העלילה אולי שגרתית, אבל השפה, האח, השפה…

סיפוריו של אייזק אסימוב מייצגים היטב את התקופה שבה הוא כתב, וברא ובראשונה את הפחדים הגדולים של תחילת המלחמה הקרה.

בסוף הזמן יושב אדם. זהו גבר, מבוגר כעת, היושב לבדו על ספסל בגן מטופח למראה, תחת מנורת רחוב אחת. אין זה מקרה שהוא בחר דווקא בספסל שעליו הוא יושב. הוא מזכיר לו נשכחות. עוד רגע קט ישוב למלאכתו אך לעת עתה הוא בוחר להיזכר בעבר.

השנתון "היה יהיה", שראה אור לראשונה בתחילת החודש, הוא אוסף סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה יחיד במינו.

אודי, ילד דחוי, מוצא מפלט מלעג הסביבה בתחביב שבו הוא מצטיין במיוחד – קיפולי נייר.

ספרו של רוברט סויר לא מחדש הרבה, אבל את מה שהוא עושה הוא עושה מצוין.

בכפר דייגים נידח נאסף באקראי גוש מתכת חלוד שהיה פעם רובוט. לתקן או לא לתקן? סיפור סטימפאנק "חתרני".

והזוכה במקום בראשון בקטגוריית הסיפור הקצר: "כוכב ציפור האש".

לספרים יש אינטליגנציה. לאלה של ניל סטיבנסון יש עוד יותר.

על יחסו של אייזק אסימוב לטכנולוגיה, כפי שזה מתבטא באחד מסיפוריו הקלאסיים: "ילד קטן ומכוער".