הכזבנית: חומצה אסקורבית

שוב הגיעה התקופה הזו בשנה שבה רְעוּאֶלָה חשה ברעב המזדחל. לא הרעב שפותרים עם פיתה וצלחת חומוס טובה עם פול ופטריות מהחומוסייה בקצה הרחוב, שפתוחה רק בין עשר לשתיים והתור אליה מזדחל לאורך שני בניינים ואחריה שוכבים מאושרים על הספה ומנמנמים כי הבטן כבדה ואי אפשר לקום. לא, זה היה הרעב הפנימי, המאיים, המציק, שמתקדם לאטו ושואב את המחשבה מהמוח. היא חייבת להזין אותו במזימה חדשה, אחרת הוא יאכל אותה. ליתר דיוק את נעוריה. את הטלומרים שלה.

רעואלה פנתה לזירת התזונה המועדפת עליה בשני העשורים האחרונים, האינטרנט. ההמצאה ששינתה את חייה.

במה נשחק היום? היא חיפשה השראה באתרים החביבים עליה. במה בני אדם מתעסקים עכשיו?

חטיפות חייזרים? לא מעניין. תקשור דרך אימייל? הזוי, אך חסר פוטנציאל. עננים מפחידים? כן, איזו מזימה נהדרת זו הייתה, והיא עדיין רצה ואף תדלקה את עצמה ללא עזרה, אך כבר החלה להעלות עובש. היא זקוקה למשהו חדש.

תרופות פלא? הבה נראה, תרופות אמורות בדרך כלל לעזור, אלא אם… כן!

רעואלה גיחכה. היא שילבה את אצבעותיה ומתחה אותן עד ששמעה את הקנאק. היא פתחה מסמך חדש ונתנה לו שם: "ויטמין C".

התמונה בפיד תפסה את עיניה של חסידה תמימי. מעל גולגולת שחורה מגחכת הופיע ציור של לימון מכוסה באיקס אדום. כותרת, אדומה אף היא, זעקה, "האמת שהם לא רוצים שתדעו על ויטמין C!!!"

מתחת לכותרת נכתב בכחול בגופן דמוי כתב יד, "הסוד האפל של הוויטמין נחשף!!!!!" ובטקסט המצורף נאמר, "חברות הוויטמינים ניסו להשתיק את הממצאים. כנסו כדי לגלות את האמת שהן מנסות להסתיר. ויטמין C מסרטן!!!"

נשימתה של חסידה נעתקה. אמנם המגיבה הראשונה כתבה "מה זה החארטה הזה?" אך מי שענה לה חשף אותה מיד. "את שתולה של הממסד! כמה משלמים לך כדי להגן על החומצה המסוכנת?" הוא שאל. ויטמין C זה חומצה? חסידה ידעה שחומצות הן מסוכנות. הן גורמות לכוויות קשות! אף אחד לא סיפר לה מעולם שויטמין C הוא חומצה. מה עוד מסתירים ממנה? הקישור המצורף הוביל אותה לאתר עשיר במידע על הוויטמין הפופולרי.

חסידה בילתה שעתיים בקריאה רצופה. היה שם כל כך הרבה מידע שלא הייתה מודעת לו. התברר לה שוויטמין C הוא בעצם כימיקל מסוכן ששמו האמיתי הוא "חומצה אסקורבית", וכששמים אותו במזון הוא מקבל את הסימון המפחיד e300!

על פי מחקר אחד שהוצג באתר, בקרב חולי סרטן נרשמה צריכה גבוהה במיוחד של ויטמין C. מחקר נוסף הוקדש לחולי סרטן שקיבלו טיפולים אלטרנטיביים של עירויי ויטמין C ומתו לאחר מכן. כתבה מאירת עיניים הראתה גרפים מרשימים שהוכיחו בבירור התאמה בין צריכת ויטמין C בעולם המערבי לעלייה בשיעורי מחלת הסרטן, ומחקר שסקר 48 אלף אנשים שקשר בבירור בין נטילת תוספי ויטמין C לסרטן הערמונית. אפילו תואר מקרה שבו צריכת יתר של ויטמין C הובילה למקרה חמור של אבנים בכליות. לא סרטן, אבל מפחיד! היו גם הפניות מהאתר למחקרים מדעיים מחו"ל, שחסידה אמנם לא הבינה אבל נראו רציניים מאוד ולוו בציטוטים של בכירים ממנהל המזון והתרופות האמריקאי.

