היה זה לילה קודר וסוער…
מורכבות? עומק? עלילות מקוריות?
מקוריות זה לחלשים! לנו יש לילה סוער וקודר.
עיתון מעריב מקיים לעתים תחרויות "לילה קודר וסוער" – תחרות הפתיחות הגרועות ביותר לסיפורים. בתחרות האחרונה זכה אהוד מימון, מחברי הפורום, בפתיחה הפותחת את הלקט הבא. בהשראת התחרות, ניסו גם משתתפי הפורום להוציא תחת ידם את הפתיחה הגרועה ביותר האפשרית לסיפור מדע בדיוני, והנה גם התוצאות:
— אנשי משלחת ההתיישבות הראשונה לכוכב הרביעי של דלתא פבוניס באו מארצות הברית. הם לא ציפו שהשנים הראשונות תהינה קלות. הפתיעה אותם, עם זאת, השליטה המוחלטת של ילידי הכוכב בדקדוק של השפה האנגלית. התיקונים, ההערות האינסופיות וההקפדה הנוקשה על סדר המילים במשפט הפכו את חייהם לגיהינום.
(אהוד מימון)
— הדלת נפתחה, ואור חזק קרן החוצה, אך המקרר היה ריק. הוא ידע שלא יוכל להמשיך כך רבות, ובחר לצאת למסע. הוא יגיע עד לסופר, ויעשה קניות! מה מעט ידע מה צופן העתיד…
(Kipod)
— הבובה לא דיברה אלי. היא אף פעם לא מדברת אלי. אז ריסקתי לה את הראש. הכלבה. עין אחת ניתזה לכיור, והשניה התגלגלה מתחת לספה. נו, שייחנק החתול כשהוא יוציא אותה משם. למי אכפת? כל אשר עניין אותי היה האוצר אשר עמד ליפול בחלקי. השלכתי את הברבי הצידה והמשכתי בדרכי אל התהילה.
(Kipod)
— עמדתי, מביט בהן מוקסם. המדרגות הנעות, מצידן, לא שמו לב, לא הטריחו את עצמן בגיני. הו, האצילות הטבועה ברצועות וגלגלי השיניים! מי ייתן, וגם אחרי ככלות הכל, ימשיכו עוד המדרגות לנוע. בעודי צופה, החלה להאט תנועתן הסיבובית. צינה אחזה בלבי.
(Kipod)
— תת סג"מית אליטאליה בורנווז הרימה בזהירות את ראשה מעבר למצבור הסלעים האקסטרה פחמניים מאחוריהם השתופפה, והורידה אותו שוב במהירות, כאשר הבחינה בקליע ליזר מונחה העושה דרכו לעברה. מעליה ירקו אש שתי סיירות חלל/קרקע זו לעבר זו. אליטאליה הבחינה בצער שהכנף של הסיירת הקרומבוזית מנוקבת. תת סג"מ בורנווז היתה אמנם צעירה ובעלת ניסיון מועט בצבא הקרומבוזי, אבל לא נדרש לה ניסיון רב כדי להבחין שהפלוגה אליה היתה מסופחת עומדת בפני תבוסה. 'צפויים לנו לפחות שישה חודשים בשבי האנדרומים' חשבה אליטאליה בכעס, וקיללה בליבה את כל אותם גנרלים זקנים ששלחו אותם לקרב בלי די ציוד וכוח אדם. שישה חודשים לפחות של מזון משפופרות הזנה, של שהיה בספינות החלל חסרות הכבידה בהן החזיקו האנדרומים את שבוייהם מחכים לה. היא לא הצליחה להחניק בקרבה את השאלה המייסרת – האם יחכה לה אמנטון עד שתשוב מהשבי? או שמא תמצא אותו בשובה קשור בקשר מחייב לאשה אחרת? יותר מאוחר, יכלה אליטאליה להצביע על רגע זה כעל הרגע בו החליטה לפעול כדי למנוע את התבוסה הקרובה, החלטה שהשפעתה על מלחמת ק' – א' היתה הרת גורל, אם כי לאליטאליה בשעתה לא היה על כך שמץ של מושג …
(ספיר)
— "האם אתם יודעים, ילדים, שאסור לפתוח חלון בספינת חלל? ובכן, הסכיתו ושמעו מה קרה…"
(ורד)
— תמיד אמרו לי שאני מזכיר את אבי המנוח. אותן אוזניים גאות, אותו מבט חודר. לא האמנתי בכך, עד אותו היום בו הותקפנו על ידי בני האדם.
