פרסי ג'קסון וגנב הברק / ריק ריירדן
מתיילד, נוסחתי, ובכל זאת הנאה צרופה. הרפתקאות הילד הדיסלקטי על האולימפוס.
היה זה יום רגיל בפנימיית יאנסי, יום הטיול השנתי. גרובר זלל מכל הבא ליד, פרסי חשש לאן ילך אם יעיפו אותו גם מבית הספר הזה וגברת דודס, המורה למתמטיקה, הצמיחה כנפיים. כך פחות או יותר נפתח "פרסי ג'קסון וגנב הברק". גיבור הספר, פרסי, הוא תלמיד כיתה ו', דיסלקטי עם הפרעת קשב, שנודד ללא הפסקה בין בתי ספר, ובלבד שלא יצטרך לגור עם אביו החורג הרשע, גייב, שכופה על אמו להכין עוד ועוד פשטידות בשר. לפרסי יש חבר אחד, גרובר, והוא כמובן צולע, צנום וזללן ללא תקנה, ויש לו סוד כמוס שפרסי יגלה רק בהמשך.
אה, ויש עוד דבר אחד – פרסי הוא בנו של אל יווני כביר.
מרגע שפרסי מגלה זאת, בעזרתם האדיבה של המורה שלו למתמטיקה ושל גרובר, מתגוללת עלילה נוסחתית במקצת. פרסי עובר למחנה קיץ בשם "גבעת החצויים", שבו לומדים ילדים שהינם חצאי אלים – בנים להכלאות בין בני תמותה ואלים יווניים. שם הוא מקבל על עצמו משימה גורלית שעליו לבצע עד יום אמצע הקיץ, ויוצא אליה כשהוא חמוש בעט פלאים, בגרובר הנעול בנעלי קסם, ובנערה בשם אנבת', שהיא בתה של האלה אתנה.
אבל יש בספר כל כך הרבה מעבר לזה.
פרסי ג'קסון עושה לדיסלקטים מה שהארי פוטר עשה למשקפופרים. מתברר מהספר שהדיסלקציה נובעת מכך שמוחם של בני האלים בנוי לקריאת יוונית עתיקה, ואינו יכול להסתגל לקריאת שפות אחרות. אך בזה לא די. כיוון שמעצם טבעם של חצויי-דם הם חיים בעולם שלנו, אין בספר מגבלות ואין חציצות בין עולם הקסם והמציאות. הכניסה לאולימפוס נמצאת בבניין האמפייר סטייט בניו-יורק, הכניסה לשאול בסנטה מוניקה, ואילו אל המלחמה ארס רכוב על אופנוע כבד כאחד מ"מלאכי הגיהינום".
גם היחס לדמויות מרענן. ריירדן אינו מתעלל בגיבור שלו ללא צורך ואינו הופך אותו לקדוש מעונה. הוא נותן בידו את הכוח להחליט מה לעשות במי שמיררו את חייו, וגם את שיקול הדעת להבין שלא תמיד הפתרון הקל הוא הפתרון הטוב ביותר. פרסי אמנם מתייסר לא מעט במסעו הבלתי אפשרי בשליחות האלים, אך צולח אותו יפה, ובסופו יכול להוציא להם לשון חדה כשהוא שב עטור נצחון.
פרסי ג'קסון הוא ניו-יורקי משופשף ברגליו, בהליכותיו ובציניות המקסימה שלו. לא עוד נעבעך מחוצ'קן שאינו יודע מימינו ומשמאלו ורוצה לנקום בכל דבר שזז, אלא נער בן עשרה, עם כל הכרוך בכך, שמבין דבר או שניים. מעבר להיותו נער בן 11 בפנימייה קסומה היוצא להרפתקאות מיתיות, ריירדן נטע בגיבורו הבנה לנפש האדם וחמלה שאפשרה לו לחדור הישר ללבי. פרסי אינו מתרגש מהאלים המאיימים, אלא רואה את חולשותיהם ואפילו את האנושיות שלהם, אם ניתן לומר זאת על יצורים על-אנושיים שכמותם. כך הוא מצליח לשוחח אפילו עם האדס אל השאול, ולחזור בחיים. וכך גם, כשיש בידו אפשרות להוציא מחייו את אביו החורג המתעלל גייב, הוא נמנע מכך ומותיר את הבחירה לאמו. באופן מוזר, נראה שמחלה זו באה דווקא מאביו האמיתי – לא האל שבסיפור, אלא ריירדן עצמו. אחרי הכל, גם ריירדן חס על פרסי כשהיה עליו להתמודד עם אובדן תמידי.
