מחשבות נסתרות / גיא חסון

לעולם של "מחשבות נסתרות" נחשפתי לראשונה בשנת 2004, כשהתפרסם הסיפור "הנערה המושלמת" של גיא חסון בגליון 12 של כתב העת "חלומות באספמיה". הסיפור היה אחד הטובים והמצליחים ביותר שפורסמו בכתב העת הזכור לטוב: הוא עורר הדים רבים בפורומי המדע הבדיוני דאז ואף זכה בפרס גפן לסיפור המדע הבדיוני הקצר הטוב של השנה.

בעיניי, הסיפור הזה ייצג את מיטב יצירתו של חסון: הוא הציג דמות מרתקת של נערה שמתמודדת עם עצמה ועם מציאות לא פשוטה, בצד הממד השכלתני מאוד האופייני לכתיבה שלו. הגיבורה היא בחורה צעירה בעלת יכולת טלפתית שמגיע לפנימייה סודית שבה אנשים כמוה מקבלים הכשרה. במהלך השנה הראשונה היא מפתחת קשר קרוב עם בחורה מתה שהיא וחבריה ללימודים נדרשים לחקור את מחשבותיה, עוברת התנסות קשה, ובעיקר מגלה מחדש את עצמה.

שמונה שנים אחרי כן הסיפור התפרסם בעברית מחדש, הפעם בתוך "מחשבות נסתרות" – ספר חדש המורכב משלוש נובלות המתרחשות באותו עולם ומתמקדות בהוויה הנפשית של טלפתים.

"הנערה המושלמת" היא הנובלה הראשונה בספר. שתי האחרות הן "הבלשנית" ו"אינטימיות יפהפייה עד מאוד". שני הסיפורים הללו מתרחשים כמה שנים אחרי האירועים המפורטים ב"הנערה המושלמת" ועוסקים בדמויות אחרות.

"הבלשנית" מספר על טלפתית נרדפת, זמן מה אחרי שהטלפתים הוצאו אל מחוץ לחוק. בתחילת הסיפור הממשלה מציעה לה הצעה מפתה שכרוכה בהתמודדות עם תודעה מאוד שונה משלה, ומכאן והלאה הדילמות שלה נבנות בהדרגה והאתגרים המקצועיים משתלבים עם האתגרים האישיים האורבים לה. לבסוף, ב"אינטימיות יפהפייה", טלפתית אחרת נדרשת להתמודד עם תודעה זרה אחרת, אך הרבה יותר קרובה – עובר שמתפתח ברחמה.

רוב סיפוריו של גיא חסון לאורך השנים עסקו בניסויי תודעה, והסיפורים של "מחשבות נסתרות" אינם יוצאים מן הכלל מהבחינה הזאת. בשלושתם גיבורה בעלת כוחות מנטליים נדרשת להיכנס לתוך תודעה אחרת, זרה הרבה יותר מתודעות אנושיות רגילות, ובדרך לקלף עוד ועוד שכבות של הבנה מנפש האדם בכלל. בשלושתם הניסויים התודעתיים הללו נעשים דווקא על תודעות שאינן בדיוק אנושיות – נפש של בחורה מתה, נפש של יצור לא אנושי, ונפש של עובר. ודווקא הזרות הזאת מאפשרת לחסון לנסות להבין את הדבר המוכר והקרוב לכולנו – המוח שלנו.

הניסיון הזה עובד היטב כל עוד מורגש שהסופר מתעניין באותה מידה בהבנת הנפש האנושית באופן כללי ובנפש הגיבורה עצמה. בשני הסיפורים הראשונים זה מורגש היטב, והם אכן מצוינים. "הנערה המושלמת" אינו רק ניסוי מחשבתי, אלא סיפור עם דמות מפותחת של צעירה מבולבלת עם עוצמה פנימית שעליה לגלות בכוחות עצמה. אנחנו, הקוראים, מגלים אותה במקביל להרפתקאות האינטלקטואליות והרגשיות שהיא עוברת עם נפש הגופה שהיא חוקרת. גם "הבלשנית" היא דמות מפותחת, הפעם של אישה נרדפת שמחפשת מוצא ממצב קשה – ומוצאת אותו דרך מגע עם אנשים אחרים שיש להם משמעות לחייה.

הדמויות ב"אינטימיות יפהפיה" הן כבר עניין אחר. הסיפור מלווה אישה טלפתית שנכנסת להריון ואת בעלה האוהב והדואג שמלווה אותה לאורכו. שניהם יודעים ששום טלפתית לא יצאה מעולם בחיים מהריון, ככל הנראה בשל ההשלכות ההרסניות של המגע היומיומי הקרוב עם תודעת העובר הלא מפותחת שבתוכה. למרות זאת, האישה מתעקשת לסכן את חייה ולהתקדם עוד קצת ועוד קצת עם ההריון. היא לא עושה את זה מתוך תקווה רומנטית וטבעית להצליח וללדת ילד, אלא בתור אתגר אינטלקטואלי – היא רוצה לחוות את העובר שלה.

כאן הסיפור איבד אותי. לחלוטין. פשוט לא הצלחתי להאמין לדמות ולמניעים שלה, להתמכרות הכל-כך גורפת שלה ללימוד התחושות שמעורר בה העובר. הפוטנציאל הנפלא לסיפור על אישה שמתמודדת עם גבולותיה, שחסון ידע למצות אותו היטב בשתי הנובלות הקודמות בספר, התבזבז כאן כליל והתחלף בדיון אינטלקטואלי על הנפש. כחומר למחשבה, זה היה מעניין. כסיפור – הרבה פחות. חסר לי כאן מאוד משהו שישלב את הצד השכלתני עם מכלול רגשי אמין ושלם של הדמויות.

על קובצי סיפורים תמיד מאיימת הסכנה של חוסר אחידות, משום שמקובצים בהם סיפורים שנכתבו בתקופות אחרות ובנושאים שונים. כאן מחפה על חוסר האחידות הזה העובדה ששלושת הסיפורים מתקיימים באותו עולם ומשלימים זה את זה, הן מבחינת המציאות שבה הם עוסקים והן מבחינת הרעיונות. גם אם לא אהבתי את כל הסיפורים באותה מידה, שני הראשונים היו מצוינים והציגו את הכתיבה של חסון במיטבה. ביחד, שלושת הסיפורים מצליחים היטב לחשוף את הנסתר והגלוי באנושיות שלנו. התוצאה היא ספר מעניין, מרגש בחלקו, ואנושי מאוד.