ארבעת המופלאים
את "ארבעת המופלאים" ראיתם כבר עשרות פעמים, לאו דוקא בסרט אחד. חידושים, על כל פנים, לא תגלו בו.
תקציר העלילה: ריד הוא מדען מבריק שאיש לא מכיר בגאוניותו. הוא מגלה שענן קרינה שהיה הבסיס להתפתחות האבולוציונית של האדם עומד לעבור בסמוך לתחנת חלל מחוץ לכדור הארץ, מה שיהווה הזדמנות פז למחקר שיכול לעזור למיליוני בני אדם. היות שאף אחד לא מתייחס אליו ברצינות, הוא פונה בצר לו לחברו הוותיק ויקטור, מיליארדר ובעל חברה מצליחה. ויקטור נעתר, מממן את הטיסה ומצטרף אליה בעצמו. אליהם מתלווים בן, חברו הטוב של ריד, שלגמרי במקרה הוא טייס חלל מנוסה; סו חברתו ועוזרתו של ויקטור שלגמרי במקרה היא גם האקסית של ריד; ואחיה ג'ון שיהיה הטייס הראשי, מה שגם הופך את בן לטייס המשנה המתוסכל.
למזלם, התוצאה המפתיעה לא תהיה סרטן או מחלה אחרת, אלא התפתחות של כוחות-על שישנו אותם ואת החליפות המגניבות שלבשו. ריד הופך למר פנטסטיק, האיש הגמיש; סו הופכת לאשה הבלתי נראית; ג'ון אחיה הופך ללפיד אנושי; בן הופך ליצור דמוי אבן בעל כוח מדהים; ואילו ויקטור יהיה מעין איש פלדה השולט בחשמל. הארבעה הראשונים מסתגרים במעבדתו של ריד כדי לנסות להפוך את התהליך. ויקטור, מנגד, זומם להשתלט על העולם.
דברים אחרים פחות מובנים מאליהם.
המשחק, למשל. השחקנים, כאמור, בנויים כולם לתלפיות. למרבה הצער, איש מהם לא ניחן בכישורי משחק מפותחים. בהחלט יתכן שכמה מהם מסוגלים לשחק טוב יותר מכפי שהפגינו בסרט, אבל אז הם יתקלו במכשלה השניה… התסריט.
והתסריט אכן בעייתי. קשה לצפות בסרט בלי להרהר שוב ושוב מדוע לא משקיעים בהוליווד בתסריטים טובים לסרטי אקשן. התסריט, שהוא מהמרכיבים היותר זולים בהפקה, לא זוכה למספיק תשומת לב. התוצאה היא תסריט צפוי להחריד אותו ניתן לחזות קדימה בדייקנות רבה כמעט מאה אחוז מהזמן. ערימת הקלישאות בסרט נראית כאילו התסריטאי ישב עם דף קלישאות ובחן בקפידה איך יוכל להשתמש בכמה שיותר מהן. הדמויות שבלוניות וקרטוניות, רוב הזמן אין מניעים ברורים למעשיהן, והאופי שלהן מוגדר על ידי תכונה בודדת שנלקחה לקיצוניות. איש הלפיד הוא פזיז וקל דעת, האיש הרע הוא תאוותן, שתלטן וממש לא מפחיד, איש הגומי מהסס כל הזמן, היצור הוא חבר נאמן, והאשה הבלתי נראית… חסרת כל אופי.
באותה מידה, השיאים הדרמטיים בסרט מזכירים תבנית ביצים. כל כמה דקות מגיע שיאון קטנטן שנפתר מיד אחר כך. אין לגיבורים שום דילמות משמעותיות, ואין להם כמעט צורך בבחירות משמעותיות, פרט ליוצא דופן קלישאי בודד. גם במקומות בהם אפשר היה להעמיק מעט את אופי הדמויות או את היחסים ביניהן, התסריט בורח מכך כמו מאש. אם לא די בכך, גם מעשיו של האיש הרע תמוהים. הוא מבצע רצף של פעולות מעורפלות ביותר שחסרות את האינטלקט שאמור להיות לאדם כל כך מצליח ומוכשר. גם בסוף, אילו היה מכלכל את מעשיו מעט יותר בתבונה וסבלנות היה יכול לנצח את המערכה בקלות רבה מאוד. ארבעת המופלאים ניצחו רק משום שיריבם נהג בטפשות.
"ארבעת המופלאים" יכול היה אולי להתקבל כסרט סביר, אלמלא פיקסאר הוכיחו לנו כבר שניתן לעשות סרטי גיבורי-על אינטליגנטיים ומושקעים. "משפחת סופר על" שיצא לפני חודשים ספורים נשען על יסודות זהים לאלה של ארבעת המופלאים, ומראה איך עושים סרט סופר גיבורים משעשע, אינטליגנטי שגם מצליח להגיד משהו. הדמיון הגדול בין הסרטים הופך את ההשוואה בין השניים לבלתי נמנעת. בכל קריטריון שהוא, "משפחת סופר-על" עולה על "ארבעת המופלאים" בכמה וכמה דרגות, וזה כולל אפילו את איכות המשחק. כן, למרות שמשפחת סופר על הוא סרט מצויר, הדמויות המצוירות משחקות פי כמה וכמה טוב יותר מהפלקטים המהלכים של ארבעת המופלאים. יגידו המצדדים, "אבל משפחת סופר על הוא מצויר. זה לא הוגן להשוות". אולי זה נכון, אבל הרי שני סרטי X-MEN הוכיחו כבר שניתן להפיק סרטי גיבורי-על מצולמים עם תסריט טוב ושחקנים איכותיים בלי לפגוע תוך כדי כך בהנאת הצופים.
