בני החורין הקטנים / טרי פראצ'ט

הפנטסיה שכותב טרי פראצ'ט אינה פנטסיה קלאסית בשום מובן. בספרי "עולם הדיסק" פראצ'ט נוהג לקחת את מוסכמות הז'אנר ולעוות אותם בדרכים גרוטסקיות. העיר הימי-ביניימית אצלו היא כרך מצחין ומסואב, גמד יכול להיות גבוה וחסון, והמציאות הפנטסטית המצטיירת תוך כדי כך היא השתקפות מגוחכת של תופעות מוכרות מן העולם האמיתי. ברבים מספריו הוא נוהג להתמקד בתופעה, בישות או בנורמה מקובלת אחת מהפנטסיה הז'אנרית ולפרק אותן לגורמים.

דבר דומה קורה ב"בני החורין הקטנים" למוסד המכשפות. כל אבני הבניין המוכרות שמהן נוצרה דמות המכשפה באגדות ובפנטסיה קיימות גם כאן, אבל הן אינן פועלות באותה צורה. גם אם המכשפות רוכבות על מטאטאים וחובשות כובעים מחודדים, פראצ'ט טוען שהאופן המבזה שבו הן מוצגות באגדות הוא המצאה חסרת שחר. בפועל, הוא אומר, מכשפות הן פשוט נשים שרואות, שומעות ומבינות יותר מרוב האנשים, והבנה זו היא עיקר כוחן.

גיבורת הספר, טיפאני אייקין, החליטה זה עתה שהיא רוצה להיות מכשפה. בעייתה היחידה היא ששמה אינו מתאים. אחרי הכל, איך יכולה להיות "המכשפה טיפאני"? גם הבעיה הקטנה הזאת לא באמת מטרידה את טיפאני. היא מכשפה כי כך היא נולדה. אפילו העובדה שהאזור שבו היא גרה שוכן על סלעי קירטון שאינם מוצקים מספיק לכשפים, לא מניאה אותה מהחלטתה. היא מחוברת לעולם, מחוברת לעצמה, ויודעת להסתכל, להקשיב ולהבין.

כשרון זה הוא כל מה שהיא צריכה. כמכשפה, הקסמים המוחשיים הם לכל היותר בשוליים. הקסם האמיתי טמון ביכולת לראות ולשמוע את הדברים כפי שהם באמת, לא כפי שהיית רוצה שיהיו. יכולת זו לחשוב מחשבות שניות ושלישיות ולא להסתפק במראה עיניים ובהנחות מוקדמות מספיקה לה כדי להיות הרבה יותר מכל האנשים הרגילים.

כישוריה של טיפאני עומדים לראשונה למבחן זמן קצר לאחר החלטתה להפוך למכשפה. היא מבחינה, כמעט בהסח הדעת, ביצורים כחולים קטנים שמסתובבים בקרבתה וגונבים ממנה דברים. יצורים אלה הם ה"נאק מאק פיגלי", המכנים את עצמם "בני החורין הקטנים". עד מהרה היא לומדת להכיר אותם, על שלל שגיונותיהם המוזרים – נטייתם להפוך כל שי"ן לסמ"ך, חיבתם לאלכוהול וכן נאמנותם לסבתה המנוחה של טיפאני, שהיתה המכשפה הקודמת בכפר.

הסיבוך האמיתי מגיע כשאחיה המעצבן של טיפאני נחטף בידי מלכת הפיות. לא שהיא מצטערת במיוחד על היעלמותו, אבל הוא אחיה, ואף אחד לא רשאי לעשות לה דבר כזה. התבנית עצמה לא תפתיע איש, וקראנו אותה בעשרות ספרי פנטסיה אחרים. טיפאני יוצאת למסע מסוכן אל ארץ הפיות בחברת הנאק מאק פיגלי, במטרה לחלץ את אחיה וילד נוסף שנעלם לפניו. בדרך היא תגלה את עצמה, תעבור הרפתקאות מסוכנות, שכל אחת מהן תגלה לה עוד משהו ותאפשר לה לפתח את כישוריה ואת תבונתה בדרך אל הסוף הטוב הבלתי נמנע.

כל זה תבניתי וצפוי, כמובן, אבל זה לא נורא כי זה נעשה רוב הזמן בסגנון החינני של פראצ'ט במיטבו. רק רוב הזמן, כי חלקים ממסע החלומות הארץ הפיות בכל זאת מייגעים לעתים. למרבה המזל, שאר החלקים משעשעים, מעניינים, או גם וגם.

התייחסות מיוחדת ראויה גם לתרגום. פראצ'ט תורגם לעברית על ידי מתרגמים רבים, וכתוצאה מכך סדרת "עולם הדיסק" שלו סובלת מחוסר אחידות בשמות, במושגים ובעיקר באיכות התרגום. מתרגם ספר זה, יונתן בר, הצליח להתמודד בכבוד עם משחקי המילים הרבים של פראצ'ט ועם שפתם המיוחדת ומרובת האותיות הסורקות של הנאק מאק פיגלי, ולשמור על לשון קולחת וטבעית. אם יש בעיות, הן בעיקר בעיות של עריכת תרגום, וגם הן אינן רבות מאוד.

"בני החורין הקטנים" אינו ספר מופת, ואינו מתיימר לכך. מדובר "רק" בספר מבדר שמאפשר להעביר כמה שעות עם גיבורה מעוררת הזדהות ועם סיפור הרפתקאות כיפי. באמת לא צריך יותר מזה.

אנשי המשמר – ביקורת

למה גנדלף לא התחתן מעולם – מאמר מאת טרי פראצ'ט

תיאטרון אכזרי – סיפור