ריירדן אמנם לא המציא עולם העומד בפני עצמו, והגביל את עצמו לתחומי המיתולוגיה היוונית, אך דווקא הגבלה הזו היא מקור הכוח של הספר. את כל יכולת ההמצאה שלו הוא משקיע באפיון דמויותיהם של האלים ורעיהם, ועושה זאת בהומור שגרם לי לעתים להתפקע מצחוק, ולעיתים במחשבה וברגש נוגעים ללב.
למרות השבחים, "פרסי ג'קסון" הוא ספר נוסחתי למדי, וניכר בו שהוא מתאמץ יתר על המידה לחקות את סדרת הארי פוטר. אבני הבניין כמעט זהות: הווי הפנימייה, חבורה משולשת של שני בנים ובת היוצאים להרפתקאות משותפות, דמות אב שמלווה את הגיבור לאורך העלילה (במקרה הנוכחי, המורה למיתולוגיה, המתגלה ככירון, הממונה על הגיבורים), גרובר הסאטיר המשמש לפרסי כאח שמעולם לא היה לו, ועוד. הספר אף אינו חף מהתיילדות מוגזמת, הבולטת בעיקר בתחילתו ומתמתנת בהמשך. גם השילוב של התיילדות זו עם האירוניה הרבה של פרסי נראה לא פעם מגוחך, מחלה נפוצה בספרים הנכתבים בגוף ראשון מפי ילד. אך עם כל אלה, בספר הזה טמונה הבטחה גדולה, שאני מקווה שתתגשם בספרים הבאים בסדרה.
"פרסי ג'קסון וגנב הברק" הוא ספר לילדים שמחפשים תחליף להארי פוטר, ולמבוגרים שמסוגלים לראות בו מעבר לכך. אני מחכה בכליון עיניים לספר הבא, ומקווה שהוא יהיה בוגר יותר, מגובש יותר ואף יותר כובש מקודמו.
אני בעיקר מקווה שבספרים הבאים השפה תתבגר קצת. הנוסחתיות לא היתה מפריעה לי עד כדי כך אילו הספר היה בוגר יותר.
אחלה ספר, ויופי של ביקורת 🙂
כתבת בערך את מה שאני חשבתי על הספר. באמת ביקורת ממצה. חבל שהשפה היתה כל כך מתיילדת בהתחלה. אני תוהה אם זה מציק יותר בעברית או שזה היה מציק לי באותה מידה באנגלית.
מישהו קרא באנגלית ויכול לומר?
ספר מעולה
יש כאן ביקורת מעולה נוספת למי שמעוניין:
TalkBook
אחלה ספר ממש טוב משהו יודע מתי הספר השני יוצא? תשובה לשלוח לbazab@walla.com
לפי דעתי כמעט כול מה שרשמתם לא נכון, אני מאוד אהבתי את הספר הזה, הוא היה יפה מטוד בעיני השפה מצוינת, וזאתי היא גם אחת הסיבות למה אני כול כך אוהבת את הספרף, השפה הרבה יותר משוחררת וקלאסית, יותר כיף לקרוא אותו כך. אם אטתם רוצים שפה גבוהה יותר תקראו ספרים בוגרים יותר. ואני מחכה בכיליון עיניים לספר הבא שיהיה לפי דעתי מצוין באותה מידה כמו הראשון!
שכחתי, אם מישהו יודע מתי הספר הבא יוצא שישלח לי לכתובת sarah055@walla.co.il
וזה מה שאני כתבתי בבלוג שלי ב"רשימות"-
http://www.notes.co.il/tali/46528.asp
אני עכשיו קוראת אותו…מתחיל נחמד:)…כמה ספרים יש בסדרה?
אני ראיתי ארבעה ומתוכנן חמישי.
שמעתי אותו באנגלית אז אני לא יודע להשוות אבל אני מאשר את תיאור השפה האנגלית. היא לא מסובכת או טולקינאית או משהו אבל היא נרחבת, עם אוצר מילים גדול ובכלל לא שפת רחוב.
