שגריר של מדע בדיוני טוב

8 באוקטובר 2026, עשרות אוהבי ספרות מתכנסים ברחוב ססיל קורט בלונדון, סמטת חנויות ספרים ידועה ליד כיכר טרפלגר, לחגוג את צאתו לאור של ספר חדש. בחלון הראווה של החנות ווטקינס ספרים מתנוססים כבר עותקי הספר, "Time Clocks". בקהל, לצד אורחים מזדמנים תושבי לונדון, נוכחים גם חברים, מכרים, אנשי הוצאת ראונדפייר (Roundfire Books) שהוציאה לאור את המהדורה האנגלית של הספר שבוע קודם לכן. ונמצא שם כמובן גם חתן השמחה עצמו: הסופר הישראלי יואב אבני.

כבר עשרים שנה יואב אבני הוא מהסופרים המוכרים והמצליחים ביותר בסצנת המדע הבדיוני והפנטזיה הישראלית. שוב ושוב הוא מפלס דרכים חדשות ומקוריות במרחבי הספרות הספקולטיבית המקומית, ניכר בו שהוא נהנה לפלרטט עם גבולות המציאות, החל בריאליזם המאגי שעמד במרכז רומן הביכורים שלו "שלושה דברים לאי בודד" (2006) וכלה במגוון שילובים של מדע בדיוני ופנטזיה אורבנית עכשווית בספריו הבאים, כולל קפיצה קלה לביקור בישראל החלופית שהוקמה באוגנדה ("הרצל אמר", 2011).

בסך הכול פרסם אבני עד כה שישה רומנים בעברית, ועוד אוסף סיפורים קצרים שכתב בתחילת דרכו. האחרון מביניהם הוא "שעוני נוכחות" (2025), שילוב של מדע בדיוני, פנטזיה, מיסטיקה, ושלושה נוסעים בזמן ציוריים מאוד. הספר הזה התברר גם כשער שפתח לו את הדלת לעולם הרחב.

"היה לי בעבר סוכן בגרמניה ובאיטליה, אבל זה לא הבשיל לכדי פרסום", מספר אבני. "הפעם, בלי סוכן ובלי מסלול עוקף קסום, בדקתי הוצאות בריטיות שהוציאו לאחרונה ספרים של סופרים ישראליים, וכך הגעתי ל-Collective Ink,  קבוצת הוצאות ספרים שכוללת בין השאר את הוצאת ראונדפייר, ושלחתי להם דוגמת תרגום של כמה פרקים מ"שעוני נוכחות". מכאן התהליך היה די מוכר. הספר עבר אצלם תהליך קריאה, קיבל חוות דעת, ולאחר מכן הגיעה הצעה לפרסם אותו בחוזה דומה לאלה שאני מכיר מהארץ. קיבלתי בשמחה".

רוח הזמן

"שעוני נוכחות", שראה אור במקור בעברית בהוצאת כתר בינואר 2025, מתחיל בשגיאה קשה: פליטת פה של איש ההייטק בועז גרנד, שחושף אמת מדאיגה על מוצר הדגל של החברה שלו, הבינה המלאכותית ישראיי למחרת היום הוא מפוטר וכל עולמו נחרב עליו. הוא מוצא את עצמו מושלך לרחוב באזור תעשייה שומם, בלי טלפון, בלי מכונית וכנראה בלי עתיד.

בעודו משוטט בלי לדעת לאן הוא הולך ומה הוא מחפש, בועז נתקל בשלוש דמויות בלתי סבירות: מזי השוטרת שנעלמה לפני שנים וצצה פתאום מחדש עם זיכרון מקוטע ואקדח; לוסיאן המגונדר, איש החברה הצרפתית הגבוהה משלהי המאה ה-19; ויתיר בן אחיקם, רועה צאן תנ"כי לובש שריון ודובר עברית עתיקה. בירור קורותיהם יחשוף פרטים נסתרים על ישראיי ועל תהליך פיתוחה, ויאיר באור חדש גם על חמשיריה הנבואיים של התוכנה.

