מאת: רמי שלהבת

גרג איגן כותב מצוין. רבים מספריו יכולים לעניין גם את מי שנרתעים מהצד "הקשה" של המדע-הבדיוני. האם זה נכון גם ל"ההסגר"?

"אלים אמריקאיים" מאת ניל גיימן הוא ספר טוב. יחד עם זה, הוא רחוק מלהיות יצירתו הגדולה באמת של גיימן. את הכבוד הזה יש להשאיר לסנדמן.

אם תשאלו אדם אקראי ברחוב איזה סופר מדע בדיוני הוא המוכר לו ביותר, מירב הסיכויים שאסימוב תהיה התשובה הראשונה שתעלה על דל שפתיו. הוסיפו ושאלו אותו איזו אסוציאציה מתקשרת בראשו עם השם ויותר מסביר להניח שרובוטים תהיה התשובה. פסיכוהיסטוריה תהיה האסוציאציה השניה.

"נהר השכחה" מנסה לבחון את יכולת ההתמודדות של בני-האדם עם שינוי –פנימי וסביבתי – ונוגעת תוך כדי כך בשלל סוגיות רבות חשיבות. לרוע המזל, "מנסה" היא מילת המפתח.

סדרת הרימום של דיוויד ברין מציגה עושר עלילתי ותסבוכות הכוללות בתוכן שלל גזעים, תרבויות, נטיות, תככים, מניפולציות וצורות שלטון. מאידך, לפעמים נראה שמרוב פרטים ותסבוכות, הסופר והקורא כאחד מאבדים את השליטה על העלילה.

הסיפור Bears Discover Fire זכה פחות או יתר בכל הפרסים האפשריים בעת פרסומו. אוסף הסיפורים הקרוי על שמו טוב לא פחות.