היי… רציתי לשאול אם מישהו יודע מתי מתרגמים את הספר השני לעברית?
תודה מראש. 🙂
לשורת הכוכביות, הספר כבר אמור להיות בחנויות.
[איך אני מתה על אלה. כן, בסוף הספר אמא שלו מתה. וגם אבא שלו. והכלב שלו. והוא בעצמו. לא, זה לא ספויילר, זה היה צפוי…]
הספר השני, "פרסי ג'קסון וים המפלצות", כבר יצא בעברית ומצוי בכל חנויות הספרים. הספר השלישי יצא באפריל, לקראת חג הפסח, ואת הרביעי נוציא בספטמבר 2009.
הספר החמישי עדיין לא התפרסם באנגלית ותאריך יציאתו בארץ יקבע רק לאחר שנדע תאריכים מדויקים יותר.
הספר נפלא, מלא באקשן. המון דמיון שופע, ולא מעט מתח. ממליץ בחום על הספר!
ודרך אגב, לאחרונה יצא הספר השני בסדרה ואני קורא אותו בימים אלה, וזהו ספר עוד יותר מותח, עם דמויות חדשות, ועלילה גדושת הרפתקאות. ממליץ!
אני בספר הראשון בעמוד מאה ומשהו… ספר זה מדליק, אבל לדעתי הוא פחות אקשן ויותר הרפתקאות: גבברת דודס, שלוש הגברות, איש השור ועוד… בקרוב אגיע לספר השני, שכבר יש לי אותו. הכריכה של השני מה-זה מגניבה. ממליץ בחום רב על הסדרה המדהימה הזאת. ריק ריירדן שיחק אותה בגדול הפעם! (עוד ספרים טובים: ארטמיס פאול, ספטימוס היפ, הארי פוטר…) זכרו, פרסי ג'קסון וגנב הברק, פרסי ג'קסון וים המפלצות וכל השאר מעולים.
לתשומת לבכם. אין לפרסם הודעות עם "ספוילרים" לאף אחד מספרי הסדרה. הודעות מסוג זה יימחקו.
כמעט סיימתי את הספר, נשארו לי 70 עמודים בערך. אני בקטע שבו הם יוצאים מעולם המתים (זה לא ממש ספויילר….) ופרסי… נלחם…. ב-. ספר טוב
אה רני, שמעתי שהספר החמישי יוצא במאי 2009, ככה לפחות נויה כתבה, אבל לא יודע… משום מה התגובה נעלמה.
בכל אופן, ספר מעולה, ומלץ בחום. ופי 10 יותר שווה לקרוא אותו באנגלית
אחלה ביקורת! את תירגמת כמעט מילה במילה את מה שאני חשבתי על הספר כאשר קראתי אותו. מאוד מעניין ומותח, עלילה מעולה באמת. אני יודעת שספרים מהסוג הזה כל הזמן מושווים להארי פוטר מסיבה כל שהי (טרילוגית ברטימאוס למשל- ספר מדהים ומיוחד שכל הזמן משווים אותו להארי פוטר למרות שלדעתי הארי פורט לא מגיעה לכרסוליים של הטרילוגיה הזאת, מאוד מומלץ!) ורק רציתי להגיד שבשני הספרים האחרים מבינים כמה זה שונה! דרך אגב, קראתי את שלושת הספרים באנגלית ואני מאוד ממליצה על הספר השלישי. ניתן ליראות התבגרות ניכרת בכתיבה ובנקודת המבט, כמו כן מצטרפות דמויות חדשות להרפתקאה והמון תפניות לא צפויות בעלילה.
לסיכום, מאוד מומלץ!
אני רואה בכל מקום השוואות להארי פוטר ויש לי בעיה עם נקודה אחת: הרוע שנולד מחדש.
אני חובב מיתולוגיה מושבע (אני בטוח שגם ריירדן). אני מעתיק מהתרגום המקורי למחזה:
"ויכה זאוס את טרוקוס (קרונוס) ויגשו להשליכהו אטנה, ויאמר אפולון וינבא: מלחמת נצח לנו בהם שמרוהו במקומו כי ישוב, ויקחהו זאוס ויכהו, בטיטירוס (בטרטרוס)".
דניאל – איזה מחזה? איזה תרגום?