"במובנים רבים, מעבר להיותו סיפור ובו מסתורין, רומנטיקה, מיסטיקה ופעולה, 'שעוני נוכחות' הוא רומן מסע בזמן על הצורך להיות בהווה. ההווה הוא במידה רבה ילדו האמצעי של הזמן, הנשכח בין העבר והעתיד, בין חרטות לציפיות וחששות" מסביר אבני.

דלתות פתוחות לרווחה

בשנים האחרונות, דווקא על רקע המשבר העמוק בשוק ספרות המקור בארץ, ניכרת עלייה מתמשכת במספר הכותרים החדשים בסוגות הספקולטיביות. הנתונים מדברים בעד עצמם: לכל אורך המאה העשרים כמעט שלא התפרסמו ספרי מדע בדיוני ופנטזיה מקוריים בעברית. רק אחרי חילופי המילניום החלו להופיע ספרים חדשים בז'אנר באופן יותר ויותר סדיר, אך מספרם עדיין עמד על כותרים בודדים בשנה. לעומת זאת, רשימת היצירות הזכאיות להתמודד בקטגוריית ספרי המקור בפרס גפן כללה השנה (2026) קרוב למאה כותרים חדשים. רובם ראו אור בהוצאה עצמית, אך הסוגה נוכחת גם בהוצאות ממוסדות כמו כנרת זמורה, כתר, מודן ולאחרונה גם הוצאת שתיים.

השלב הבא, שאולי אנו רואים כעת את תחילתו, עשוי להיות הפצת המדע הבדיוני והפנטזיה המקוריים גם מחוץ לישראל. הזרעים לכך כבר נזרעו. בשנים האחרונות התפרסמו באנגלית שני גיליונות של אסופת הסיפורים הישראליים "Zion's Fiction", בעריכת שלדון טייטלבאום ועמנואל לוטם, והראשון מביניהם זכה גם למהדורה יפנית. ב-2019 פורסמה גם מהדורה אנגלית של "לב המעגל" של קרן לנדסמן בהוצאת Angry robot.

את הפתח הזה אבני מקווה כעת להרחיב ולפתח. המהדורה הבריטית של "שעוני נוכחות" נתנה את אות הפתיחה, ובמהלך 2027 צפוי לצאת לאור הספר "לחצות נהר פעמיים" (2016), גם הוא בהוצאת ראונדפייר, בהמשך לעבודה המוצלחת מבחינה מקצועית על "שעוני נוכחות". את התרגום לאנגלית ביצע אבני עצמו, שצבר ניסיון לא מועט עם השנים בתרגום ספרים בכיוון ההפוך – מאנגלית לעברית. לדבריו, "עמלתי רבות על שמירה על הקול, ההומור, הקצב והמשמעות שאליהם התכוונתי במקור, והתעקשתי על אנגלית שנשמעת כאילו הספר נכתב בה מלכתחילה. אבל חוויית התרגום הייתה שונה ממה שאני מכיר – גם בגלל היפוך כיוון התרגום וגם כי ידעתי בכל רגע למה התכוון הסופר".

למה נבחרו דווקא שני הספרים האלה? עד כמה הישראליות שלהם נלקחה בחשבון?

"אני לא מנסה לכתוב 'ספרים ישראליים', אבל אני גם לא מנסה לטשטש את המקום שממנו הם נכתבים. 'שעוני נוכחות' מתרחש בישראל, גם בגרסתו האנגלית, הדמויות ישראליות ויש בו היסטוריה, שפה, תרבות והומור שצמחו כאן. מצד שני הוא עוסק בשאלות שאין להן דרכון: זמן, החמצה, ייעוד, טכנולוגיה, אהבה, הזדמנות שנייה, והפער בין החיים שאנחנו מתכננים לאלה שקורים לנו.

"'לחצות נהר פעמיים' התאים לתוכניות ההוצאה בין השאר בזכות התחושה הבלשית שבו, ואולי גם עקב הנגיעה הבריטית שיש בעלילה. אבל גם במהדורה האנגלית, העלילה מתרחשת על גדות הירקון, לא בתמזה. אני חושב שספר מצליח לעבור שפה ותרבות דווקא כשהוא לא מנסה להיות אוניברסלי. המקומיות היא חלק מהטעם שלו. השאלה היא אם מתחתיה נמצא משהו שגם קורא באנגליה, בארצות הברית או במקום אחר יכול לזהות בעצמו".

