קבצנים בספרד / ננסי קרס

"קבצנים בספרד" הוא סיפורו של עם המובא דרך עיניהן של שתי נשים בעלות נקודות השקפה קוטביות כמעט. שתי הנשים דומות למדי. שתיהן יפות ועשירות מאוד; שתיהן מעוררות נאמנות; לשתיהן יש עמדה אידיאולוגיה חזקה במיוחד, כמעט פנאטית. האחת, ליישה קמדן, בתו של מיליונר, מאמינה אדוקה באינדיווידואליזם ובחובתו של הפרט למצות את כישוריו בתוך מסגרת גמישה של חוזים חברתיים. השניה, ג'ניפר שאריפי, בתם של כוכב קולנוע ונסיך ערבי, היא מאמינה אדוקה בערכי הקהילה והערבות ההדדית המחברת אנשים זה לזה. שתיהן גם שייכות לקבוצה המכונה "חסרי שינה", אנשים מהונדסים גנטית שבוטל בהם דחף השינה. כתוצאה מן השינוי, האנשים האלה מתפתחים מהר יותר, מוחם מתקדם יותר, ומעל לכל הם מזדקנים לאט יותר מבני אדם רגילים.

בעולם בו מתקיים הסיפור, מקור אנרגיה זול הפך את ארצות הברית למוקד כוח כלכלי בלתי מעורער והפילוסופיה שהוביל ממציא מקור הכוח תופסת תאוצה. אך האנרגיה הזמינה גם פותחת תהליך שיוביל בסופו של דבר את ארצות הברית למצב בו מיעוט קטן מחזיק את רוב אמצעי הייצור, ושאר האזרחים סובלים מאבטלה ושוקעים אט אט לתרבות של חוסר מעש או של עבודה חסרת ערך.

על רקע זה מנסה ננסי קרס לבנות משל על התנהגות החברה כלפי המיעוטים שבה, ומתמקדת במיעוטים "המצטיינים" – בעיקר היהודים. כשהתחלתי לקרוא את הספר, הרקע הישראלי שלי הביא אותי להניח שהשם מתיחס לאנוסים; אך בהמשך מתגלה שהספר הוא משל לשרכים של החברה, אנשים שלא תורמים לה דבר ואין להם במה לסחור. אנשים אלה הם חלק לא קטן מהעימות האידיאולוגי בין ליישה לג'ניפר.

המאבק בין שתי הגישות מתחדד ומקצין לאורך השנים, כשג'ניפר מבססת את כוחה בקרב "חסרי השינה" ודוחקת החוצה את ליישה, שאינה מוכנה להתחייב ל"ערבות חברתית", לבידוד. העלילה מתפתלת סביב קנוניית רצח ומאבקי אהבה, נאומים ארוכים על אודות מהות החברה והכלכלה, הידרדרות חברתית לטמטום, עליית גזע "חסרי שינה" חדש, איום בהשמדת האנושות ולבסוף פתרון לא אמין במיוחד המקרב את כולם אלה לאלה.

למרות הביקורת הרבה שמעבירה קרס על החברה האמריקאית ועל הכלכלה במהלך הספר, היא בסופו של דבר מאמינה גדולה ב"אמריקה" ובחוקיה. למעשה, היא כל כך מאמינה בה עד שהיא מתעלמת מתהליכים מציאותיים, ובלבד שהעלילה תתמקד בארצות הברית ובשום דבר זולתה. הספר יצא לאור בשנת 1993. ברית המועצות כבר קרסה, סין רק התחילה להתעורר, יפן סבלה ממשבר כלכלי, ומגדלי התאומים עמדו בגאון כשארצות הברית הוכיחה את עוצמתה במלחמת המפרץ הראשונה. מעצמת העל של ארצות הברית לא רק שולטת בעולם, אלא היא היא העולם ואין בלתה. לפחות לתפיסתה של קרס. התהליכים המתקיימים בספר מתעלמים בבוטות משלל תהליכים שהתרחשו במציאות מחוץ לאמריקה, ובעיקר הכלכלה הסינית ובאיחוד האירופי, והם מתבססים על ההנחה שלפיה כל שאר העולם מורכב ממדינות נחשלות שבהן לאף אחד אין עוצמה כלכלית וכולם שומרים על פטנטים.

למעשה, פטנטים הם מה שמקיים את העוצמה הכלכלית האמריקאית בסיפור, פטנטים של מקור כוח זול ומתחדש. פטנטים שבמציאות שלנו, וגם שלה, ממשלות היו משנות את החוקים ובלבד שהם יצאו מידיים פרטיות. בעולם האמיתי, הכלכלה האמריקאית, לו היתה מתבססת על מוצר כזה, היתה נקלעת למשבר חמור תוך שנים ספורות כאשר מוצרים זולים היו מתחילים להציף את השוק העולמי.

אך יש עוד נקודה בנושא האמריקאי, אף חמורה יותר, שפוגעת באמינות הספר. גם כאשר המצב בארצות הברית מחמיר, ו"חסרי השינה" נרדפים לשמורות ונדחקים בסופו של דבר אל מחוץ לכדור הארץ, הם נותרים תמיד אמריקאים. כל הרשיונות שלהם נשארים בארה"ב וכך גם אזרחותם, למרות הממשל העוין להם.

כאן נכשל המשל היהודי של קרס. היהודים, כאשר נרדפו במקום אחד, פשוט נדדו למקום אחר בו מצבם היה טוב יותר. כאשר גורשו מאנגליה, ברחו לצרפת, כאשר נרדפו בצרפת, ברחו לפולין המזמינה וכך הלאה. כוחם של היהודים היה בסתגלנות שלהם, כמו גם בנכונותם לקום וללכת. נכונות כזאת אין כלל ל"חסרי השינה" של קרס.

הרבה עבודה הושקעה בכתיבה של "קבצנים בספרד" ובפיתוח הרעיון המדעי העומד בבסיסו. אילו אותה עבודה היתה מושקעת גם בבניית הרקע החברתי והכלכלי של הספר, הוא היה אמין גם בעיניי קוראים לא אמריקאיים.