ואני לא בטוח שאני מבין מה הבעיה שלך. המשמעות של "יכהו" היא לא בהכרח השמיד אותו. הסיודוס ב"תאוגוניה" מתאר רק את הכליאה של קרונוס שם (נספח ל"עבודות וימים" בתרגום אהרן שבתאי, ע' 115) וכך גם הומרוס (איליאדה, שיר 8, סביבות שורה 480 בתרגום טשרניחובסקי), אך אין דבר שיעיד על כך שהוא לא יכול לשוב.
יתר על כן, על פי התרגום האנגלי של "עבודות וימים" להסיודוס זאוס שיחרר את קרונוס מטרטרוס והמליך אותו על "האיים המאושרים" (שדות אליסיום) שאליהם הגיעו הגיבורים של הדור הרביעי – גיבורי מלחמת השבעה נגד תבי ומלחמת טרויה. [משום מה יש בתרגום של שבתאי קפיצה משורה 168 לשורה 170 תוך דילוג על העניין הזה, עמוד 44.] זה נזכר גם במקומות אחרים.
רציתי לדעת מאיזה גיל הספר…
אני קראתי אותו ואני צריך להגיש אותו ואני חייב להוכיח שהוא לא תינוקי!
רונן, להערכתי הספר מתאים מאוד לגילאי שמונה-תשע ומעלה, אבל מתאים גם לבוגרים יותר. הוא בשום אופן לא תינוקי. הוא מתאים לטווח גילאים לא קטן.
רונן, אני בת 26, אמי בת 52 ושתינו מאוד נהנינו מהספר. תהיה בטוח שהוא לכל הגילאים 🙂
אני שומע עכשיו הרבה סיפורים מ-PodCastle ואני אוהב את האזהרות שלהם: "Warning. This story contains sex implied and death out right. It is not suitable for immature listeners of any age."
או בקיצור, זה לא הגיל וגם לא התרגיל. מבחינתי, להראות שהספר הוא לא תינוקי זה להראות שיש לו עלילה מורכבת, דמויות עגולות, ולא מפחד להתעסק עם נושאים מסובכים של אחריות, נאמנות וכן הלאה…
יש לי את זה ספר יפה!
לדעתי הספר כתוב בצורה טובה
וזה שהספר כתוב בשפה לא גבוהה לאו דווקא גורם לחיסרון,
מכיוון שבתחילת הספר פרסי יחסית צעיר זה לא נורא ודווקא די טוב שזה כתוב בשפה הזאת.
הספר פשוט מגניב! מי אחרי שגמרתי את הספר התחלתי את השני. יא אללה, הספרים היו מצחיקים.
פרסי ג'קסון זה ספר גאוני, מותח, יפה ולא צפוי. אגב, רוב רובם של הדמויות באמת נמצאות במיתולוגיה היוונית וגם אני דיסלקט.
רונן, אין גיל לספרים.
אהבתי את הספר נקודת המבט של הסופר טובה כי הוא באמת ובתמים כמו ילד אמתי ועושה את אותם בחירות שאנחנו נעשה כנראה למרות זאת הוא יכול היה להשתמש בשפה קצת יותר גבוה וקצת יותר תיאורים וגם לספר יותר על הרגשות והמחשבות שלהם או לפחות להאריך טיפה את המרווח בין כל ארוע (הרפתקה קטנה) אבל בסך הכל ספר טוב ומומלץ לקרוא.
אני בת 18 ואני מכירה את הספר מאח שלי בן ה11 שהתחיל לקרוא, אז הצטרפתי גם. ספר מעולה, ממש אהבתי ואני מחכה לקרוא את ההמשך…(:
זה באמת לכל הגילאים למרות השפה והניסוח והעובדה שעל הדקה הראשונה של הספר גברת דודס מצמיחה כנפיים והכל נורא מהיר וחסר הסברים הגיוניים (הכוונה שבספר מבוגרים הגיבור היה בשוק ומתחיל לתהות על משמעות החיים ולא לוקח את זה כמובן מאליו שפתאום מספרים לו שהוא חצי אל)
אבל זה פשוט לא מפריע להנות מהספר(:
אי אפשר להפסיק…
אני מוצא את עצמי קורא כל היום…
ובדרך חזרה מבית ספר אני רץ כדי להמשיך לקרוא
הביקורת נחסמה לתגובות נוספות. עמכם הסליחה.