למה אף אחד לא מדבר על זה? היא תהתה, התשובה ניתנה לה באותיות קידוש לבנה. אדומות כמובן. חברות התרופות, שעל מעלליהן היא כבר שמעה בעבר, הרוויחו הון גם מייצור ויטמינים. למעשה היא גילתה שהן מרוויחות יותר כסף על ויטמינים מאשר על תרופות. הרבה יותר! אז לכן הן משתיקות בעקביות את כל המידע על הנזק שבחומר! במקום זה הן מבליטות את האמונה הכוזבת בכך שהוא בריא, אמונה טפלה מהמאה ה-18, מאז איזה "מחקר" הזוי על תריסר מלחים בים.

ואיך נמנעים מהסכנה? חסידה שמחה לראות שיש באתר גם מתכונים והדרכה תזונתית, כל מה שצריך כדי להימנע מהסכנה. ולחשוב שעד היום היא לא היתה מודעת לה בכלל. היא עוד צעירה, ועם קצת מאמץ היא תצליח לתקן את הנזקים שגרם לה הוויטמין הרע.

רעואלה חשה את האנרגיה ממלאת אותה, מזינה את הרעב הנוגס בה, בזכות מאות השוטים שהצליחה לשכנע. אין כמו עבודה טובה שמצליחה. בעבר היא נאלצה לנדוד ברגל בדרכים ולנאום באוזני איכרים על מכשפות מסוכנות. כך היא איבדה יותר ויותר את נעוריה לרעב, עד שהגיעה לקהל שהיה גדול מספיק להפוך את המגמה. היום היא יכולה להגיע למיליונים בתוך דקות. הידד לטכנולוגיה! הידד למדע!

"השתגעת?" שאלה את חסידה אחותה הבכורה מיכל.

"מה פתאום?" ענתה חסידה. "למדתי המון בזמן האחרון. ואני בדיאטה מיוחדת כבר כמעט חודשיים. הולך לי מעולה".

"את והדיאטות שלך", אמרה מיכל. היא ובתה המתבגרת תמר הזמינו את חסידה לארוחת שישי וחסידה הסבירה להן מדוע היא אינה אוכלת סלט טרי ופירות, וגם לא טועמת מהדג השוחה במיץ לימון.

מיכל לקחה לעצמה מהירקות המאודים והציעה את הקערה לחסידה המבועתת. "לא! זה לא מספיק מבושל", אמרה חסידה. "מותר לאכול רק ירקות שעברו בישול ארוך שהשמיד את כל הוויטמין C שהיה בהם".

"אבל צריך ויטמין C", אמרה מיכל. היא שלפה את הטלפון שלה, חיפשה משהו באינטרנט ואז הציגה לה את התשובה. "הנה, כתוב פה שזה חיוני לייצור קולגן".

"צריך ממש מעט והגוף שלנו מייצר בדיוק את מה שצריך", אמרה חסידה.

"מה?" התערבה תמר, "לא נכון! למדנו על זה בשבוע שעבר בבית ספר. בני אדם לא מייצרים ויטמין C. גם קופים לא, ושרקנים. בגלל זה קוראים לו ויטמין, כי אנחנו לא מייצרים אותו".

חסידה גלגלה את עיניה. "זו שטיפת מוח של תעשיות התרופות", אמרה. "הם שולטים במשרד החינוך ומחדירים תכנים שגויים לתוכניות הלימודים!" היא העבירה לצלחתה את השוקיים המפוחמות, בתקווה שמעט הוויטמין שעוד היה בהן נשרף לחלוטין. "הם רוצים למכור תוספי ויטמין C לאנשים, ואז למכור להם תרופות נגד סרטן. אי אפשר להאמין לשום דבר שהם מפיצים".

היא הושיטה לתמר את מגש הרבעים והשוקיים.

"דודה חסידה, אני צמחונית", הרימה תמר את קולה, כאילו זו כבר הפעם העשירית שהיא מזכירה את העובדה הזאת בארוחת הערב ולא רק החמישית.

"חבל, זה לא בריא", אמרה חסידה. "צמחונים צריכים להיזהר במיוחד כי התזונה שלהם עשירה בוויטמין C". היא ניסתה לתפוס את מבטה של הנערה. "את יודעת, את עוד צעירה, אז לא נורא, אבל תתחילי להיזהר עם זה אחרי גיל 20. אז הסיכון לסרטן גדל, בייחוד סרטן הערמונית".

