רשימת ההמלצות האלטרנטיבית – משאל קוראים
רשימות מומלצים יש הרבה. רשימות מופלצים לא – עד עכשיו. מהו הספר המופלץ יותר? איזה תרגום מעורר בכם חלחלה? מי הסופר שהייתם מעמידים בפני כיתת יורים? ולמי רק הייתם מקצצים חצי ספר? הצביעו והשפיעו!
לפני כמה חודשים, כשהתפרסמה רשימת הספרים המומלצים של בלי פאניקה הרהרנו בדבר עריכת רשימה שניה, עם קטגוריות קצת יותר… אזוטריות. כעת הגיע הזמן לעבור מספרים מומלצים למופלצים. ההצבעה לרשימת הספרים האלטרנטיבית של בלי פאניקה נפתחת.
איך להצביע?
ההצבעה תערך באמצעות דואל. בחרו עד חמישה פרטים בכל אחת מהקטגוריות, ושלחו את רשימותיכם לכתובת המערכת: editor@blipanika.co.il. את הרשימות ניתן לצרף בגוף המכתב או בקבצי וורד או אקסל.
האם חייבים להצביע לכל הקטגוריות?
מובן שלא. וגם אין חובה לבחור בחמישה מועמדים בכולן. אפילו אחד מספיק.
אני רוצה להצביע לאותו ספר בכמה קטגוריות. זה מותר?
וואוו! באמת לא אהבת אותו, נכון? בטח, למה לא.
תגידו, יש פרסים?
כמובן. בין המצביעים יוגרל סופשבוע זוגי באתר זקרפטיה.
עד מתי ניתן להצביע?
ההצבעה תיסגר במוצאי שבת, 16/12/2006 בחצות. אנא הקפידו להצביע בזמן.
הקטגוריות לבחירה:
1. הספר המופלץ – כאן עליכם לבחור בספרים שההערכה לה זכו היתה מופרזת בעליל. נימוקים יצירתיים יתקבלו בהוקרה, והטובים או המעניינים שבהם יתפרסמו עם הרשימה. שימו לב – מטעמי חוסר עניין, המערכת מרשה לעצמה להסיר מהרשימה ספרים שיש קונצנזוס גורף לגבי זוועתיותם. אנא הציעו כאן רק ספרים שזוכים באופן כללי להערכה, אך לכם לא ברור כלל מדוע.
2. מי נתן לו רשיון? – כאן עליכם לבחור את סופר המדע הבדיוני או הפנטסיה שהיו צריכים לשלול לו את רשיון הכתיבה, אילו רק היה דבר כזה.
3. דה בֶּסְט תרגום אֶוֶור – הזדעזעתם לראות את כיצד המתרגמים או המפיצים עיוותו את שמה של יצירה במעבר בעברית לאנגלית? זה הזמן להביע את מחאתכם. מהם השמות המתורגמים שגרמו לכם לגלגל עיניים בתדהמה ולחשוב, "מה לעזאזל עבר להם בראש כשהפכו את {הכנס שם רב משמעויות בשפת המקור} ל"יופי של דרקון אופל קטלני". הרשימה פתוחה לשמות ספרים וסרטים גם יחד.
4. דוגמן טרקי-סיטי – ספרים שבהן ניתן להשתמש כדוגמה חיה "איך לא לכתוב".
5. מספרי העורך – ספרים, טובים או רעים, שמפגש עם עורך עם מספריים גדולים היה עושה להם רק טוב. קצוץ קצוץ קצוץ!
6. צופן דאווינצ'יק – ספרים שהקריפטיות שלהם מסתירה לא יותר מאשר דאווין, אוויר חם וצלצולים.
7. צלצול המזומנים – ספר ההמשך המיותר ביותר. אם מדובר בסדרה עם המשכים רבים שכולם משלב מסוים אינם ראויים למאכל אדם, מספיק לכתוב את שם הספר הראשון בה שהיה מיותר בעיניכם.
(המערכת מודה לורד טוכטרמן וליעל פורמן על עזרתן).
מופלץ או לא מופלץ,
ה-דה ווינצ'י הצליח יותר ממה שכולכם ביחד הייתם חולמים עליו בחלומות הכי רטובים.