(Kipod)
— קומנדר הדג' קילל תחת שפתיו. הוא לא יכל להריח את העשן שעלה והתמר מלוח המכשירים, את נוכחותו שימשה תזכורת מכאיבה, כמו גם הדי התפוצציות החלליות ששמע ממרחק. הצי שלו עמד להפסיד.
(Kipod)
— מטען המפוצצים הביוניים היה חייב להגיע ליעדו. זו הייתה משימה חשובה מכדי להיכשל בה, כל המלחמה עם הקרילידים הייתה תלויה במשלוח מטיטרד ב' לקריפטון ד'. לכן הקצו למשימה את לודז'יה סטוקטון, לוחם החלל הנועז ביותר, גיבור מערכת אינדום ורב-שגל אמיתי. "קדימה בחורים, בואו נביא את אמא'לה הביתה!", הלהיב גנרל סטוקטון את הצוות. אבל בי בכל זאת כינן חשד לא מוסבר. כל פעם ששהיתי בחברתו, שמעתי צפצופים חזקים, והיו לי הבזקים מוזרים: שמלה אדומה עם קישוטים צהובים, חיוך מזוויע. ביום השני של המסע, הלכתי לחדרו של הגנרל, משום שהוא לא בא לפגישת הצוות היומית של 'השודדת'. משלא לא נענה לדפיקותיי נכנסתי, ולא האמנתי למראה עיני: הגנרל, לבוש בשמלה אדומה, רוקד על השולחן, ושר "לדוד משה הייתה פרה". כך התגלגל העניין, והפכתי אני, סגן ג'ון ארליק, להיות מפקדה של ספינת החלל 'השודדת' וצוותה המטורף. בהתחלה סירבתי לקבל את התפקיד, מה לי ולפיקוד? אני חייל פשוט, לוחם. אך מישל אמרה שאני חייב, למענה ולמען המין האנושי כולו.
(סידהארטה)
— האם חבקה את בתה, העטופה בצעיף צמר גס וקרוע, והשתופפה בצל החללית, מקווה שאיש לא יבחין בה. "אם אביך היה חי" אמרה לבתה "יכולנו לנסוע במחלקה ראשונה". דמעה זלגה מעינה ושיקפה את אורות נמל החלל, כפי שרק דמעתה של אם שבורה יכולה לשקף…
(ורד)
— הוא בחר בחופזה מתוך שלל החבילות אחת שנראתה בעלת סיכוי סביר להיות נשק ושנשאה עליה את המשפט "תפרוקת הזנה אנטי-הידרו ירוקה B16X" וכך נאלץ להביט חסר אונים בטיל המתקרב אליו כשבידו רק חפיסת פתיתי סלרי מיובשים.
(מיצי המיתולוגית)
— הוא מחה ביד רועדת את הזיעה ממצחו. הוא ידע שלא נשאר זמן רב. הוא ידע זאת, שברגע בו ישא שעון העיירה את דברו, ויכריז על חצות הליל, מוטב שתהיה בידו פתיחה כושלת לסיפור.
(Kipod)
— בלש נמל החלל (דרגה V3) ספורט'ס אילוסטרייטד שיחרר בעצבנות את אקדח הלייזר שלו מנרתיקו. חבורת הפרוקסימאים שצעדה לכיוונו, ידיהם עמוסות שקיות מהדיוטי פרי ומחושיהם זזים בעצבנות, לא מצאה חן בעיניו. לא מצאה חן בעיניו בכלל.
(ספיר)
"For the last time, Bloop, would you stop wasting our time with your UFO stories?" Glob, the float control attendant said. "I’ve had it up to here with your mysterious metallic objects. Now get your fins together and move your tail to the upper waters – there’s a war going on, for Moby's sake. Now move on, it's time to kick some trout butt."
(דג אדום)
I started up the stairs, a circular pattern, how bizzare.
There didn"t seem to be any signs announcing floors, or any doors for that matter.
I came here when a call arrived saying I should tend to a little vampire incursion, being the hunter of this poor town I thought it made sense.
