איך הפכו שודדי הים האכזריים והריאליסטיים להחריד של סוף המאה ה-17 ליצורי הפנטזיה שאנו מכירים ואוהבים בספרות הפיראטים של ימינו?

בידיהם של סופרים מיומנים, גם תיאוריה לא מציאותית של השפה יכולה לשמש פתח לעיסוק ברעיונות מרתקים על המקום שהלשון ממלאת בחיינו כפרטים, כחברה וכמין תבוני

הסיפור "סוגים שונים של אפלה", שנכתב לפני עשרים שנה, הסתגל מצוין לתקופת הקורונה ונראה היום רלוונטי מתמיד

מייסוד "פנטסיה 2000" על המדשאה באוניברסיטה, דרך הקמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועד הכנסים, ההרצאות והמבט לעתיד. אחרי ארבעה עשורים של עשייה, אהרון האופטמן מקים כעת לתחייה את "פנטסיה" – באינטרנט

"בלי פאניקה" חוגג 20 שנות פעילות. מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים? סיור מודרך בהיסטוריה של האתר

הסתיים מסע של חצי שנה של סקירות על סיפורי "מבחר הסיפורת הבדיונית". עכשיו הזמן לעצור ולהסתכל אחורה, אל שחר המדע הבדיוני

סופרי וסופרות הז'אנר בארץ לא מפחדים לעסוק בנושאים קשים. אז איך זה שכמעט לא כותבים כאן על הסכסוך?

פיתויים, העמדות פנים והמון צביעות. מה מסתתר מאחורי המסכות?

כתיבה חדשנית (לתקופתה), רעיונות רלוונטיים (לזמנם) ותרגומים רבים לעברית. "זירה" היה יכול להיות סיפור מופת אלמלא העובדה המצערת שהוא פשוט לא טוב במיוחד

שנה לפני אסימוב, לסטר דל-ריי כבר כתב סיפור חשוב ומשפיע על רובוטית. אבל למה, הו למה, הוא היה חייב להיות כל כך שוביניסט?