. נראה כאילו הקסלי התעניין יתר על המידה בתורה הפוליטית שניסה להעביר, והזניח בתוך-כך את מציאת ההסברים הרציונליים לעצם קיומו של העולם הסוטה שאותו הוא מתאר.
הפער הגדול והלא מוסבר שבין החברה של הקסלי לבין העולם של ימינו (כמו גם ימיו של הקסלי, ניתן להניח) פוגע ביכולתו של הספר לבקר – והרי זהו ספר פוליטי מוצהר. אמנם עצם רעיון הדיסטופיה מחייב יצירת מצב קיצוני שניתן להשוות למציאות הקיימת, אולם מצב זה אמור להתייחס למציאות הקיימת, בין אם באמצעות הקצנה של תופעות מוכרות ובין אם ע"י ניגוד מובהק . אצל הקסלי, בניגוד לדיסטופיות אחרות, (למשל 1984) היה לי קשה מאוד לעשות השלכות מהעולם המתואר בספר לעולם שלנו. לא מדובר כמובן על ניתוק מוחלט בין העולמות. בהחלט ניתן לעשות, למשל, השוואה בין הסימום הפיסי של התודעה ע"י "הסומא" בעולם החדש והמופלא, לבין הסימום הפחות מוחשי של התודעה ע"י פרסומות ומדיה בעולמנו. ניתן גם למצוא בעולמנו חלוקה קשיחה של אנשים לקבוצות איכות, אם כי, כמובן, לא באותה רמה שאליה מגיעים בעולמו של הקסלי.
אבל נקודות השקה אלה אינן מספקות. הפער בין עולמו של הקסלי לעולם המוכר לנו הוא עצום, ואינו רק כמותי אלא גם איכותי. יש משהו בכתיבה של הקסלי שנוגד כל מה שנראה לי נכון לגבי התנהגות אנושית. הספר מבטל כמעט לחלוטין את הרומנטיקה ביחסים בין בני אדם, את היכולת של אנשים לקיים יחסים שאינם על בסיס תועלת-אישית אגואיסטית מצד אחד, ומנגד גם את יכולתם לחשיבה עצמאית. האנשים לא מתנהגים כבני אדם. הם פשוט מכונות שתוכנתו מלידה לקיים פעולות מסוימות. מבחינת עוצמת האמירה, אין ספק שמדובר בטענה חזקה ומוסברת היטב של הקסלי. מבחינת יכולת ההקש מהספר אל העולם האמיתי – לא ממש. אותי, לפחות, הספר לא עודד למצוא הקשים כאלה. הקסלי אמנם מצליח ליצור תמונת עולם מורכבת ומפורטת, אבל לעולם שלו אין משמעות – הוא לא מצליח לומר כלום, לפחות לא בצורה שתעורר אותי לחשוב.
הקסלי נכשל במישור נוסף – לא פחות חשוב – הכתיבה עצמה. הסיפור שהוא בונה לא מצליח לעניין (לפחות לא אותי) ומבוסס כמעט לחלוטין על שבלונות משומשות. אחרי הכל, היש משהו בנלי יותר מ"פרא" שמגיע לצפות מבחוץ בחברה המתקדמת, וחושף את מגרעותיה? זה נדוש וזה מאולץ. כמעט באותה מידה שבלוניים השמות שהסופר נותן לגיבורים שלו. להקסלי יש חיבה ברורה לשמות סימבוליים-אלגוריים. שתי הדמויות הראשיות שבאות מתוך החברה נקראות מרקס (הגבר בעל הרעיונות החתרניים האנטי-קפיטליסטיים), והחברה לנינה שבאה מהממסד. אם כבר להשתמש בסמליות מאולצת על מנת להעביר רעיונות, לפחות ראוי שההקבלה תהיה אמינה. בפועל, לנינה לא דומה במאום ללנין, ומרקס הוא טיפוס עלוב למדי, תככן במידה-מסוימת, וחסר יכולת אמיתית להשפיע. במלים אחרות, מאחר שיש התייחסות לדמויות מציאותיות-היסטוריות, היה מוטב לבסס יותר את האלגוריה, או להימנע ממנה בכלל. כפי שזה מופיע בספר, זו השוואה שלא אומרת כלום, ולכן גם מגוחכת ומיותרת.