I opened the first door I saw, I was tired so I thought this was quite high up the building.
There was a man standing near a very large window, a lightning struck, the man was still dark.
"You said I have an appointment with a vampire?"
The man turned around quickly his eyes glowing green, another lightning flashed, this time I saw his teeth, defintly pointy for a human.
"Indeed" he said, this was the point I lost track)(Eran)
A tri-mounted rifle was armed by this hare in the hope that St. Nicholas soon would be there.
Rain Deer: "Get down there."
Santa Clause: "I'm not doing it"(Pete Abrams)
— הלטאה הגאה עמדה על שתי רגליה האחוריות, צופה אל הים, אולי היום יאיר מזלה. כן! היא צפתה בשעשוע בגוש החומר שהתממש באויר, צונח בהפתעה אל המים. עוד אחת, חשבה לעצמה. עוד נוסע טיפש שלא הביא בחשבון את תנועת היבשות.
(Kipod)
— הרגשתי את ידיה הקרות של כוהנת הנחשים לופתות את צוארי המזיע. "הוא הקרבן!" צרחה. "הוא הקרבן" ענה האספסוף. "הוא הכפרה!" צרחה. "הוא הכפרה!" ענה האספסוף. "הוא התרנגול!" צרחה. "הוא התרנגול!" ענה האספסוף. קיויתי שקפטיין בראון קיבל את הפתק שלי ושיבוא לחלצני. בחור כארז הוא קפטיין בראון, אך האם יגיע בזמן?
(זרנוגה)
— התגנבתי לתומי לאורך הרחוב, הסתכלתי לאורכו ולרוחבו, ריק לגמרי. שלפתי את הלבנה שהצלחתי ברוב כוחי להביא וזרקתי אותה בחלון של חנות התכשיטים. האזעקות התחילו לעבוד מיד "יקח לשוטרים 3.5 דקות להגיע" חשבתי לעצמי שמיהרתי פנימה. אספתי כמה מחרוזות ועגילים מהדוכנים ששברתי כשעלתה במוחי המחשבה לבדוק מאחור. הסתכלתי לתוך החדר האחורי, מה שראיתי שם היה נמוך, עם ראש גדול, עירום, אפור ועם עיניים שחורות ואטומות, והכי חשוב זה שהוא שיחק עם המנעול של הכספת. ברגע שנכנסתי הוא הסתכל אלי ונעלם, מצמצתי. באותו רגע הרגשתי מישהו תופס אותי מאחורה וגורר אותי לתוך מכונית. במשפט אמרו לי שעמדתי שם בלי תנועה להרבה זמן עד שהשוטרים החליטו לעצור אותי.
(ערן)
— הבלש האינטרגלקטי משה סמית' שלף את תותח הגמא שלו מהכיס האחורי. "עצור או שאני נוגר", צעק תוך כדי שהוא מוחה זיעה כחולה שהצטברה במהירות על מצחו. פינקרוס, השודד העל שבעת הידיים, אפילו לא נעצר להגיב. הוא לחץ על כפתור בחליפתו, ונעלם. משה פתח את מכשיר הקשר שלו:"הצלחנו להבריח אותו, בוס".
(נודניק)
— צ'רלי אלמוזנינו לא חשב פעמיים וירה בו ישר בראש, מסיר את אחד מהראשים המכוערים של התלת ראשי העלוב למראה. בעודו חושב על המהלך הבא שלו ירק התלת ראשי על הרצפה ואמר לו "לך ימינייק אם היינו בבת ים לא היית מעיז להרים עליי את אקדח הקפצונים שלך", ותוך כדי יריקה נוספת שלף את האקדח הלא חוקי שלו (שמיוצר בבת-ים) ואידה אותו תוך כדי חיוך זוויתי וניגוב שאריות הרוק משפתיו. תראו גועל.
— השנה היתה 3048. סשה אחז באקדוח קרני המיקרוגל שלו ביד רועדת. היריה הבאה יכולה להיות זו שתגזור את גורלה של האימפריה הסובייטית.
(גרומיט)
— קיי פוד סקר את המטבח בזריזות. רק פה ימצא החפץ שיציל את העולם. לפתע הפלאפון צלצל. "לא, אמא" אמר, "אין לי זמן לדבר עכשיו, אני עסוק בלהציל את העולם".
