כשמתבגרים וחוזרים לספרי ילדותנו, לפעמים אובדת התמימות. משהו אחר נכנס במקומה – הבנה עמוקה יותר.

עלילה עוצרת נשימה, דמויות מרתקות ומעוררות אהדה, שימוש מבריק בשפה ובעיקר מקוריות, מקוריות ועוד מקוריות. אהוד מימון מתלהב.

שנים רבות חשבנו שאבד הכלח על ז'אנר ספרי המשחק. "לשחק באור המנסרה" הופיע מבחינה זו באיחור של עשר-עשרים שנה.

הספר השלישי בסדרת ארטמיס פאול מספק שעות קריאה מהנות ומומלץ לקריאה, בעיקר לילדים ובני נוער.

עובדת היות "כישופ" ספר נוער מובהק אינה עומדת בהכרח לזכותו. ביקורת על הספר הראשון בסדרת "ספטימוס היפ".

"אני באה לפה לפעמים בשביל לבכות", היא אמרה ברצינות, ואני צחקתי – כי היה שם חם כל-כך, והרוח עמדה…

כאשר הרובוטים יתמרדו נגדנו, מוטב שנדע למה לצפות. מדריך שימושי ומעודכן זה יכין אתכם לבאות בחמישה שלבים פשוטים.

כשהיינו קטנים היה לנו תיש, ולתיש היה זקן. כשקצת גדלנו היה לנו גולם במעגל. כיום מה שנותר לנו זה רק… שתי פרות.

התגובות הנלהבות של חלק מהקוראים ל"לווייתן מבבל" אינן מובנות מאליהן. אלעד שרף חיפש נקודות אור, והתקשה למצוא.

יש טיפוסים של קיץ ויש טיפוסים של חורף. גל הוא טיפוס של קיץ, אך הקיץ עומד להסתיים.