רגע, את אלה כבר קראת?

6 תגובות

  1. מזכיר את סיפור ברן ולותיין של טולקין, אם כי זה בניגוד לשר הטבעות קדם ל"בת מלך ארץ האלפים" (כיוון שנכתב ב-1917). מהביקורת משתמעת השפעה חזקה מאוד של המיתולוגיה האירית, בעיקר בנושא מעבר הזמן (כמו היחס בין ארץ הטואטה דה דאנאן לעולם האדם).

  2. וכמובן ששניהם (מלך האלפים וברן ולותיין) מבוססים בחלקם עם המיתולוגיה הקלטית, ובמיוחד על סיפורו של אושין, בנו של פין, שעבר לארץ הטואטה דה-דנאן (האלפים הקלטית) שבה הזמן עומד מלכת, בעקבות אהובתו. הוא התגעגע הביתה בשלב זה או אחר וקיבל סוס שיכול לקחת אותו לשם, וגילה שאלף שנה עברו. הרבה סיפורים שכתבו הנזירים המוקדמים שתיעדו את המיתולוגיה האירית מתחילים או מסתיימים במילים "כך סיפר אושין, בנו של פין", מתוך הטענה שאושין סיפר להם את הסיפור מלפני אלף שנים, פשוט כי הוא זוכר אותו.

  3. הוא ניראה מעניין אבל ניתן לרכוש אותו, זה מזכיר בין העלפים

    אז תגידו כמה עמודים יש לספר הזה?

    תענו לי בבקשה

  4. לדינה – לדברי איתמר פארן, איש הוצאת אודיסיאה, הספר עומד לראות אור בעברית בזמן הקרוב מאוד. כדאי לך אולי לחכות מעט ולקרוא אותו בעברית.

  5. רמי בדיוק ראיתי אתמול את הספר בהוצאה לאור והוא דק ונראה יבש לקריאה , אבל התקציר באמת עניין אבל אולי זה התרגום

  6. לא רק במיתולוגיה האירית – גם בסיפורים עממיים אנגלים מימי הביניים, כמו 'תומאס ומלכת הפיות'. גם שם זמן קצר בממלכת הפיות שווה לעשרות שנים כאן. כנראה קירבה לחור שחור…

להגיב על אסטרו-נעמי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.