לב המעגל / קרן לנדסמן

מדי פעם מתעוררת אצלי השאלה "מהו ספר טוב?" התשובה שאני מגיעה אליה שוב ושוב היא "תלוי", ולפעמים גם "זה מסובך". רוב הזמן זה פשוט "לא'דעת, עזבו'תי באמ'שכם ותנו לקרוא בשקט". כי באמת אין נוסחה אחת או מתכון מנצח שגורמים לספר להיות טוב. זה משתנה כל הזמן.

לפעמים אלו דמויות שאני מתאהבת בהן, משלל סיבות, ואז לא ממש אכפת לי מה בדיוק קורה להן – העיקר לדעת עוד עליהן ועל היחסים ביניהן. לפעמים דווקא להפך – הדמויות הן רק ניצבים והעיקר הוא העולם, התיאורים והאווירה. אלה יכולים למשל להיות עולם פנטזיה בדיוני מורכב ומפורט, או תקופה בהיסטוריה שמתוארת עד כדי כך שאני יכולה כמעט לראות ולהרגיש ולשמוע ולהריח אותה. פעמים אחרות זה הסיפור – המתח, ההתרגשות, הרצון לדעת מה יקרה הלאה ואם זה עומד לשבור לי את הלב.

ולפעמים יש ספרים כאלה שהם הכל ביחד. את מוצאת את עצמך קוראת ומוצפת בתחושת הפליאה הזאת שקשה לתאר במילים, אבל כל מי שחווה אותה יודע בדיוק למה הכוונה.

אז בשבילי, "לב המעגל" של קרן לנדסמן היה בדיוק זה. עד כדי כך "זה", שקראתי אותו בדפוס. אתם יודעים – דפים אמיתיים, עם דיו, שצריך לדפדף בהם, ולא לאכול לידם, ולשמור שלא יתקמטו. ולהשתמש באור חיצוני כשמחשיך. וזה היה שווה כל רגע.

"לב המעגל" הוא מעין היסטוריה חלופית משולבת בפנטזיה. הוא מתרחש בישראל העכשווית עם כל ההיסטוריה שלה, רק שהפעם מצטרף להיסטוריה הזאת מרכיב אחד נוסף – כישוף. מכשפי יסודות ומכשפי רגש הם חלק בלתי נפרד מהחברה, אבל הם גם מיעוט שחווה דיכוי וחוסר שוויון ממוסד.

גיבורי הסיפור הם חבורה של צעירים תל אביבים שמוצאים את עצמם במרכזו של מאבק מורכב שבליבו עומד ארגון קיצוני שמתנגד למכשפים, אך משתמש בהם בעצמו. בה בעת הם מנסים לתמרן את החיים הפשוטים של עבודה, חברות וזוגיות בלי שיתפרקו להם בין הידיים.

את העלילה הזאת מלוות שלוש מערכות יחסים עיקריות, שמייצגות בדיוק את הדברים שאני אוהבת בספרים ומחפשת בהם. ראשית אנו מכירים את הגיבור, גבע, ואת חברתו הטובה ביותר תמר. שניהם בעלי כוח כישוף – גבע מסוגל לחוש רגשות של אחרים ולהשפיע עליהם, ותמר חוזה עתידות ויכולה לבחור בין קווי זמן. הקשר ביניהם הוא אחד מתיאורי החברות הכי אמינים ואמיתיים שיצא לי לקרוא. יש להם היסטוריה שלא נפרשת במלואה בפני הקוראים, אבל היא מורגשת בכל סצנה ובכל דיאלוג שלהם. והם תמיד תומכים זה בזו ומבינים זה את זו כמו שרק שני חברים קרובים במיוחד יכולים. קשה לא להתאהב בהם.

עוד קשר נפלא בעיניי הוא החברות העמוקה, הטעונה לפרקים, בין גבע לאחיו הגדול דורון, שהוא גם רופא בבית חולים מרכזי. דורון הוא "רגיל", לא מכשף, אבל הוא עדיין האח הגדול והמוצלח – זה שמביא נחת להורים ודואג כל הזמן לאחיו הקטן שלא ייכנס לצרות שיהיו גדולות עליו. הפרטים הקטנים ביחסים ביניהם ובין ההורים שלהם כל כך מדויקים ומוכרים ומעוררי הזדהות.