תמר גנחה והעמיסה לצלחתה שתי כפות גדושות של סלט נבטים.

"בשר שרוף דווקא כן מסרטן", אמרה. היא מילאה את פיה בנבטים ולעסה ברעש. "ואני די משוכנעת שלעולם לא יהיה לך סרטן הערמונית".

מיכל הביטה בעיניה של חסידה. "אז איך את מרגישה עם הדיאטה הזו?" שאלה.

חסידה חייכה. "מצוין! וגם ירדתי במשקל, וזה בונוס לא צפוי בכלל".

"את לא ממש צריכה לרדת", אמרה מיכל, וקימטה את מצחה.

"זה אף פעם לא מזיק", אמרה חסידה וחתמה את דבריה בפיהוק.

"את עייפה?" שאלה מיכל. "רק שבע בערב".

"היה שבוע קשה בעבודה". חסידה סיימה לאכול. אולי באמת כדאי לשכב לישון מוקדם הלילה.

רעואלה עמדה ליד החלון הפתוח ונשמה עמוקות. שלושים אלף כניסות לאתר. בפורום שפתחה כבר נוצרה קהילה קטנה של קוראים שאימצו את התזונה החדשה, תמכו אחד בשני ועזרו זה לזה במתכונים ובהתמודדות עם הלחץ מהמשפחה. העזרה ההדדית והאנרגיות החיוביות שהציפו את הפורום חיממו את ליבה, והדבקות שלהם במטרה הזינה את מוחה. היא חשה נפלא.

צפצוף נשמע בטלפון שלה. הודעה חדשה בפורום.

רעואלה פנתה למחשב ונכנסה לאתר. ג'ייקובסון מקנטקי התלונן שנוצרו לו כתמים על העור וסיפר ששתה מיץ תפוזים משומר לפני יומיים.

"כנראה נשארו במיץ שרידי ויטמין C", כתבה רעואלה תחת שם העט שלה, מרגנית, "וזו הסיבה לכתמים. אין צורך לפנות לרופא – רק תקפיד להימנע ממיץ תפוזים, אפילו משומר. הכי טוב לשתות מים. אפילו ארגוני הבריאות המובילים בעולם מסכימים שהכי טוב לשתות מים ולהימנע ממיצים. שאמצא לך את הקישור למחקר שמוכיח את זה?"

דקתיים לאחר מכן כתבה משתתפת בשם קיילי שרעואלה לא זכרה שראתה קודם, "אבל הם כותבים את זה בגלל תכולת הסוכר הגבוהה במיצים, לא?"

"זה התירוץ שלהם", ענתה רעואלה. "יש שם כמה אנשים הגונים שמתים מפחד לאבד את מקום עבודתם והם משתמשים בתירוץ של הסוכר כדי להזהיר את הציבור בלי שהאנשים בדרגים הגבוהים ישימו לב ויפטרו אותם, או גרוע מזה".

"אבל אלה אותם אנשים שממליצים על פירות הדר טריים", המשיכה קיילי להקשות.

"ואת רואה את הסתירה בעצמך, לא?" ענתה רעואלה, "פירות הדר מכילים הרבה מאוד סוכר, וזאת עוד סיבה להימנע מהם".

ליתר ביטחון היא חסמה את קיילי מלהמשיך לכתוב בפורום וכתבה לה בפרטי שלענייני סוכר יש אתרים אחרים. מוקדם עדיין לפוצץ את הבועה. היא צריכה את הפתיים שיזינו אותה באמונתם.

בינתיים ג'ייקובסון ענה לה. "תודה, מרגנית", כתב. "הרגעת אותי. מעכשיו אני אקפיד. תודה על כל מה שאת עושה בשבילנו. זה לא מובן מאליו!"

רעואלה חייכה כשהאנרגיה הציפה אותה. "העונג כולו שלי", כתבה – והתכוונה לכל מילה.

חסידה התעטשה.

"לבריאות", אמר ולאדי מאחוריה.

"תודה", מלמלה וקינחה את אפה.

"את חולה?" שאל ולאדי. היא שמעה את כיסאו חורק. הוא בא ונשען על השולחן שלה. הוא נעץ בה מבע של דאגה.

"רק קצת מצוננת", אמרה חסידה. היא הרגישה את ההתעטשות הבאה מתקרבת, שלפה ממחטה מהחבילה וכיסתה את פניה.

"את לא נראית טוב".

היא התעטשה שוב.