הדמויות שהקסלי יוצר הן דמויות שטוחות, משעממות, ללא לבטים אמיתיים או שאיפות. הן קיימות רק לצורך ההסמלות שמעניינות את הסופר, ואינן מתפתחות מחוץ למסגרת זאת; בשל כך הן מאולצות לתוך תבניות סיפוריות שאינן תמיד הולמות ואינן יכולות לעורר אהדה או הזדהות. אם ניתן לקבל את השטחיות של הדמויות בחברה "המתקדמת" כתחבולה ספרותית לגיטימית, שמדגישה את השטחיות של העולם התרבותי עצמו, הרי שלרדידות של ג'ון הפרא אין שום תירוץ. הוא מגיע לעיר הגדולה, רואה עולם חדש ומופלא, מתאכזב ממנו, ומתאבד. בלי מניעים טובים, בלי תיאור אמיתי ואמין של דמותו, בלי כלום בעצם. ג'ון הוא רק עוד דמות משעממת אחת בתוך שלל אנשים חסרי עומק ואישיות. לבטיו אינם אמינים, מעשיו והתאבדותו נשארים סתמיים.
עולם חדש מופלא הוא בעיניי ספר משעמם, רדוד ולא ראוי לשמו הטוב. יש בו כמה רעיונות טובים, ביקורת מעניינת כלפי הטוטליטריזם, אבל כל אלה מתפספסים בגלל כתיבה לא טובה ואי יכולת של הסופר למצות את הרעיונות שלו. בעיניי, הספר נכשל לחלוטין בהעברת המסרים שלו ובתפקיד החשוב ביותר של ספרות פוליטית טובה – לעורר מחשבה וביקורת על המבנים הפוליטיים והחברתיים הקיימים.
יצא לי, לא מזמן, לדבר עם ידיד שטען שהיה שמח לחיות בעולמו של הקסלי. אם נניח שדיבר ברצינות, הרי שברור שהביקורת שהספר ניסה להעביר לא גירתה את דמיונו. אותי, בכל מקרה, היא בעיקר שיעממה.
הביקורת שיש בספר זה על החברה האנושית ועתידה, היא בעיקר על הקונפורמיזם ולא על הטוטליטריזם כי הרי המשטר בספר אינו מפעיל שיטות אלימות. כל מי שעיניים בראשו יכול לראות שהרבה מנבואותיו (הספר נכתב ב – 1932) מתגשמות בחברתנו אנו היום אם כי לא בצורה הקיצונית לגמרי – עדיין. אני מצאתי את הספר מעניין מאוד, מעורר מחשבות, ועדיין רלוונטי. אין ספק שמבחינה ספרותית העלילה והדמויות אינן חזקות ולכן גם אינן העיקר. זוהי הסאטירה / הביקורת / ההגות שמעוררת עניין כאן.
תודה דניאלה, חיפשתי איך להגיב תוך כדי הקריאה של הביקורת ואז מסתבר שכבר כתבת את מה שפחות או יותר חשבת לעצמי.
אחלה ספר!!!
לא מדהים, אבל אחלה! מעורר מחשבה ומעלה ספקות לגבי ההתפחתות החברתית שלנו במאה שנים האחרונות, בהשוואה להתפתחות החברתית המוצעת בספר.
אפשר גם כמובן להבין בבירור, ע"פ התיאורים הבדיוניים שלו, שהאקסלי עשה הרבה סמים הזיתיים בחייו, יחד עם אורוול ושאר חבריהם העוסקים בספרות פילוסופית-עלילתית.