וישנו גם סיפור אהבה שמתפתח בין גבע לדמות שלישית, שלא אחשוף כאן כדי לא לקלקל. גם כאן, תיאורי ההתאהבות והתחזקות הקשר הם הדרגתיים ואמינים. הקוראים עוברים את ההתאהבות הזאת יחד עם גבע והיא מעוררת תחושה אמיתית, הגיונית ונוגעת ללב. למעשה, אחת המעלות הגדולות של הספר היא העובדה שלכל הדמויות, ולו המשניות ביותר, יש אישיות עגולה וסיפור. לפעמים אנחנו יודעים עליהן יותר ולפעמים פחות, אבל כולן בני אדם אמיתיים שהיו יכולים להיות בעצמם גיבורים ראשיים בסיפור אחר.

נוסף על הדמויות המעולות, הספר מאזן באומנות רבה בין פנטזיה לעולם מקומי ומוכר. הוא שופע אזכורים של אירועים אמיתיים ורמזים לפיסות היסטוריה שכל מי שחי כאן יזהה בקלות. הקונפליקטים מוכרים עד כדי אי-נוחות, אבל משאירים מקום לפרשנות אישית בלי לכפות את ההקבלות המתבקשות.

גם בעלילה עצמה אהבתי מאוד את הדרך שבה הסופרת נתנה קול לצדדים שונים במאבק בלי להכריע עד הסוף מי צודק, מי טועה ומהי הדרך הנכונה. אחרי הכל, בעולם אמיתי שמורכב מאנשים אמיתיים לא סביר להניח שתהיה רק דרך נכונה אחת.

מערכת הקסם והשילוב שלה בעולם מפורטים, הגיוניים ושומרים על חוקיות מסודרת לאורך כל הספר – דבר שאני מעריכה מאוד בפנטזיה. יש גבולות ברורים ומוגדרים לקסם וברור מה אפשרי, מה לא ומה המחיר שהמשתמש בקסם משלם על כך. בנוסף, אהבתי מאוד את הוויזואליות הרבה של התיאורים ואת הסלנג המקומי, שהוא ייחודי לספר ובו בזמן ישראלי מאוד ונטוע היטב במציאות שלנדסמן מתארת. קל לדמיין את הקוראים מאמצים את המושגים ואפילו את שפת הסימנים המתוארת שבה משתמשים בעלי כוחות הקסם. ומה זה אם לא הסימן הראשון לפאנדום מוצלח.

עוד פרט קטן ולא מאוד משמעותי שתרם לחוויה שלי הוא שבניגוד לחלק ניכר מספרות הפנטזיה, הספר לא מפחד מטכנולוגיה מודרנית. הוא לא בורח אל שנות ה"אין אינטרנט ועדיין משתמשים באסימונים", ולא יוצר קונפליקטים מאולצים על הבסיס הזה, אלא רותם את הטכנולוגיה לשירות הגיבורים ומשתמש בה בדיוק במידה הנכונה.

לקינוח יש בספר גם אינספור קריצות שמכוונות אל הקהילה הגיקית בארץ. הן משולבות בכזה כישרון שאם אתם לא חלק ממנה לא ייגרע דבר מההבנה וההנאה שלכם, אבל אם אתם כן זה יוסיף המון. לי זה בלי ספק העניק התקפי אושר קטנים (שומרי ערים!).

"לב המעגל" מצליח להיות ישראלי עד לשד עצמותיו אבל גם להגיד דרך חייהן של הדמויות וההתמודדויות שלהם אמירה אוניברסלית מאוד על דיכוי ואלימות, על חברות ואהבה. זה אולי נשמע קיטשי מעט כשאני מנסחת את זה ככה, אבל אין בספר שום דבר נדוש או קלישאי.

נהניתי מהספר הזה מאוד. עוד יותר נהניתי מהמחשבה שספרים כאלה נכתבים היום כאן, בארץ, ולעזאזל – הם טובים! אז תודה על זה.

(כנרת, זמורה ביתן, 2018. 364 עמודים).

השקת הספר: יום שלישי, 3.4.2018, 19:00 בכנס "עולמות 2018" בתל אביב