ג'וליאן קומסטוק / רוברט צ'רלס וילסון

ארה"ב בעתיד הלא רחוק. משאבי כדור הארץ, או לפחות ארצות הברית, נוצלו יתר על המידה והעולם נסוג לימי ביניים חדשים. במה שהיה פעם ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, האפשרויות הפכו מוגבלות מאוד ומה שנותר מגדולת העבר הם מראית עין של שלטון דמוקרטי שמסווה על דיקטטורה של משפחה אחת, פונדמנטליזם דתי שמוטמע עמוק בפוליטיקה המקומית, ומלחמת חורמה נגד הכופרים הקנדים שדוגלים עדיין במדע ובערכים האירופיים.

במציאות זו מתרחש "ג'וליאן קומסטוק", הספר השלישי של רוברט צ'רלס וילסון שרואה אור בעברית. הפעם עומד במרכז העלילה הגיבור שעל שמו קרוי הספר – ג'וליאן, בן למשפחת קומסטוק השולטת בארצות הברית כבר שלושים שנה. בשונה מקרוביו האצילים ומרוב החברה שבה הוא חי, ג'וליאן הוא אתאיסט, מעריץ נלהב של מדע ושל ידע – אדם מוכשר להפליא אך גם יהיר ופזיז שאינו יודע להעריך נכונה את יריביו ואת העולם שבו הוא חי. מעין גרסה עתידנית של הינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור. הספר מלווה את תהפוכות חייו מנעוריו בגלות באזור כפרי נידח בארה"ב, דרך עלייתו לגדולה ועד לנפילתו הבלתי נמנעת וקצת על מה שבא אחריה.

הסיפור מובא מבעד לעיניו של אדם הזארד, בן למעמד האריסים שהתמזל מזלו לחרוג מגבולות מעמדו ולהיות בן לווייתו וההיסטוריון הרשמי לצדו של ג'וליאן קומסטוק. כפי שבחר וילסון גם בספריו הקודמים הכרונוליתים וסחרור – גם כאן המספר הוא צופה פסיבי יחסית שנגרר אחרי הדמויות שמניעות את העלילה באמת, אם כי הפעם נדמה שבכל זאת יש לו יותר אישיות ויוזמה.

חייהם של ג'וליאן ואדם סבוכים בתוך מערכת מורכבת של פוליטיקה, ושל מעמדות ודת השלובים יחד. החברה שבה הם חיים מזכירה מאוד את החברה הפאודלית של אירופה בימי הביניים – חלוקה קשיחה בין מעמד אצולה ("אריסטואים"), ממסד דתי בראשו עומד איגוד כנסיות המכונה "ריבונות ישו המשיח עלי אדמות", ובתחתית הפירמידה נמצא העם הפשוט: אריסים וצמיתים. המבנה כולו נועד לשמר את הסדר הקיים – הריבונות מפקחת על בורותם של האריסים והצמיתים, מגבילה את הידע שאליו הם נחשפים ומגדירה כל טקסט מדעי כחילול הקודש; האריסטוקרטיה גומלת לאנשי הדת בכוח ובהשפעה; ולאריסים ולצמיתים נותר רק לכפוף את הראש ולשרת. הדרך הכמעט יחידה לפרוץ את הגבולות המעמדיים הללו היא השירות הצבאי.

המציאות הקודרת הזו שמתאר וילסון בספרו מוצגת כהמשך ישיר של העולם המוכר לנו, ומלווה באזהרה דיסטופית מפני מה שיקרה "אם נמשיך ככה". את חיצי הביקורת שלו מכוון הסופר כלפי שני יעדים – חברת השפע הצרכנית, והפונדמנטליזם הדתי שמוטמע כה עמוק בחברה האמריקנית.

הביקורת כלפי חברת השפע בולטת בכל רבדי הספר, ווילסון עצמו מבטא אותה במפורש מפי דמויותיו, באמצעות ביטויים כ"שנות השחיתות וההפקרות" (ע' 15) המתאר את תקופת השפע והבזבוז שקדמה להתמוטטות המבנה החברתי. אף שיש בסיס מסוים לחשוב שהמושגים הללו מוטים עקב היותם חלק מההיסטוריוגרפיה הרשמית של "הריבונות", אין ספק בספר שהקריסה הזו אכן התרחשה ושהיא נבעה מניצול יתר של משאבי כדור הארץ. התוצאה היא שפל כלכלי עמוק ונחשלות.