תודה לך 🙂 אתה חושב שהם עשו סמים? יכול ללהיות – לא חשבתי על זה. בגלל כל משככי הדיכאון שהם לוקחים בספר….אפשר לחפש בוויקיפדיה ולראות 🙂
תסלח לי, אבל הספר נוגע לכמה נקודות יסוד במחשבה המדינית. הרעיון הפוליטאי. המאבק על תפיסת החרות. הכנעיה ליצר עם "מות האלוהים" של ניטשה. הרוחניות המזוייפת(הלו בן אדם ניו אייג'!!תתעורר הוא עלה על התופעה עשורים לפני כולם). אני מצר אבל הביקורת הזאת לא מבינה את גדולת הספר. שכן אל תבלבל ותהפוך את היוצרות. 1984 הוא המשלימה של הספר הזה(שאגב נלקח מתוך המציאות) ולא להיפך. הספר מתאר בצורה מצמררת את כניעת העולם לעתיד טכנוקרטי מוחלט, עתיד שכל כולו רציונליזם תועלתני! הןוא מתאר את תהליך הפיכת החברה לכמו ממוכנת ואף אימץ השקפות אאוגניות שהיו נהוגות באותה התקופה(שכחת לקרוא ספר היסטוריה לפני שנתת ביקורת על ספר מחוץ לקונטקסט). הספר חזה והכיל אלמנטים שהנאצים לקחו את רמת הדת. אך הוא כבר היה שלב הלאה, הוא ראה את השיממון הרוחני הפוסט מודרני, יש לציין כגם שאלדוס האקסלי היה שותף לאליטות התרבותיות שעיצבו את עולמו סביבו, לעשירים ביותר, לפאביאנים. אחיינו היה יו"ר הראשון של אונסק"ו כמדומני וגם זה מתקשר למגמת הגלובליזציה(אותה אלדוס חזה בניגוד ל-1984 שמשאיר אותך במתח), הוא חזה את הסומא בדיוק מרטיט נפש ומדאיג אדם. הוא חזה את ההפקרותש אנו רואים עם ביטול תמימות הנעורים(ילדות בנות 13 מקיימות יחסים בכל העולם המערבי על בסיס וולנטרי בניגוד לאונס וכפייה בעולם המזרחי) אבל מעל הכל הוא חזה את הקונספט של שעבוד מרצון, על אנשים שמוכרים את אנושיותם כפי שמגלמות היצירות של שייקספיר אותן מכיר ה'פרא' אל מול הדלות של אנשי העולם 'הנאור'! הביקורת הזאת לא רק מפספת את הרעיונות המגולמים בספר אלא גם את העובדה שהאדם שכתב אותו היה בלב העניינים-בתוך האליטות הפוליטיות שבנו מנגנונטם של מדינת רווחה…נסו לחשוב על עולם בו המדינה כמעט לא שולטת על אזורך, החרות האישית של אדם הייתה רה וכך גם התפתחו אין ספור תרבויות ותת תרבויות, והיום ?העולם המערבי הופך אט אט לעיסה מבאישה של מודל כמו אמריקאי. וכל פרק הפתיחה המציג את תהליך האינקובציה..מצמרר אבל מעורר מחשבה..ניסו בעבר, ואני שואל אותך האם בעתיד לא יעשו כך? העשירים יהנדסו ילדים בריאים ומוכשרים והעניים יוכשרו (אולי לא בוטות ככזאת) לעבודות בזויות? (אגב אני אינני סוציאליסט) ומעל הכל אינך ער למשמעות האהבה אותה ה'פרא' כמה לקבל מלנינה, אהבה שייקספירית קלאסית ורומנטית, בעוד לנינה יודעת רק לחשוף עצמה לטובת החומר, היצר…זו ביקורת קטנלנית מאין כמוהה על אדם שחי וגדל בעולם אנושי אל מול אישה שגדלה בעולם שהאל שלו הוא פ-ו-ר-ד ממציא פס הייצור המודרני, ואדם גזעני אאוגניסט מוצהר מממן מכון קייזר וילהלם – מקום פיתוח תורת הגזע הנאצית….היא אינה יכולה עוד להכיל אנושיות שכן אהבה ורומנטיקה היא למעשה האנושיות, והיום אשאל אותך כמה אנו רחוקים מביטויי הרומנטיקה של התקופה הקלאסית אליה מביט האקסלי(הויקטוראינית) כמה היום ירד האדם לחומר בשביל לחכות שמכונות המדע יושיעו אותו מעצמו? צר לי אבל הביקורת הזאת כושלת במבחן התוצאה, המעשה וההכרעה! אני מקווה שתתקנה במבט יותר ביקורתי על חברתך.