"גם מאוד חיוורת", המשיך ולאדי.

"זו רק תקופה של עייפות", מלמלה חסידה.

"והיא נמשכת כבר חודש. אני באמת חושב שאת צריכה לראות רופא".

ולאדי תמיד היה מאוד נחמד אליה. היא לא רצתה שידאג לחינם. "זה בסדר", אמרה. "אני עושה דיאטה מיוחדת נגד סרטן בהשגחת רופאה".

"דיאטה נגד סרטן?" הוא נשמע מפקפק. "מי זאת הרופאה הזאת?"

חסידה פתחה דפדפן והעלתה את האתר. "הנה, פה", אמרה.

ולאדי משך את הכיסא שלו אליו והתיישב לידה. "זה אתר על ויטמינים?" שאל. "מי מנהל אותו?"

חסידה פתחה את דף האודות.

"הנה, ד"ר מרגנית דבאי. היא מספרת את האמת שמנסים להסתיר מאיתנו".

"לְמה היא דוקטור?"

"רופאה".

ולאדי זקף את גבותיו. "לא בטוח. אפשר להיות דוקטור להרבה דברים. עד כמה שאנחנו יודעים היא דוקטור להיסטוריה של שזירת מקרמה. כתוב פה שהיא בוגרת אוניברסיטת מוסקבה. שזה מוזר בהתחשב בשם שלה".

ולאדי העלה את אתר משרד הבריאות וחיפש את שמה של ד"ר דבאי ברשימת הרופאים.

"אם היא רופאה, היא לא רשומה בישראל", אמר לבסוף. "וגם לא בטוח שזה בכלל נכון שהיא דוקטור למשהו. את יכולה לשאול אותה באיזה תחום הדוקטורט שלה".

חסידה הביאה את הממחטה אל אפה והתעטשה. לאחר מכן פתחה את הפורום וניסחה שאלה.

"לא, אני לא רופאה, חביבתי", כתבה רעואלה וחיוך על פניה. "יש לי דוקטורט בהטיות מחשבתיות, זה ענף מחקר חדשני ומתפתח בתחום הפסיכולוגיה. למדתי אותו בשלוחה האמריקאית של אוניברסיטת מוסקבה, אבל אני לא רשומה כבוגרת האוניברסיטה. מרגנית דבאי הוא כמובן גם לא השם האמיתי שלי – אני חושפת מידע רגיש לציבור הרחב ולא רוצה שהתעשיות יתנכלו לי".

היא גיחכה לעצמה והלכה לחדר האמבטיה כדי להציץ בראי. כן, רוב הקמטוטים הקטנים כבר נעלמו. עליה לדאוג לעצמה ולא להגיע למצב שבו היא מתחילה להזדקן. קל יותר לתחזק את הנעורים מאשר להשיב את הזקנה לאחור.

ולאדי דיבר ברוסית בטלפון במשך כמה דקות ואז בא שוב להישען על שולחנה של חסידה.

"אמא שלי היא דוקטור מאוניברסיטת מוסקבה", אמר. "הסיפור הזה נשמע לה מופרך. דבאי בעצמה הודתה שהיא משקרת לגבי השם שלה. אני חושב שאת צריכה להפסיק לסמוך על האתר הזה וללכת לראות רופא".

חסידה השתעלה וראתה טיפות דם על כף ידה.

"מה זה?" שאל ולאדי וקולו נשמע לחוץ, "את מדממת?"

"זה מהחניכיים, אני צריכה ללכת לשיננית…"

"את בטוחה? זה נראה כאילו את משתעלת דם. בואי, אני אקח אותך לבית חולים. את חייבת להיבדק".

לא היה לה כוח להתווכח איתו, אז היא הסכימה לנסוע לבית החולים. היא ציפתה שמהמיון ישלחו אותה הביתה, אבל להפתעתה מצאה את עצמה במחלקה הפנימית.

"למה אני לא יכולה ללכת הביתה?" שאלה את האחות ומיד השתעלה.

"הבדיקות שלך לא טובות", אמרה האחות, אישה נמוכה וחביבה. "חייבים לברר מה קורה".

מיכל ותמר נכנסו לחדר. "ידעתי שזה ייגמר ככה", אמרה מיכל, פניה רציניים, "אמרתי לך שהדיאטה המטורפת שלך לא בריאה".

"איזו דיאטה?" שאלה האחות.

"היא עושה כבר כמה חודשים דיאטה בלי ויטמין C", אמרה תמר.

