מאת: קרן לנדסמן

מי שביאו לכם את "עוגות בחלל" חוזרים בעוד ספר מאויר, הפעם על נער שיוצא להציל את הוריו שנקלעו לאיים נודדים.

את "נוירומנסר" קרן לנדסמן קראה באיחור של עשרים שנה, אחרי שהמהפכה הטכנולוגית של ימינו לקחה את הרעיונות שלו, שהיו פעם מקוריים, ושחקה אותם. ובכל זאת היא מודה: "הוא הזדקן בכבוד".

הספר השלישי של מחברת "ילד מלחמה" כושל במקום שספרים רבים נוטים להתעלם ממנו – הוא שוכח שגם נבלים הם בני אדם.

לפעמים גם קוראים צעירים צריכים לדעת שיש הרפתקאות שלא כדאי להתחיל, שיש עולמות שמחיר הצלתם גבוה מכפי שניתן לשער, ושלא כל הסופים טובים.

בוגר יותר, איטי יותר, ולשם שינוי גיבורה שעומדת בפני דילמות שאינן רק שחור ולבן. כך הפכה הנערה הלוהטת ממחוז 12 ממתבגרת פשוטה לאישה אמיתית.

אהבתם את "משחקי הרעב"? הספר השני הוא המשיך ישיר שלו, רק עוד יותר מורכב.

כך נראה ספר לחובבי מדע בדיוני טכנולוגי קשה – אבל באמת. חזרה אל הקלאסיקות.

מי היה מאמין! אחרי שני ספרים שבהם היתה רכיכה חסרת חוט שדרה, בלה סוואן מגדלת פתאום אופי.

את ניבן הקלאסי צריך לקרוא בגיל הנכון ועם הציפיות הנכונות.