מה שנשאר מארה"ב המוכרת לנו הוא הסממנים החיצוניים של חלקיה הטובים והליברליים, דוגמת "מופע הבחירות" הטקסי וחסר המשמעות שהחליף את הממשל הדמוקרטי, לצד מוסדות שמשמרים מבני עומק פחות חיוביים בעיניו של וילסון: דתיות עמוקה, שמרנות ואנטי-מדעיות, כולם מרכיבים מהותיים בתרבות האמריקאית של ימינו, שבספר יצאו מכלל שליטה.

בלב הקלחת הזו נמצא ג'וליאן קומסטוק, שלוקח על עצמו משימה בלתי אפשרית – להביא לתיקון מהותי של החברה ולהילחם במבני העומק הללו. הוא מטיף לאתאיזם, לקבלת אמיתות מדעיות כמו תורת האבולוציה, מתגאה בנחיתת האדם על הירח – סמל בלתי ניתן לערעור להישגי המדע ולנצחון רוח האדם – ולא נרתע אפילו מעימות חזיתי עם מטיפים דתיים. כיאה לאדם הדוגל במדע, שאיפתו אינה להחזיר את גדולת העבר אלא לקדם את החברה למקומות חדשים. הוא מחפש את הקידמה במובן המודרני של המילה: נאורות, מדע והפרדה בין דת למדינה.

במלחמה הזו עליו לשבור גבולות רבים, והספר אכן מתמקד בראש ובראשונה בחומות ובניסיון לנפץ אותן. יש בו חומות מעמדיות שאדם הזארד חוצה לכיוון אחד וג'וליאן לשני; יש בו מלחמה בלתי פוסקת בגבול שבין ארה"ב לקנדה; וישנו המאבק העיקרי – סביב חומות המחשבה. למעשה, כל המלחמות וכל החומות הן גרסאות של אותו מאבק – קנדה הצרפתית והחילונית היא ההיפוך הערכי של ארה"ב הדתית, והאירועים המתרחשים בגבול שביניהן משפיעים ברבדים רבים על הדמויות ועל המציאות של הספר. המלחמה הזו היא גם הגורם המניע את רוב ההתפתחויות בספר – שם ג'וליאן מוצא את המלוכה וכמעט את מותו, שם אדם מוצא אהבה וזו הבמה העיקרית של המאבק הבלתי פוסק בין מדע ודת, נאורות ופרימיטיביות.

במלחמה הזאת, ברור למי נתונה תמיכתו של וילסון – הוא בעד ג'וליאן ובעד הערכים שבהם הוא מאמין. חיציו מכוונים בראש ובראשונה כלפי הפונדמנטליסטים האמריקאיים של ימינו, שנאבקים נגד המדע, ובפרט נגד האבולוציה, מתערבים בחינוך המדעי ומנסים להשליט בו תורות פסאודו-מדעיות כמו "התכנון התבוני". הם האויבים העיקריים של וילסון, אך נדמה שאת האשמה בנצחונם הצפוי הוא מטיל דווקא על חברת הצריכה שמנצלת לרעה את השגי המדע וגורמת בכך לקריסתה ולעליית הכוחות הבלתי רציונליים שמהם הוא סולד.

"ג'וליאן קומסטוק" הוא ספר מרתק ושלם יותר מספריו הקודמים של וילסון. יש בו דמויות מעניינות שנמצאות במאבק בלתי פוסק, והכל בתוך מה שווילסון מצטיין בו במיוחד – בריאת מציאות אפוקליפטית אמינה ומורכבת על בסיס שינוי מהותי של מרכיב בודד במציאות. בכרונוליתים היו אלה עצמים שהופיעו מהעתיד ושינו לחלוטין את ההווה; ב"סחרור" השתנו כל חוקי הטבע, ואילו ב"ג'וליאן קומסטוק" הוא יצא למוטט לחלוטין את החברה ואת הכלכלה. התוצאה רלוונטית מתמיד בימים אלה, כשארה"ב שרויה במיתון העמוק ביותר מאז שנות ה-30 וכלכלת העולם כולו במשבר עמוק. דבר אחד בטוח, העתיד של וילסון באמת דורש צדק חברתי.