ביקורות

מותחן בדיוני על חובבי ספרים בעלי כוחות על אנושיים חייב להיות מקורי, לא? טוב, לא בדיוק.

המדע הבדיוני הרוסי מת? לא אם תשאלו את ולדימיר סורוקין.

90 שנה היו די והותר זמן כדי להפוך את "מסע בארקטורוס" לקלאסיקה מד"בית. אבל זהירות – זו קלאסיקה למיטיבי לכת.

לפעמים גם קלישאות יכולות לשמש בסיס לעלילה דרמטית ומרתקת.

אדם הופך לדג סלמון, ילדים עם כוחות על, דמיון שופע, ניתוץ בוטה של הריאליזם להליכה בארץ לא-נודעת. אז למה בעצם "עיין ערך: אהבה" נחשב יצירת מיינסטרים?

כך נראה ספר לחובבי מדע בדיוני טכנולוגי קשה – אבל באמת. חזרה אל הקלאסיקות.

ספרו החדש של שמעון אדף הוא יצירה וירטואוזית שמציעה שילוב מרהיב של מדע בדיוני חברתי, מציאות דיסטופית, שירה, ארס-פואטיקה ושלל מחוות ספרותיות. אך לשאפתנות הזו יש מחיר כבד.

את פרסי ג'קסון קראתם? הסדרה החדשה של ריק ריירדן מציעה את אותו דבר בדיוק, רק קצת פחות טוב.

כשאקשן-הרפתקאות רגיל פוגש בסיפור התבגרות ובעולם עתידי ששרד איכשהו את האפוקליפסה.