מה עוד יש לציין, הספר איננו רומן!!הוא דיסוטופיה, הוא מיעוד להציג את העתיד הקודר ולא לתאר לך סיפור בעל דמויות עגולות. המסר כאן הוא העולם המתואר עצמו ולא נבכי נפשן של הדמויות(אם כי גם הוא כמובן נכנס לתמונה אך במידה פחותה מרומן רגיל) המציאות המתוארת צריכה לעורר בך חשש…המודל של 1984 נכשל, הוא קרס עם חומת ברלין, הבט כי ברומא מודרנית אנו חיים, ורומא מודרנית מתאר האקסלי…
ולסיום אשאל, בפרפראזה לאורוול האם אינך רואה את ההתאמה בין רעיון הסוציאל דמוקרטיה הגועש לבין תכנון המדינה לדאוג ל"אחיה הקטנים" בהיותה אחותן הגדולה..?
המבקר! הנכבד. לוקח את המושג ביקורת רחוק ככל האפשר ופוסל ספר שלדעתי האישית ועוד כמה אנשים ידועים ממני מהווה את אחד הספרים הדגולים שנכתבו במאה העשרים. לא ברור לי למה? אולי לגביו מבקר=ביקורת שלילית.
כקורא נלהב של מדע בדיוני ואני מדגיש מדע! ולא פנטזיה, ראיתי במרוצת השנים הרבה ספרים שעברו סימלית ממדף הפנטזיה למדף ההסטוריה. טכנולוגית אנו מקדימים את העתידנים בתחום אחד מהותי , תחום התקשורת. ז'ול וורן כתב לפני מאות שנים על מסע לירח וחישובי הבליסטיקה שלו מדויקים להפליא. המדעים הביולוגים והמניפולציה הגנטית מתקדמים באורח מבהיל ואולי עדין לא פותח רחם מלאכותי אבל כבר עובדים על זה. אנחנו הרי יודעים שברגע שאפשרות הטכנית קימת יהיה מי שינצל אותה לצרכים לא רצויים וחזונו של האקסלי אינו נטול בסיס.
עולם חדש ומופלא הינו ספר מזעזע מטריד ומביך. הוא מעמיד אותנו מול המראה ושואל אם היינו רוצים לחיות בעולם מתוכנת? במידה רבה אנחנו כבר חיים בעולם שכזה. התכנות האנושי בתרבות הצריכה בשימוש החד פעמי בהוקעת הנלעג והשונה כבידור לכל דבר (האח הגדול הריאליטי וכו).
בעלי השכלה ואורינטציה טכנולוגית מבינים אולי יותר את התיעוש האנושי ואלו בעלי הגישה ההומנית מוטרדים-אך לא הכרתי אחד שפסל את הספר עד עתה, כלומר המבקר הנכבד לעיל.
אני מבין ומקבל את הביקורת שלך .
עבורי זה אחד הספרים מעוררי מחשבה ונוגע בהרבה קונפליקטים מוסריים שאנו בראשיתם היום.
דווקא הכתיבה הרזה הוציאה ממני הרבה רגש ועצב קור .
בהיבט הזה הצליח גם הצליח.
כן הסיפור הוא די מובן מראש יש עמימות כהגדרתך אבל עבורי זה מרגיש כמו ארכיטיפ .
בשבילי זה מקור מצוין המזקק הרבה סוגיות בעידן הטכנולוגי .
שי
ואוווו הביקורת שלך רחוקה כל כך מאיך שאני חוויתי את הספר, ואני בדומה לתגובות אחרות נהנתי מאד מהקריאה, היה בי הרבה כאב ויחד עם זאת התפעלות על האופן בו הוא צפה דברים שכבר היום קורים, ספר מדהים לגמרי בעיני!
הספר כתוב כל כך רע, שלא נשאר כלום מהביקורת החריפה על עולם עתידי מבהיל.
כמה פעמים אפשר לחזור ולתאר את שיטת ההפריה – הולדה – התנייה? הבנו כבר בפרק הראשון.
זה לא סיכום מאמר. זה אמור להיות ספר עם סיפור ודמויות. אמור להשאיר מקום לחשיבה והרהור. אין פה כלום מכול זה.
האיש אינו סופר. יש רעיון, חסר ספר.