אינך חושש שהספר יינזק מהתעמולה נגד ישראל?

"אי אפשר להוציא היום ספר ישראלי בעולם ולהעמיד פנים שהמציאות אינה קיימת. ודאי שהמחשבה הזאת נמצאת ברקע, ובוודאי הייתי מודע לכך שהמילים Israeli author עלולות לעורר אצל אנשים מסוימים תגובה עוד לפני שקראו משפט אחד. אבל חשוב לי גם לא לנפח את הדברים. לא היה ניסיון מצד ההוצאה להצניע את הישראליות שלי, לא דרישה לשנות את הספר מסיבות פוליטיות, ולא חרם על הספר. להפך, העבודה הייתה אישית, מקצועית ונפלאה. אני סופר, מספר סיפורים, ואני מאמין במפגש בין אנשים, לא בין לאומים, גיאופוליטיקה או תסביכי עבר".

אתה מרגיש שאתה והספרים שלך מייצגים את ישראל?

"לא במובן הרשמי. אני נזהר מאוד מהמילה 'מייצג' – מדינה היא דבר גדול, מסובך ומלא סתירות, ואין סופר אחד שיכול או צריך לייצג אותה. אבל ברור לי שאני מגיע ככותב ישראלי, ושהספרים מביאים איתם משהו מהמקום הזה. אם קוראים יפגשו דרכם ישראל קצת אחרת מזו שמצטיירת בכותרות החדשות – ישראל יומיומית, מצחיקה, מוזרה, אנושית, מלאה באנשים שעובדים, מתאהבים, מתחרטים, שותים קפה ומתעסקים בשאלות קיומיות – אני אשמח מאוד.

"את הספרות הספקולטיבית הישראלית אני מרגיש קצת יותר בנוח לייצג. במשך שנים אני משתמש במדע בדיוני, בפנטזיה ובאפשרויות בלתי־אפשריות לא כדי לברוח מהמציאות אלא כדי להתבונן בה מזווית אחרת. בעיניי המילה 'אסקפיזם' מאלחשת את המציאות. אני בורא את המציאות שבה אני שואף לחיות, בין הדפים ומחוצה להם. יש בישראל כותבים מצוינים בתחום הזה. אם ההוצאה באנגלית של הספרים שלי תעזור אפילו במעט להזכיר שיש כאן גם ספרות ספקולטיבית מקורית, זה בהחלט ישמח אותי".

נכון לעכשיו אבני מבקש בראש ובראשונה לקדם את שני ספריו שכבר תורגמו ולהביא אותם לקהל דובר האנגלית. אבל הוא מצהיר שאנגלית היא מבחינתו רק תחילת הדרך והוא כבר חולם על קהלים חדשים ושפות אחרות. והוא לא שוכח גם את יתר ספריו. לדבריו, "'הרצל אמר' הוא בהחלט אחד הראשונים ברשימה. ובמקביל, מו"ל צ'כי קורא עכשיו את 'שעוני נוכחות', כך שיש גם כיוונים לשפות נוספות". אני רוצה שהמהלך הזה יהיה התחלה של חיים נוספים לכתיבה שלי מחוץ לעברית".

במהלך השנה הקרובה אמורים לצאת לאור רומן חדש של אבני, בהוצאת כתר, שהיא כיום הוצאת הבית שלו. ספר הילדים שלו, "א בכסלול" יצא לאור לאחרונה בהוצאת המבוך וספריית פיג'מה.

"הכתיבה היא בנפשי", מסכם אבני. "זה מפעל חיים מתמשך, ואני מקווה להגיע לקוראים חדשים. האפשרות לראות מישהו בטיוב בלונדון או על ספסל באחד הפארקים מחזיק ספר שנוצר בחדר הכתיבה שלי בתל אביב ומוצא בו משהו ששייך גם לו, היא בעיניי אחת האפשרויות הכי משונות ויפות שיש לכתיבה".