(Kipod)
— "רצתי דרך הסמטה עם הקופסה המלבנית האפורה בידיי. אמרו לי שזה נחוץ לאנושות שאני אביא את זה בשלום למוסד המדעי. הסתכלתי על זה עוד פעם, זה נראה כמו כונן קומודור ישן. הסתכלתי אחורה וראיתי מישהו עם משהו שנראה כמו שרשרת. בנקודה הזאתי נתקעתי בבליטה כלשהי ברחוב ונפלתי לתוך השלולית מים העמוקה. והדבר היחידי שעלה במוחי הוא "……Oh S"
(ערן)
— הכל דפק כמו שעון, והמחלקה כבר התכוננה לפשוט על הבית, כשלפתע נשמע הצילצול. "בטלו את המבצע", צעק גנרל קיטקט, "יש לנו קוד ירוק"! "קוד ירוק"? שאלתי, "מה קרה? הגוש של הזרוע הצפונית של הגלאקסיה הכריז מלחמה"?
(נודניק)
— ג'ק סמית התעורר בבהלה למשמע צריחת התלתופון. מה כבר יכול לקרות בתחנת חלל נידחת בשעה ארבע ושלושים בבוקר? ג'ק מתח את זרועותיו המסוקסות [מצטער, לא יכולתי להתאפק] וניגש אל מסך התלתופון. "שריף-חלל סמית," אמר. בתוך המסך התממשה דמותו של סגנו הנאמן, CF-4. "מה קרה הפעם, שוב הרובוחתול של גברת ג'ונס נתקע בעל-תנור?" הנורות שעל ראשו של CF-4 ריצדו בפחד. "שריף," אמר בהתרגשות, "הם חזרו! הם חז–" ואז התמוטט. ג'ק בהה בפרצוף הכחול שהופיע במסך. שלוש העיניים השחורות ננעצו בעיניו למשך כמה שניות, ואז הניף היצור את הקדח הסופר-לייזר בו חיסל את סגנו של ג'ק ואמר בקול מלא שנאה "חשבת ששכחנו אותך, שריף?"
(AmirG)
— (ואז האתר היה כל כך מבוקש, לא בזכות תוכנו, אלא בזכות עיצובו ודינמיותו שהוא משך מאות אלפי כניסות כל יום. כמובן ששחקני האינטרנט הישראלים שמו לב לתופעה, וניסו לרכוש את האתר. הציעו 763 מיליון שקל עבור הזכויות לאתר. החברים מפורום המד"ב נכנסו לדיון ארוך על כדאיות המכירה. "מה פתאום," אמר קיפוד, "אנחנו נוותר על חופש האומנות שלנו בשביל כמה גרושים?" "אבל אם הכסף הזה," אמר הנודניק, "אנחנו יכולים סוף סוף לממן את פרויקט מכונת הזמן של אכמו פיטנגו. אז נוכל לנסוע לעתיד" .
(אריאל)
— "הצבע הירוק מתקלף מהפרונט של החללית, המפקד הסמל" אמר טוראי מיימון לסמל שוורץ, ומשך את המכנסיים שנתקעו לו בחריץ אחוריו. הסמל הביט בו בחומרה ונזף בו "קודם כל, סמוך על התעשייה הצה"לית – יהיה בסדר. שנית – למה אתה לא מצדיע למפקד שלך? ושלישית, לך לאפסנאות ותחתום לך על חליפת חלל ב' שתהיה במידה שלך, ברור! לא רוצה לראות אותך יותר תוקע את היד בתחת, ובטח לא בשבת הזאת, כשאתה נשאר לתורנות פינוי ביוב לחלל!".
(ורד)
– "הוא חולם," אמר דוקטור קרנסקי, "RPM".
האחרים לא הסירו את המחושים ממקלט האנצפלוסנסור.
-"כן, דוקטור," אנחנו מבינים זאת," אמר הכחול הגדול, "השאלה היא אם הוא מודע למה שקורה מסביבו."
-"לחלוטין לא," השיב קרנסקי לאחר היסוס קל.
שכבתי על מיטת הטיפולים בעיניים עצומות. הייתי עירום פרט למאות אלקטרודות שהודבקו אל גופי ואל גולגלתי המגולחת.
"הם חולמים," חשבתי, "עד כאן הכל הולך לפי התוכנית."