האחות החווירה. "מה? בלי ויטמין C? בכלל?"

"זה מסרטן!" אמרה חסידה.

סנטרה של האחות נשמט.

 "מגפת הצפדינה המסתורית הגיעה גם לישראל", אמרה המגישה בחדשות, "עם אשפוזה של בת 33 בבית חולים במרכז הארץ לאחר שנמנעה בחודשים האחרונים מצריכת מאכלים עם ויטמין בהשפעת אתר אינטרנט. זה המקרה החמישה-עשר בעולם המערבי בחודש האחרון והראשון שידוע עליו בישראל. משרד הבריאות מוסר שצפדינה היא מחלה מסוכנת הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C ונחשבת נדירה מאוד בארצות עם מגוון תזונתי רחב. אם גם אתם נפלתם קורבן לאתר, פנו בדחיפות לרופא המשפחה שלכם".

רעואלה פרצה בצחוק וכיבתה את הטלוויזיה. היא התיישבה מול המחשב ומחקה את כל העקבות שהיו עלולים לקשר אותה לאתר ולמרגנית דבאי. השם הזה שירת את מטרתו בהצלחה רבה והחזיר אותה לגיל ביולוגי של 25. עכשיו הגיעה שעתו ללכת.

עד המזימה הבאה יהיה לה שוב רק שם אחד: רעואלה בדאי, דוקטור למזימות מחשבתיות. ד"ר בדאי, בשבילכם.

קצת עובדות לא בדויות

• בני אדם (וכמה בעלי חיים נוספים) אינם מייצרים ויטמין C בגופם ותלויים באספקתו מהמזון. "ויטמין" בהגדרתו הוא חומר אורגני שחיוני בכמויות קטנות והגוף אינו יודע ליצר אותו בעצמו.
• ויטמין C נקרא גם חומצה אסקורבית. הוא מסומל גם בקוד e300. הוא זוהה לראשונה במעבדה בשנת 1928.
• דוגמאות למזונות עשירים בוויטמין C: פירות הדר כמו לימונים ותפוזים, תות שדה, פלפל אדום, קיווי ועוד.
• מחסור חמור בוויטמין C גורם למחלת הצפדינה. הטיפול בה הוא צריכת ויטמין C. בלי טיפול היא קטלנית.
• מחלת הצפדינה היתה נפוצה בעבר אצל מלחים שחיו במשך זמן רב על מזון משומר. בין תסמיניה: כתמים בעור, עייפות, חיוורון, ירידה במשקל, דימום מהחניכיים ומהאף, פצעים שלא מחלימים, נטייה להידבק במחלות.
• במאה ה-18, בזמן הפלגה, ביצע הרופא הבריטי ג'יימס לינד את הניסוי הרפואי הראשון בהיסטוריה עם קבוצת בקרה, שהוכיח שפירות הדר מונעים צפדינה.
• ויטמין C מסיס במים ולכן העודפים שלו נשטפים מהגוף. עם זאת, אצל אנשים לא בריאים עודף בוויטמין C עלול לגרום לבעיות בכליות.
• תזונה מגוונת רגילה שכוללת פירות וירקות טריים מכילה מספיק ויטמין C לאדם בוגר. מעשנים זקוקים למעט יותר.
• אכן יש מחקר שגילה מתאם בין צריכת ויטמין C כתוסף בכדורים לבין מידת הקטלניות של סרטן הערמונית. עם זאת, גם עורכי המחקר מודים שייתכן שהקשר הפוך – אנשים שהתחילו להרגיש לא טוב לקחו תוספי תזונה בתקווה שיעזרו להם. כנראה אין קשר סיבתי בין התופעות. ככל הנראה התוצאה לא שוחזרה במחקרים נוספים ובכל מקרה היא לא כלולה בהמלצות הרפואיות המקובלות כיום.
• יש טיפולים אלטרנטיביים (ויקרים) של עירויי ויטמין C לחולי סרטן. הם לא עוזרים לריפוי.
• חימום ממושך של מזון עלול להרוס את הוויטמין C שבו.
• בשר שרוף באמת מסרטן.
• בשביל לסבול מסרטן הערמונית צריך ערמונית. לנשים אין.
• לא כל דוקטור הוא רופא. למעשה, אפילו לא כל מי שקורא לעצמו דוקטור הוא באמת דוקטור.
• יש שקרנים באינטרנט.

 עוד על ויטמין C

לסיפור ההמשך: הסוכן