הגיע הזמן לרדת מהעץ ולהפסיק להתנשא מעל כולם…
לרונן,
אם המכירות היו מדד לאיכות, אנה אנו באים? הצליח או לא הצליח נותרת בעינה העובדה שצופן דה-וינצ'י הוא ספר יומרני, משעמם, לא מפתיע ומלא וגדוש כרימון בשטויות המתיימרות להיות אמת. ועוד לא התלחנו לדבר על כך שהרעיון גנוב מספר קודם. הוא אפילו לא יכול להישען על כך שהוא כתוב טוב או מותח, שתי דרישות יסוד מספר מתח טוב.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני אטפס לי חזרה על העץ שלי וארשה לעצמי לעקם את חוטמי האליטסטי והמתנשא כלפי ספרים כתובים גרוע, ואהנה לי מספרים טובים.
"מחר בקרב חשוב עלי" של חוויאר מריאס זוכה מבחינתי בכ-60% מהקטגוריות: "מי נתן לו רשיון", "דוגמן טרקי סיטי" ו"מספרי העורך" גם יחד, ובייחוד, בייחוד, "הספר המופלץ". אם בשאר הקטגוריות הוא זוכה רק בפרסים משניים כמו "פס קול" "זווית הצילום המקורית ביותר וכו'", אז בקטגוריות "הספר המופלץ" הוא לוקח את כל הקופה.
עמוס פרטים לפחות כמו סאראמגו – רק ללא היופי, חסר טעם וסר ריח, חוויאר מריאס טורח לרשום כל מילה מיותרת שטרח לשים בפיהן של הדמויות החד-מימדיות והלא אמינות שלו, כאילו באמת יש להן דבר מה מעניין לומר, או כאילו באמת לכל אחת מהן יש קול ייחודי משלה (אין. חיפשתי. אין).
מעבר לעוד שלל חסרונות ותואנות שיש לי על הספר הזה, אם כשסיימתי לקרוא אותו הייתי רק מאוכזבת ממנו ומהמבקרים, אז אחרי שקראתי את הערות הסופר שבסוף הספר, כבר הייתי מוכנה לקחת את מספרי העורך ולתקוע אותם במריאס עצמו. באותה הזדמנות אני מרשה לעצמי להתלבט בין הענקת פרס "הפלצן" למבקר המטומטם שהשווה אותו לגרסייה-מארקס (!!!) או למריאס עצמו, שטרח לשתול בספר איזכורים ליצירותיו של שייקספיר ואחרים ואחר כך לבדוק מי מהקוראים והמבקרים יזהה את הרמז. מבקר שדווקא זיהה זכה לאיזכור הבא: "רק המבקר… נתן את מראה המקום המדוייק – כפי הנראה לאחר מחקר מאומץ".
היש פלצנות גדולה מזו?
הספר המופלץ- "מעבר" של קוני וויליס. עם כל הכבוד לבחורה, לא הצלחתי לקרוא יותר מחמישים עמודים מספר שלה, ובהתחשב בעובי הספרים שלה זה מעט מאד. זו דרישה מוגזמת, שהעלילה תתחיל לפני העמוד הארבע-מאות? אני מניחה שבעקבות כל זאת היא יכולה לזכות גם בפרס "מספרי העורך".
צלצול הכסף- "ילדי המחשבה". אוי, אורסון, איכזבתני. איזו ירידה ברמה. יכולת לדחוף אותו לתוך "קסנוסייד" המצויין ולסגור עניין. הוא פשוט בינוני להפליא לעומת שאר הסאגה.
דוגמן טרקי-סיטי- אני מכירה הרבה כותבים כאלה. תודה לאל שלא יצא להם להוציא ספר לאור! [ואולי זה רק עניין של זמן…]
כל ספר שנכתב אי פעם בידי גאי גבריאל קיי. נראה שיש הסכמה שהאיש גאון- לדעתי, הספרים שלו עלובים, משעממים ויש בהם תחושת זיוף, כאילו הוא חשב,"יאללה, עוד כמה עמודים"- אז הוא גנב אותם ממיתולוגיות וספרי ילדים.אני לא מצליחה להבין על מה כל האהדה – לדעתי, לא היה שום צורך להוציא אותו לאור, שלא לדבר על לתרגם.
רומח הדרקון. כולם.